שבת וכשרות - או שירות: התקנות שמאיימות להצית מחאה נגד גיוס נשים

תקנות שיובאו בקרוב לאישור של הוועדה המשותפת לוועדת חוץ וביטחון וועדת החוקה של הכנסת, מאיימות להצית מחדש מחאה חרדית נגד גיוס בנות לצה"ל. חברי הכנסת ושרים יידרשו לאשר תקנות לחוק, שעתיד לצמצם את שיעור ההשתמטות משירות בצה"ל בקרב בנות. למרות שאין בכוונת צה"ל לגייס בפועל בנות דתיות בניגוד לרצונן, מהתקנות עולה חשש כי ישפיעו על האופן שבו בנות יצהירו על פטור משירות בצה"ל.

כיום, נשים המסרבות לשרת בשל נימוק דתי נדרשות למלא תצהיר ולפיו אורח החיים הדתי שלהן מונע מהן לשרת בצה"ל, כיוון שהן שומרות כשרות ולא נוסעות בשבת. בהתאם לפסיקת בג"ץ אושרה גם המדיניות הצבאית לתחקר את הצעירות המצהירות כי הן דתיות, אם מתעורר ספק לגבי כנות הצהרתן.

לצד זאת, צה"ל גם שוכר את שירותיהן של חברות חקירות שעוקבות אחר צעירות טרם גיוסן, ולעתים גם משתמש בחיפוש בפייסבוק וברשתות החברתיות כדי לאסוף מידע המטיל ספק בכנות הצהרתן, למשל תמונות בבילוי בים בשבת או בלבוש הנחשב "חושפני".

במקרים שבהם ניסה הצבא לנהל נגד אותן נשים הליכים משפטיים - בטענה שהפטור שלהן הושג במרמה ולכן בטל - הוא נכשל כליל. בתי המשפט טענו שלתביעת הצבא אין בסיס משפטי: החוק מתייחס רק לאמונתה של הצעירה מקבלת הפטור בעת מתן ההצהרה. לכן, אין הוכחה שחתמה על תצהיר שקרי. אם תטען כעבור חצי שנה כי מאז חזרה בשאלה, אין אפשרות חוקית להכריחה להתגייס.

כדי להתגבר על המכשול הזה הועבר בשנת 2012 תיקון 18 לחוק שירות ביטחון, ביוזמת משרד הביטחון. לפי התיקון לחוק, אם חדל להתקיים אחד התנאים שעליהם הצהירה מקבלת הפטור (שמירת שבת או כשרות - י"א) בתוך שנתיים ממסירת התצהיר, היא מחויבת לדווח לשלטונות הצבא, הרשאים לגייסה. בנוסף לזה, אם לפוקד היה יסוד סביר להניח שהצעירה הטעתה את צה"ל ביודעין, הוא מוסמך לבחון את גיוסה מחדש.

החוק עבר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, אך אז נדרשו תקנות ליישומו בפועל. את התקנות כבר הגישו לפחות שלושה שרי ביטחון, אהוד ברק, משה יעלון ואביגדור ליברמן. הן קובעות בין השאר כיצד תורכב הוועדה שתטפל בעניינן של צעירות שייחשדו בתצהירי שקר. תקנות אלה מתעכבות בכנסת למעלה משש שנים, וכעת ברקע עתירה שהוגשה לבג"ץ, צפויים לאשר אותן בקרוב.

אלא שמאחורי הקלעים מתנהלת מחאה שקטה שאט אט פורצת החוצה. ביום חמישי התכנסו בכירי הרבנים הספרדים החרדים, חלקם מזוהים עם ש"ס, לכינוס חירום באולמי "תמיר" בירושלים. הכינוס שהתקיים ברקע לקריאות לבנות חרדיות להגיע ללשכת הגיוס בפועל כדי להצהיר על דתיותן קיבל את הכותרת "גזירת שמד והעבירה על הדת". הרבנים שלקחו חלק בכנס אותו יזם "איגוד בני התורה הספרדים" הצהירו כי "אין לשום אדם בעולם שום סמכות לדון על גורל בחורי ובנות ישראל וכל ניסיון לשנות משהו בדבר זה יתקל בהתנגדות תקיפה ונחרצת".

