ראש הממשלה בנימין נתניהו טוען שקלטת שיחתה הכעוסה של אשתו שרה עם יועץ תקשורת, שפורסמה בוואלה! NEWS לפני שבוע, משקפת נקודת רתיחה נדירה, יחידה בתשע שנים ושונה מסגנונה הרגיל, אך ממכתב שפרקליטו של הזוג שיגר למני נפתלי לפני ארבע שנים מתברר כי שרה נתניהו חששה שהוקלטה גם בהזדמנויות נוספות וכי ההקלטות תשודרנה. כדי להסתיר את התנהגותה ולסכל פירסום תיעוד שלה, נדרש נפתלי "לשמור בסודיות מוחלטת" מידע "בתחום האינטימי ביותר של בני משפחת נתניהו" ולהחזיר "כל חומר כתוב או חפץ".
באזהרה שנשלחה בפברואר 2014 לנפתלי בידי שרה ובנימין נתניהו, בחתימת עו"ד יעקב וינרוט, והמנוסחת בחריפות מאיימת ("ראה הוזהרת. התראה נוספת לא תישלח"), נאמר כי לזוג נתניהו "נמסר כי אתה מתכוון להתראיין בכלי התקשורת ולהציג בפניהם קלטות הנוגעות (להם) ולילדיהם. (זאת) עבירה ברורה, בגידה ומעילה באמון, מעשה מוסרי שקשה להפריז בחומרתו. אתה הופך את בני משפחת נתניהו לבני ערובה".
כדי להרתיע את נפתלי ולהשתיקו תמידית, טען וינרוט שהצהרת שמירת הסודיות, שעליה חתם, מחייבת אותו, "גם לאחר סיום עבודתך, ללא הגבלת זמן", שלא לחשוף "מידע אישי בקשר לבני משפחת ראש הממשלה". אף שנפתלי לא אישר מעולם שיש בסיס עובדתי לחששות הזוג נתניהו, כאילו הקליט אותם במצבים מביכים, תבע ממנו וינרוט, "במידה שהקלטת דברים הנוגעים (להם), הנך נדרש מיד למסור כל קלטת או תמליל", פן להם ולילדיהם "ייגרם נזק של מיליוני שקלים".
המסמך הסודי שהיה ברשות נתניהו ונעלם
היום דווח ("ידיעות אחרונות") שאגף הביטחון במשרד ראש הממשלה התלונן במשטרה נגד הנהג שהקליט את יאיר נתניהו ומסר את הקלטת לשידור. לפי הדיווח, הנהג החזיק בחומר מסווג שלא כדין. לא ברור מה מסווג בפטפוטי נתניהו ג'וניור וחבריו ואיזו רשות מוסמכת סיווגה את החומר, אך מעודד לראות שאגף הביטחון במשרד רה"מ עירני לחשד לטיפול זדוני או רשלני בחומר מסווג. לפני שבועיים נודע כי המשטרה חוקרת חשדות לעבירות מרמה והפרת אמונים באגף זה.
בפעם הקודמת ששמו של בנימין נתניהו נקשר בתלונה של אגף הביטחון במשרד רה"מ על שימוש של איש המשרד לשעבר בחומר שנשאר ברשותו, נתניהו היה החשוד ולא החושד. ב-27 ביולי 1999 כתב ראש האגף, עמירם אלול, לעודד רז מאגף האבטחה בשב"כ. למרות השמות הדומים ושיוך שני הגופים - האגף והשירות - למשרד רה"מ, אין ביניהם יחסי כפיפות, אלא רק שיתוף פעולה ותיאום. הנושא שנדון אז היה היעלמו של מסמך סודי שנראה לאחרונה בחזקתו של נתניהו, שבועות מעטים לאחר שהובס בבחירות האישיות לראשות הממשלה בידי אהוד ברק.
