מחדל המכון הפתולוגי: איברים של אלפי מתים נקברו בקברי אחים

מבדיקת וואלה! NEWS עולה כי דגימות רקמות ואיברים של 4,581 איש שמתו מוות לא טבעי ונשמרו במכון לרפואה משפטית לאחר נתיחה הוטמנו ב"קברים כלליים" - מבלי שהודעה על כך נמסרה לקרוביהם. עד כה, דווח על עשרות מקרים. "העבירו חלקים של אימא בלי שאף אחד יודע"

"רקמות – לקבור בקבר המנוח". המכון לרפואה משפטית (צילום: ראובן קסטרו)

בשנת 2003 נהרגה אמו של אלי (שם בדוי) בתאונת דרכים. הוא ובני משפחתו ההמומים נקראו בדחיפות לבית חולים בעיר מגוריו במרכז הארץ, ואחרי זמן קצר נאמר להם שהיא מתה. שוטר שדיבר איתם ביקש את אישורם לערוך נתיחה שלאחר המוות, והסביר שללא נתיחה עשוי הנהג הפוגע לטעון כי התאונה לא הייתה סיבת המוות, ולחמוק מעונש.

"אמרנו שצריך שהנהג יבוא על עונשו", סיפר אלי בשבוע שעבר לוואלה! NEWS. "אז אבא שלי הסכים, בתנאי שכל האיברים שיוצאו ייטמנו חזרה בתוך הקבר שלה. שכלום לא יישאר במכון". באותה תקופה הטפסים עליהם הוחתמו משפחות מתים לא התייחסו מפורשות להשארת חלקי גופות במכון, אך השוטר ציין על הטופס בכתב ידו את התנאי שהציבה המשפחה. "רקמות - לקבור בקבר המנוח", כתב השוטר.

למחרת נקברה האם, והמשפחה התפנתה להתאבל עליה. הם היו בטוחים שהנושא מאחוריהם, עד לשנה שעברה. "לפני בערך שנה", משחזר אלי, "אחותי חלמה בלילה שהוציאו משהו מהקבר. היו גם כתבות על הנושא הזה, ואחותי ביקשה ממני לבדוק". אלי פנה למשרד הבריאות, שאחראי על המכון הפתולוגי, בעיקר כדי להרגיע את חששותיה של אחותו. אלא שעד מהרה גילה כי היא צדקה. "היו לא מעט שיחות כי כל פעם הם בדקו וחזרו", סיפר. "בסוף חזר אליי מישהו שהסביר שכנראה נשארו דגימות וקברו את זה בקבר אחים".

העתיד כבר כאן

הבדיקה החכמה שמאתרת סיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי

בשיתוף שחל
לכתבה המלאה
המכון לרפואה משפטית (צילום: ראובן קסטרו)

אלי זעם. הוא ביקש להוציא את חלקי הגופה של אמו מקבר האחים, ובשפה המקצועית "קבר כללי", אך נאמר לו שהדבר בלתי אפשרי. "מאוד כעסתי", הוא מוסיף. "אמרתם ששום דבר נלקח. נגיד גיליתם שנשארו חלקים, הדבר הכי בסיסי זה לפנות למשפחה ולשאול איך אתם רוצים לטפל. איזה חוסר התחשבות זה. פשוט מטורף. מי עושה דברים כאלה בלי שהמשפחה יודעת? יש פה חלקים של אימא שלי שהעברתם למקום אחר בלי שאף אחד יודע".

במכתב ששלח משרד הבריאות לאלי לאחר שהתגלה המקרה, הוסבר כי משום שב-2003 לא הייתה בטופס אפשרות בחירה בין צורות הקבורה, הבקשה לקבור את הדגימות שנלקחו מהאם בקברה "הייתה בקשה חריגה ולא מקובלת באותה תקופה. ככל הנראה... בתקופה בה תיעדו את כלל טפסי הנתיחה וערכו רשומות חדשות - לא שמו לב ומי שעבר על הטופס לא ראה את התוספת".

למרות ההסבר וההתנצלות של המשרד, משפחתו של אלי מתכוונת להגיש תביעה נגד המכון. הוא מבקש לא לחשוף את פרטיו, משום שלדבריו הוא רוצה לחסוך למשפחתה המורחבת של אמו את הזעזוע. "האחיות שלי התפרקו כשהן שמעו על זה", הוא אומר, "אז החלטנו שאנחנו לא מספרים לשאר המשפחה כי זה רק יכאיב להם".