בתום הכנס, חלק מהמשתתפים חסמו צירים מרכזיים בירושלים ואחרים, קיצוניים יותר, הפגינו סמוך לביתו של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן בעיר תוך שהם קוראים לו "גרוע מהנאצים". עד כה, מי שהיה שותף באופן פומבי למחאה הם בעיקר הקיצונים בחברה החרדית, בהם אנשי 'הפלג הירושלמי' שהובילו את המחאה נגד חיילים חרדים בצה"ל אבל גם חלקים מהמיינסטרים. העיסוק העיקרי הוא לא רק בתקנות אלא גם בטענות על כך שבנות דתיות וחרדיות נאלצות להתייצב בלשכות הגיוס כדי להצהיר על דתיותן.

ברקע הדברים, חברי הכנסת החרדים, בעיקר אלה מסיעת יהדות התורה, עסוקים בשבועות האחרונים בנוסח התקנות שיובאו לאישור. הם נפגשים עם מנהיגי הציבור החרדי המזוהים עמם כדי להתייעץ אך גם כדי לגייס תמיכה ציבורית מתוך מטרה להתמודד עם ביקורת שהם עלולים לספוג בהמשך מצד האופוזיציה החרדית. עד כה הם מעכבים את אישורן בכנסת והוועדה שהייתה אמורה לדון בהן נדחתה פעמיים רק בחודש האחרון.

לכך מתווספות טענות שהושמעו בתקופה האחרונה מצד גורמים חרדים ודתיים על כך שצה"ל "מתנכל לבנות שומרות תורה ומצוות ואפילו לתלמידות סמינרים, דורש מהן להתייצב בעצמן בלשכות הגיוס ומערים קשיים בדרך לקבלת הפטור" אף שהמצב החוקי אינו מחייב זאת.

"המצב כרגע הולך לכיוון רע", הכריז ביום חמישי סגן שר החינוך מאיר פרוש מיהדות התורה במהלך ריאיון לרדיו החרדי קול חי. "זה כבר לא הולך חלק והמצב הוא לא כבעבר. הצבא לא נותן את הפטור על תצהירים. אנחנו עוסקים בלהחזיר את המצב לקדמותו. בשונה מגיוס בנים, כל בת, אף שאינה שומרת תורה ומצוות, לא צריכה לשרת. גיוס נשים בדרך של חובה אינו טוב. בת שהולכת להתגייס זה הרבה יותר חמור מבחינה הלכתית. אם בנות לא יכולה לקבל פטור בגלל נוהל חדש בצה"ל - צריך לזעזע את אמות הסיפים".

טענות דומות נשמעו גם מקרב גורמים בציונות הדתית. בחודש ספטמבר נחשפו בוואלה! NEWS הקלטות שמהן עולה כי בצה"ל מתקיימת חריגה מהנוהל הקיים ובנות רבות נדרשות להשיב על שאלות החורגות לכאורה מהחוק. שאלות כמו "אימא שלך פעילה בפייסבוק בשבת?", "את מתלבשת צנוע תמיד?" ו"צמת את כל הצומות?" הן רק חלק ממספר רב של שאלות שהטיחו גורמים בלשכות הגיוס בצה"ל בנערות, כפי שעלה מתוך ההקלטות. ארגון הדתי "חותם" עתר לאחרונה לבג"ץ נגד צה"ל סביב התחקורים של צה"ל.

החשש שמשמיעים הקיצוניים הוא שהתקנות המובאות לאישור בכנסת אולי נועדו למנוע תצהירי שקר של בנות דתיות אך בפועל יאפשרו לצה"ל לזמן בנות דתיות וחרדיות לראיונות בלשכת הגיוס, אף שהן אינן נדרשות לכך כיום. נציגי המפלגות החרדיות בכנסת אינן משמיעים עד כה עמדה פומבית נגד התקנות והן מבקשים לערוך בהן שינויים מסוימים. אלא שבינתיים הקיצוניים המשמשים להם אופוזיציה כבר החלו לחמם מנועים במחאה משלהם תוך שהם מצליחים לגרור חלקים מהזרם המרכזי בציבור החרדי. שלא כמו בחוק הגיוס, בנושא הזה - גיוס בנות לצה"ל - זה צפוי להיות קל מתמיד.