בשם המאמץ נגד איראן: התמונות מדאבוס ישרתו את נתניהו גם בקרב שבבית

לא פחות מ-18 פגישות ביומיים היו לראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע החולף בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס. בזה אחר זה תיעדו צלמיו הרשמיים של נתניהו את לחיצות הידיים עם מנהיגים מכל רחבי העולם, ראשי חברות בינלאומיות ומנהיגים של תאגידי ענק, ולשכת נתניהו פרסמה הודעות בשרשרת על סיכומים, יוזמות ושיתופי פעולה שנסגרו בשולי הפורום הכלכלי העולמי בעיירת הנופש השוויצרית.

כשראש הממשלה הסתובב במסדרונות הוועידה, עוברים ושבים עצרו לצלם אותו כאילו הוא סוג של מגה סלב. כמו טווס נפוח, הוא יכול בשקט לשוב הביתה בסוף השבוע ולהכריז בגאווה שישראל היא מעצמה כלכלית וטכנולוגית שכל עשירי העולם מתעניינים בה, ושהשמועות על בידוד מדיני היו מוקדמות, או כמו שהוא וחברו הטוב מאמריקה אוהבים לומר, "פייק ניוז".

ב-48 שעות עמוסות, נתניהו הצליח לגעת כמעט בכל קצוות תבל: הוא פגש מנהיגים מאירופה, מאפריקה ומדרום אמריקה, ואנשי עסקים מאסיה ומארצות הברית; הוא סגר עסקאות, הסכמים ופרויקטים במיליארדים, וגם הספיק אפילו ליהנות מעלייה ברכבל לפסגות המושלגות ולשתות כוס שוקו חם. אבל הפגישה החשובה מכולן הייתה עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שהגיע לדאבוס - בפעם הראשונה - וכעבור שעתיים פגש את נתניהו, והבהיר שראש ממשלת ישראל הוא החבר הכי טוב שלו בעולם. שלושה ימים בלבד אחרי הביקור האולטרה-ידידותי של סגן הנשיא מייק פנס בישראל, הנשיא הצליח להתעלות על סגנו ולהעלות על פניו של נתניהו חיוך גדול יותר אפילו מזה שלבש בזמן נאומו הציוני של פנס בכנסת.

טראמפ הודיע קבל עם ועדה שירושלים לא על השולחן, אבל שהכסף של הפלסטינים בהחלט כן, ובמשחק ההאשמות המסורתי שישראל והפלסטינים משחקות בו כבר שנים, הוא הכריז על צד מנצח וצד מפסיד - ישראל היא זו שרוצה שלום, הפלסטינים הם הסרבנים. אחרי נאום פנס בכנסת, שר בכיר בממשלה הציע בהומור לפקוד אותו לבית היהודי. ובכן, לפי ההצהרות של טראמפ בדאבוס, הנשיא בטוח יביס את סגנו בפריימריז.

עוד בנושא
נתניהו נפגש עם מרקל בדאבוס: "היא מבינה את הדאגות שלנו מהגרעין"
קריאות בוז לטראמפ בוועידה הכלכלית בדאבוס: "התקשורת נבזית"
טראמפ לנתניהו: "ניתן כסף לפלסטינים רק אם יחזרו למו"מ"

שנה בדיוק אחרי כניסתו הדרמטית של טראמפ לבית הלבן, מסתמן שהוא אכן "נשיא החלומות" של נתניהו ושל הימין בישראל, ובשני הנושאים המהותיים ביותר עבור ראש הממשלה - איראן והפלסטינים - הוא אימץ את כל המסרים שלו, ונשמע ממש כאילו הוא מדבר מגרונו. איומיו של טראמפ לפרוש מהסכם הגרעין בין איראן והמעצמות והדרישה שלו ממדינות אירופה לבצע בו שינויים נכתבו בספר ההוראות של נתניהו, שהיה הראשון שהכריז על ההסכם כ"אסון ורע".

ההחלטה של הממשל להכיר בירושלים כבירת ישראל והלחץ הכלכלי, האיומים וההשפלות של הפלסטינים מאז, שרטטו מחדש את כללי המשחק בתהליך השלום הכה ידוע לשמצה, והעניקו לנתניהו עוד כמה חודשים של שקט מבלי שיצטרך לדבר על ויתורים. כשמימינו של טראמפ, תרתי משמע, השגריר מבית אל דייוויד פרידמן והשגרירה הלוחמנית באו"ם ניקי היילי, כל מה שנתניהו יכול היה לייחל לו - קורה בפועל.

