פרקליט המדינה, שי ניצן, פרסם היום (ראשון) הנחיה שתטיב עם חשודים שהתיק נגדם נסגר. ההנחיה החדשה צפויה להביא לכך שיותר תיקים יסגרו בעילה של "היעדר אשמה", ולא בעילת "חוסר ראיות", כך שלא ישאירו כתם פלילי על החשוד. לפי נתוני הפרקליטות, ב-11% בלבד מהתיקים שנסגרים הנימוק הוא עילה של היעדר אשמה.
לטענת ניצן בעבר סגירת תיק מחוסר אשמה התאפשרה רק כאשר לא היה "שמץ ראייתי" שקושר את החשוד לעבירה. עם השנים, הוסיף, "מבחן זה רוכך והתחלף למבחן של העדר 'ספק סביר' בדבר חפותו של החשוד. הנחיה זו נועדה לעצב מחדש את האיזון בין שתי עילות סגירה אלה". עוד מדגיש פרקליט המדינה כי "משמעותה של עילת הסגירה של 'היעדר אשמה' אינה כי החשוד בהכרח לא ביצע את העבירה, אלא שהסיכוי כי ביצע את העבירה נמוך".
מי שמחליט על עילת הסגירה של התיק הוא התובע. כאשר תיק נסגר מהעדר אשמה, הוא נמחק גם מרישומי המשטרה הפנימיים. זאת בניגוד לתיק שנסגר מחוסר ראיות, ועדיין נותר ברישומים. מכאן שגורמי אכיפה עדיין יוכלו לראות במערכת תיק שנסגר מחוסר ראיות, ולעתים יש לדבר משמעויות. למשל, כמה תיקים שנסגרו מחוסר ראיות עשויים להביא לפתיחת חקירה נרחבת יותר נגד אותו אדם - מה שלא יכול לקרות אם התיקים נסגרו מחוסר אשמה.
"לעילת סגירת התיק נודעת חשיבות רבה מנקודת מבטו של החשוד", נכתב בהנחיה שפרסם ניצן. "מאחר שסגירת התיק נגדו בעילה של 'חוסר ראיות' מעידה בפני עצמה כי לא נוקה כליל מהחשד שעמד נגדו. לכך יכולות להיות משמעויות ניכרות על החשוד, כדוגמת השלכות משפחתיות, חברתיות, ציבוריות (בפרט כאשר מדובר באיש ציבור), תעסוקתיות ואחרות".