"בהמשך לדיווחי במסגרת פגישתנו במשרדך", כתב אלול לרז, "מצורפים המסמכים הנוגעים בדבר. לתשומת ליבך, המסמך עא/368/3146, מ-12 ביוני 1999, הוא רגיש ביותר, כיוון שחלק מהמסמכים הועברו ממיכלי קרטון לתיקו של נתניהו ונמצאו במזוודה האישית, במסגרת מעקב אחר הימצאות המסמכים". מנוסח זה עולה שנערך חיפוש בחפציו של נתניהו וכי חיפוש זה הניב, לשעתו, את החומר שחסר לאנשי הביטחון.
המשיך אלול: "לפני שבועיים, במהלך סריקה במשרדו החדש של נתניהו, נמצא מסמך סודי ביותר (ברמת סוד מועדף), במגירת שולחנו. היות שלמסמך היתה נגישות לעוזרו האמריקני, ג'ורג' בירנבאום (שנבדק בהיבטי ביטחון ראש הממשלה בלבד), למנקה ולאחרים, נלקח המסמך והוא מוחזק בכספת הקב"ט".
אלול לא ציין אם המנקה או הזר ניצלו את נגישותם למסמך, לפני החרמתו, כדי לקרוא או לצלם אותו. הוא הודיע לנתניהו ש"המסמך נשמר שלא על פי כללי אבטחת רשומות. נתניהו טען בפני שמדובר בטעות, היות שמדובר במסמך שנמסר לו אישית על ידי עמי אילון. לדבריו, המסמך נכתב בתקופה שבה שימש ראש השב"כ כמפקד חיל הים".
האלוף אילון, ראש השב"כ בתקופות כהונותיהם של שמעון פרס, נתניהו ואהוד ברק, כיהן כמפקד חיל הים בתקופתו של יצחק רבין כראש הממשלה ושר הביטחון. בין השאר, הצליח אז להגדיל משתיים לשלוש את מספר הצוללות מדגם "דולפין", שגרמניה הסכימה לייצר לחיל הים הישראלי. נתניהו היה באותן שנים ראש הליכוד והאופוזיציה. לא ברור מדוע מסר אז אילון מסמך מסווג לנתניהו ובאיזה נושא.
נתניהו, לדברי אלול, "ביקש ממני להראות לו את המסמך, במגמה לעיין בו, ובתום העיון יחזיר אותו לקב"ט. נתניהו ציין שהלשכה החדשה שייכת למשרד רה"מ ושהוא רשאי להחזיק מסמכים. מאז שיחתנו לא חזר אלי נתניהו בנושא המסמך".
אלול לא היה היחיד שהסתייג מטיפולו של נתניהו בחומר סודי. "ב-21 ביולי נמסר לי על ידי נציג גנז המדינה, שהוא הבחין במסמכים בתיקו של נתניהו. למחרת פניתי לנתניהו ועידכנתי אותו שדווח לי כי ברשותו מסמכים מסווגים ושהתבקשתי על ידי הנהלת המשרד לפעול להחזרתם. סוכם שבאחריותי לפנות לגנז המדינה במגמה לבדוק את הרשומות שברשותו".
שלושה ימים אחר כך "נפגש הגנז עם נתניהו והציג בפניו את חוק הארכיונים, שכולל נוהל טיפול ברשומות. בפגישה סוכם שנציג הגנז יבדוק יחד עם מנהל הלישכה לשעבר, אורי אליצור, את הרשומות שבידי נתניהו. בשיחה שקיימתי עם גנז המדינה, לאחר פגישתו עם נתניהו, הדגיש הגנז שנתניהו טען בפניו שאין ברשותו חומר מסווג והוא מחזיק ברשותו רשומות הכוללות נאומים ותכתובות אישיות פרטיות. כמו כן ציין נתניהו שהלשכה שייכת למשרד רה"מ והוא רשאי להחזיק ברשותו רשומות. יחד עם זאת, ברצונו לפעול במסגרת החוק".
עוד יום חולף, ואלול מבהיר לאליצור, השוהה בחופשה, ש"נתניהו מחזיק ברשותו רשומות מסווגות. סוכם שבסיום חופשתו אדווח לו על מהות המיסמכים שבידי נתניהו".