טראמפ ונתניהו, שכבר הדביקו להם את כינוי החיבה-גנאי המשותף "טראמפיהו", מציגים חזית ישראלית-אמריקנית משותפת שבאמת כבר לא נראתה זה שנים, ונראית זוהרת במיוחד על רקע שמונה שנות ממשל אובמה. למרות זאת, היא הייתה די בודדה אי שם בפסגות האלפים. שנה אחרי בחירתו של טראמפ, מנהיגי אירופה ועשירי העולם הגיעו לדאבוס כדי להודיע שהם התאוששו מהטראומה וחזרו לעמוד על הרגליים, כפי שהעידו קריאות הבוז של האליטות בקהל כשטראמפ, שוב, תקף את התקשורת במליאת הכינוס.

כדי לייצר לחץ אמיתי ומשמעותי נוסף על איראן, צמד החברים זקוק גם למעצמות האחרות שחתמו על הסכם הגרעין, ושם בינתיים, איך לומר, מתלהבים קצת פחות. נתניהו נפגש בדאבוס גם עם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ונשיא צרפת עמנואל מקרון, שטרם השתכנעו שצריך לפתוח מחדש את הסכם הגרעין, ולנוכח תחינות הפלסטינים לעזרה וסיוע, אירופה מתחילה גם להתעורר מחדש ולהגן על חזון שתי המדינות. טראמפ הוא אמנם מנהיג המעצמה החזקה בעולם, אבל כפי שאמר בנאומו "'אמריקה תחילה' אין פירושו אמריקה לבדה" - במגרש שאליו הוא עולה עם נתניהו להתקפה על איראן והפלסטינים, יש עוד שחקנים חשובים ומשמעותיים.

כשישב לצד נתניהו, טראמפ פתח את הפה בעיקר על הפלסטינים, אבל הקמפיין הבינלאומי של ראש הממשלה ממוקד במטרה האיראנית - לא רק בהקשר של הסכם הגרעין, אלא גם, ואולי בעיקר, במאמץ למנוע את התבססותה של איראן ובסיכול הניסיון לייצר ולהבריח נשק מדויק שיכול לפגוע בישראל, בסוריה ובדרום לבנון. עם הסכם או בלי הסכם, המטרה של נתניהו היא לגבש תמיכה למדיניות הישראלית של מניעת התחמשות גרעינית והתבססות צבאית של איראן - בכל מחיר.

בשם המאמץ נגד איראן ובהיעדר שר חוץ מכהן במשרה מלאה, לוח הנסיעות שאיתו פתח ראש הממשלה את שנת 2018 עמוס במיוחד: מהודו אצל מודי, הוא חזר לכמה ימים בישראל לקבל את פניו של פנס, ומיד יצא למרתון פגישות באלפים, לקרמלין ומשם למינכן. יש דיבור גם על לונדון שוב בחודש הבא, ובמרץ, גם ייסע לוועידת אייפאק. אבל איראן והפלסטינים, אפילו לא הכלכלה, הם לא כל הסיפור: מועדון הנוסע המתמיד של נתניהו משחק מצוין גם, ובעיקר, בזירה הפוליטית. בזמן שיריביו מתגוששים בקרבות בוץ, ויכוחים וסתימת פיות, נתניהו מתרועע עם שועי עולם בחוג סילון ומביא השקעות למדינה, ובזמן שכותרות החדשות יתכוננו לפרסום המלצות המשטרה בחקירותיו, הוא ידאג לביטחון ישראל.

כמה שעות אחרי שנתניהו נחת מדאבוס, פורסם בחדשות ערוצים 12 ו-13 שנתניהו צפוי להעיד או להיחקר באזהרה במסגרת חקירת פרשת הצוללות, אחרי חודשים שבהם הפרקליטות טענה שוב ושוב שלנתניהו אין קשר לפרשה.

סדר היום המדיני העמוס עשוי להקשות על תיאום מועד העדות, ובכל מקרה יהיה חלק מכתב ההגנה שנתניהו יציג לציבור בשבועות ובחודשים הקרובים. ובסופו של המסע הנוכחי שלו לשוויץ ניתן לומר בביטחון כי טראמפ ופנס כבר הבטיחו לעצמם מקום בקמפיין הבחירות הבא של נתניהו, ולא מן הנמנע שנמצא שם גם תמונות ממרתון הפגישות העמוס מדאבוס.