"קבורה כדין" - קבר אחים

אלי ומשפחתו אינם היחידים. בעבר דווח כי איברים של עשרות גופות נקברו בקברים כלליים, משום שהשמות על מכלי האחסון נמחקו ולא ניתן היה למי הם שייכים. כעת נחשף כי המספרים גדולים הרבה יותר.

אולם, מנתונים שמסר משרד הבריאות לבקשת וואלה! NEWS עולה כי בשנים האחרונות נקברו בקברי אחים איברים ודגימות רקמות של 4,581 מתים - בלי שנעשתה כל פנייה ישירה לבני משפחותיהם. בחלק מהמקרים הסתמך המשרד על אישור שנתנו המשפחות עם מות יקירם, כאשר חתמו על טופס שבשום מקום בו לא מופיעות המילים "קבר כללי" או "קבר אחים". ביותר מאלף מקרים - אפילו אישור כזה לא היה בנמצא.

"הכי בסיסי זה לפנות למשפחה ולשאול איך אתם רוצים לטפל" (צילום: ראובן קסטרו)

אל המכון לרפואה משפטית מגיעות גופות של מתים שמתו מוות לא טבעי. אם משפחת המת מסכימה לביצוע נתיחה, היא נדרשת לחתום על טופס בו מוסבר כי המכון יכול לשמור "דגימות" מהגופה לתקופה מסוימת, ומתבקשת לבחור מה יקרה איתן לאחר מכן. האפשרויות בטופס הן קבורה בקברו של המת, או אפשרות נוספת שנוסחה עם השנים על פי רוב כ"קבורה כדין" או "קבורה בקבר ישראל". המשמעות, למרות שהדבר אינו מצוין מפורשות, היא קבורה בקבר אחים. במקרה שהמשפחה אינה מסכימה לנתיחה, היא מבוצעת פעמים רבות בצו בית משפט, והמשפחה כלל אינה מוחתמת על הטפסים.

בשנת 2012 נחשף בתחקיר "ידיעות אחרונות" כי מאז שנת 2000 הצטברו במכון כ-8,200 מכלים ובהם דגימות מגופות מתים. לפעמים היו אלה דגימות רקמה מיקרוסקופיות, ולפעמים איברים שלמים. בעקבות החשיפה נאלץ מנהל המכון דאז פרופ' יהודה היס לעזוב את תפקידו. בנוסף, משרד הבריאות פתח במבצע "מנוחה בכבוד", שנועד להביא לקבורה את כל חלקי האיברים שבמכון.

המילים "קבר כללי" או "קבר אחים" לא מופיעות. טופס הסכמה לנתיחת גופה (צילום: סריקה)

במסגרת המבצע פורסמו מודעות בעיתונים, שקראו למשפחות שיקיריהן עברו נתיחה להתקשר למוקד שפתח המשרד, ולבדוק האם במכון נשמרו איברים של המנוח. למשפחות שפנו ניתנה האפשרות לבחור כיצד ייקברו האיברים - אלא שהרוב המוחלט של 8,200 המשפחות לא פנו למכון. אולי העדיפו לא לפתוח את פצעי העבר, ואולי פשוט לא ראו את הפרסומים בעיתונות.

כך או אחרת, מנתונים שמסר המשרד עולה כי במסגרת המבצע נטמנו בקברי אחים איבריהם של 7,006 מתים. מתוכם, ב-4,581 מקרים לא נעשתה פנייה ישירה למשפחות, מעבר לפנייה הכללית באמצעי התקשורת. ב-1,221 מקרים נערכה הנתיחה על פי צו בית משפט - ומכאן שהמשפחה גם לא נתנה לכך את אישורה מראש.

"זה היום הגרוע בחייהם - הם יחתמו על הכול"

עו"ד עדו אורלנסקי, ממשרד אורלנסקי, איזנברג, מוזסון ושות', מייצג יחד עם עו"ד טוני ימין ממשרדו כמאה משפחות שגילו כי איברי יקיריהן נשמרו במכון, ובהן גם משפחתו של אלי. עשרות מהמשפחות כבר זכו בשנים האחרונות לפיצויים שנאמדים במיליוני שקלים. "כבר ב-2012 התארגן ועד פעולה של כמה משפחות", מספר עו"ד אורלנסקי. "פנינו איתם למשרד הבריאות וביקשנו שישלחו מכתב לכל המשפחות. אמרנו שהמשפחות כבר קיבלו את הבשורה הקשה ביותר, שיקירם מת, ועכשיו זכותן לקבוע מה ייעשה באיברים שנשארו שלא כדין במכון".