סרט המתח מגיע לשיאו למחרת, ביום חיבור פנייתו של אלול לשב"כ. "(היום) דווח לי שהמזוודה האישית של נתניהו, שהכילה את הרשומות המסווגות ונראתה לאחרונה בחדרו במלון שרתון - החדרים מאובטחים 24 שעות ביממה בידי מאבטחי המשרד - נלקחה כנראה על ידי נתניהו שטס לפנות בוקר לארה"ב. דיווחתי לך מיידית ועידכנתי את ראש ענף חו"ל ביחידה לאבטחת אישים. מיד עם נחיתתו בניו יורק ניצור קשר עם מפקד חוליית האבטחה במגמה לבדוק אם החומר המסווג ברשותו".
המטוס באוויר, המסמכים נעלמו או הוברחו לניו יורק, וראש אגף הביטחון, שכמדומה עייף מהנסיונות המגושמים להערים עליו, מזהיר את עמיתו בשב"כ, "יתכן שנתניהו מחזיק ברשותו רשומות נוספות, מעבר למצוין במסמכים המצורפים בזה. לידיעתך".
הקפדתו של אלול על מילוי תפקידו לא חיבבה אותו על הזוג נתניהו. באוקטובר 1999, בעת חקירתם של בני הזוג בפרשת עמדי, כונסה במשרד רה"מ ישיבה בהשתתפות סמנכ"ל, חשב, יועצת משפטית (שלומית ברנע-פרגו, שעודנה שם לאחר יותר מ-18 שנה) ועורך דין פרטי, דוד שמרון. "עו"ד שמרון מודיע כי הוא מייצג את משפחת נתניהו ויש לפנות אליו בכל עניין הנוגע לחפצים שנתניהו לקח עמו ו/או זכאי להם".
שמרון מסר המחאה על סך 8,964 ש"ח "על חשבון רכישת פריטים". הסמנכ"ל משה מזרחי - לא ראש אגף החקירות במשטרה, ששמו זהה - "מודיע כי כל חפץ ופריט שלא הובא על ידי משפחת נתניהו שייך למדינה. בפועל, משפחת נתניהו לקחה את כל הרהיטים והחפצים וטרם שילמה עבורם. יש פריטים השייכים למדינה, כמתנות שניתנו לנתניהו. עליהם להיות מוחזרים למשרד".
הנושא הבא: הדירה הפרטית, אמצעי האבטחה ושרה נתניהו. "על פי הנחיית השב"כ יש לבצע פעולות מיגון בבית, אם כי ניתן לעבור לבית ללא פעולות מיגון אלה. אם ערך הנכס עולה כתוצאה מהשבחתו עקב עבודות המיגון, על נתניהו לשאת בהשבחה, על פי הערכת שמאי".
כבר ב-1999 הייתה שרשרת הפיקוד ברורה: שרה נתניהו למעלה, אנשי הביטחון מתחתיה. כתב סמנכ"ל משרד רה"מ: "גב' נתניהו אסרה על כניסה לבית בהיעדרה ועל כן ראש אגף הביטחון, הממונה על ביצוע העבודה, מנוע מלהמשיך ולקדם אותה".
ממעקב אחר תיקי נתניהו - כתובעים וכנתבעים - בשני העשורים האחרונים עולה דפוס קבוע. כשהזוג נתניהו זוכה, למשל בתביעת דיבה, הסכום מתפרסם בתרועות ניצחון. בהפסד, לעומת זאת, כשהזוג נאלץ לשלם רבבות שקלים, למשל למוביל אבנר עמדי, על המנצח להסתפק בהישג הכספי - החשוב לו יותר מההבט הפומבי - ולהימנע מפרסומו. עו"ד שמרון, מטעם בנימין ושרה נתניהו, חילץ מעמדי ומפרקליטו ירון רבינוביץ התחייבות "שלא לדון בפרטי ההסכמה עם איש, לרבות ידידיהם, מכריהם, בני משפחתם ואנשים זרים", כי "הפרת ההתחייבות תגרום לנזקים כבדים לצד שכנגד" - נוסח דומה לזה המופיע באזהרת וינרוט לנפתלי.