תושב מרכז הארץ, שעבר ניתוח לקיצור קיבה בבית החולים איכילוב שבתל אביב, ניהל בחודשים האחרונים מאבק משפטי נגד בית החולים, מדינת ישראל והקרן הפנימית לביטוח ממשלתי "ענבל", בטענה שהוסתרה ממנו עבודה חשובה - המנתח היה מתמחה במהלך לימודי רפואה ולא רופא מומחה כפי שהובטח לו. אם לא די בכך, במהלך הניתוח החליט הצוות הרפואי לבצע ניתוח שרוול פולשני שכלל הסרת 80% מקיבתו של א' ללא הסכמתו. במסגרת הסכם פשרה, נקבע כי חברת הביטוח "ענבל" תשלם לו פיצוי על סך רבע מיליון שקלים.
א' בן ה-49 שקל 160 ק"ג כשהחליט לעבור את הניתוח, אך לא תיאר לעצמו שהמנתח הראשי יהיה מתמחה, וכי ניתוח השרוול יתבצע ללא אישורו. מהתביעה שהגיש לבית משפט השלום בהרצליה באמצעות עו"ד שי וקנין עולה כי בעת הניתוח החליט הצוות הרפואי, בניגוד לאמור בטופס ההסכמה לניתוח וללא כל סיבה רפואית, להסיר את רוב הקיבה, תוך השארת צלקות בולטות. לאחר הניתוח, א' סבל מדלף בקיבה ומזיהום, בעקבותיו נאלץ להתאשפז במשך חודשיים בבתי חולים.
עוד בוואלה! NEWS:
כבר ב-2014, שרה נתניהו חששה מהקלטות: "זו בגידה באמון, ראה הוזהרת"
המלך עבדאללה: אין פתרון לסכסוך ללא תיווך אמריקני
תאונה קטלנית באזור עכו: רוכב אופניים נהרג מפגיעת כלי רכב
לפני הניתוח סוכם שא' יעבור ניתוח לקיצור קיבה בגישה לא פולשנית. בניתוח מסוג זה אין צורך בפתיחת הבטן ולא נשארות צלקות. יתרון נוסף הוא בתקופת ההחלמה הקצרה יחסית, תוך מניעת סיבוכים שמאפיינים ניתוחים פתוחים כמו זיהומים או הופעת בקע. בפועל, לאחר הניתוח התובע סבל מחום, כאבי בטן עזים והקאות חוזרות שנגרמו כתוצאה מדלף שגרם לזיהום בקיבה.
א' הוזן באופן מלאכותי במשך חודש בעקבות הסיבוכים, וכמה חודשים לאחר מכן אושפז שוב בבית החולים אסף הרופא כדי לטפל בדלף נוסף באזור הניתוח, אז הוזן באופן מלאכותי שוב במשך שלושה שבועות.
מבדיקה שערך א', גילה כי למרות שבדוח הניתוח צוינו שני רופאים מנתחים, מנתח ראשי ורופא שתפקד כעוזר, הרופא שביצע את הניתוח אינו בעל מומחיות כירורגית ולא מחזיק ברישיון רפואה בתוקף. ברשותו של המנתח היה באותה תקופה רישיון זמני שהונפק לו בתור מתמחה, וזאת מפני שאת הרישיון הקבוע קיבל רק כשנתיים לאחר מועד הניתוח. א' טען במהלך המשפט כי לא ידע על האפשרות שינותח על ידי רופא שאינו מומחה בתחום, והדגיש שלא היה מסכים לבצע את הניתוח בכלל, או שהיה בוחר בבית חולים אחר, אם היה יודע על כך.
"המנתח בחר שלא להיצמד לסוג ניתוח שעלול לסכן את המטופל"
עו"ד שי וקנין טען כי "נזקיו החמורים של א' נגרמו בשל העובדה כי הטיפול הרפואי אשר ניתן לו על ידי הנתבעים היה כושל, רצוף טעויות ולא מקובל. הם אירעו בשל רשלנות, חוסר זהירות או חוסר מיומנות. אילו היו הנתבעים מפעילים שיקול דעת סביר היה מבוצע ניתוח מעקף קיבה ולא ניתוח שרוול, ונזקיו החמורים של התובע היו נמנעים. בנוסף, לא נמסר לתובע כי הניתוח יבוצע על ידי ספק רופא, ספק מתמחה, שהינו חסר כל ניסיון בניתוחים בריאטריים".
עוד הוסיף וקנין: "א' נותר נכה ובטנו מעוותת ומצולקת, הוא תבע בבית המשפט לקבלת פיצויים בגין הפסדי שכר וזכויות סוציאליות. א' דרש להטיל פיצויים בגין זלזול מופגן בחיי אדם תוך מניעת זכותו להחליט על גופו, אובדן הנאת חיים, פגיעה בתפקוד ובהנאה המינית, חוסר בטחון ובושה רבה ואף חוסר יכולת לפתח מערכת יחסים עם בת זוג".
מבית החולים איכילוב נמסר בתגובה: "המטופל עבר בשנת 2011 ניתוח שרוול קיבה. המנתח האחראי בניתוח היה רופא בכיר ומנוסה. הניתוח עבר ללא כל סיבוכים והמטופל שוחרר לביתו. לאחר זמן מה חזר לאשפוז בשל דלף במעבר ושט קיבה - סיבוך מוכר שטופל באופן שמרני עם הטבה מלאה. המטופל הגיש תביעה בסכום גבוה מאוד. מרבית מרכיבי התביעה לא התקבלו. בסופו של דבר התפשר המטופל על תשלום של 250 אלף שקלים בלבד ששולמו משום שחתם על טופס הסכמה לניתוח מעקף קיבה ובסופו של דבר, עבר ניתוח שרוול קיבה. שני סוגי הניתוחים נועדו לטפל בהשמנת יתר חולנית, לשניהם פרופיל סיבוכים דומה, שהוסברו למטופל היטב טרם ביצוע הניתוח. המעבר מסוג ניתוח אחד לאחר היה מסיבות של בטיחות המטופל, הקשורות למבנה האנטומי של גופו, ואשר נצפו במהלך הניתוח ובהתאם להתפתחויות בשדה הניתוח. כלומר, המנתח בחר שלא להיצמד לסוג ניתוח שעלול לסכן את המטופל".