לדברי אורלנסקי, רובן הגדול של המשפחות שיוצגו על ידי המשרד ביקשו להטמין את איברי יקיריהן בקבר המנוח, גם אם ביום מותו חתמו על האפשרות השנייה. "ברור שמשפחה שחתמה 'קבורה כדין' כנראה לא הבינה בדיוק מה ההבדל זה לבין קבר המנוח", הוא אומר. "זה היום הכי גרוע בחייהם - קרוב מדרגה ראשונה מת הרגע מוות לא טבעי. הם חותמים על כל מה שנותנים להם. היה צריך לפנות לכל המשפחות, ואולי גם ללוות את זה אולי גם בביקור בית של עובד סוציאלי, שהיה משתף את המשפחה ומקבל ביחד החלטה מושכלת ומודעת". בדרך זו, הוא מוסיף, נהגו בצה"ל לגבי איברים של חיילים שנשמרו במכון.

עו"ד אורלנסקי (צילום: פסטיבל הקולנוע ירושלים)

"הנושא של שלמות הגופה, שכל חלקיה יהיו טמונים בקבר, חשוב לבני המשפחה בשני מובנים", אומר אורלנסקי. "ראשית, בשל הערך של כבוד המת, שיש לו משמעות גדולה גם מבחינה דתית, אבל גם לאנשים שאינם דתיים, משום שכבוד האדם כולל בתוכו גם את כבוד המת. ושנית, מהזווית של בני המשפחה עצמם. חלקם אומרים שכל פעם שהם באים לקבר, הם לא מפסיקים לחשוב על זה שלא כל האיברים הוטמנו ביחד. יש משפחות שלקחו את זה קשה מאוד".

משרד הבריאות: "הנוהל אושר על ידי היועמ"ש"

במשרד הבריאות אומרים כי פנו "רק למשפחות שמלכתחילה ביקשו קבורה בקבר המנוח ולא יצרו קשר לתיאום ומימוש בקשתם. ביחס לאלו שביקשו קבר כללי, הפנייה נעשתה דרך פרסום מסיבי באמצעי התקשורת השונים, על מנת למצות את הבאת הנושא לידיעת המשפחות בצורה מיטבית ומרבית. לאחר פרסום מסיבי זה, כאשר משפחות לא הביעו את עמדתם ולאחר המתנה של פרק זמן, הדגימות הובאו לקבורה בקבר כללי. החלטה זאת נתמכה ואושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה".

עוד אומרים במשרד כי "במסגרת הדיונים שנערכו לקראת תחילת המבצע נבחנו החלופות והדרכים השונות להבאת הנושא לידיעת המשפחות. בדיונים עלתה טענה כי יש להביא את הדגימות לקבורה בקבר כללי ללא כל ידוע והודעה מוקדמת למשפחות, בוודאי ביחס לאלו שביקשו בעבר כי הדגימות ייקברו בבוא העת בקבר כללי. מנגד נשמעה עמדה כי יש צורך להודיע פרטנית לכל משפחה ומשפחה אודות ההליך הצפוי.

"בסופו של דבר, נבחר הפתרון המאזן בין הקצוות המנוגדים: הודעה למשפחות אך לא הודעה יזומה ואישית לכל משפחה ומשפחה, אלא הודעה שמזמינה אותן לפנות למוקד שבאמצעותו יוכלו לקבל כל מידע שהן יהיו מעוניינות בו", הוסיפו. "חלופה זאת נתמכה גם על ידי גורמי המקצוע שאיתם נועץ המשרד. לדעת גורמי המקצוע, על פי ניסיון העבר רוב המשפחות לא מעוניינות לפתוח את פצעי העבר, מאמינות ומשוכנעות כי אכן מדובר בדגימות רקמה קטנות, ובנסיבות אלו הן מעדיפות שיובאו לקבורה ללא ידיעתן ומעורבותן, שכן העיסוק בעניין 'מחזיר אותם אחורה'".

באשר לנוסחים בטפסי ההסכמה, שאינם כוללים את המלים "קבר כללי" או "קבר אחים", נמסר מהמשרד: "הנוסחים בטופס אכן היו שונים במהלך השנים. בכל מקרה האפשרות של קבורה בקבר המנוח תמיד הייתה קיימת, כך שברור שמשפחה שלא סימנה בקבר מנוח אלא באופציה השנייה הכוונה שהיא לא רצתה קבורה בקבר מנוח אלא בקבר כללי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully