בשנים האחרונות מנסים חוקרים להתחקות אחר תעלומת הע?ג?ל??שׁוֹן ש??חוֹר-ג??חוֹן צפרדע נדירה שחיה רק בישראל והיא אחת מבעלי החיים הנדירים בעולם, שנמצאת בסכנת הכחדה. הצפרדע נצפתה כמה פעמים בעמק החולה מאז שזוהתה לראשונה בשנות ה-40 של המאה הקודמת, אך עד כה לא היה ניתן למפות את גודל אוכלוסייתה ולזהות את הנקודות הספציפיות שבהן חיה. ממחקר חדש שפורסם השבוע, עולה שצוות מדענים מישראל וגרמניה משתמש בשיטה חדשנית שנוסתה לראשונה בישראל לאיתור ולזיהוי שאריות דנ"א בגופי מים בעמק החולה, במטרה לאתר את המקומות שבהן חיה הצפרדע ולסייע במאמצי השימור שלה.
במחקר, שבו השתתף ד"ר אורי רול, שזכה למלגת מדען חוזר על שם שמיר מטעם משרד המדע והטכנולוגיה, התגלו 20 נקודות במקווי מים בעמק החולה שבהן נמצאה אינדיקציה של דנ"א לנוכחות העגולשון - מרביתם מקומות שבהם מעולם לא נצפתה צפרדע זו. החוקרים מעריכים שכמה מאות צפרדעים מסוג זה חיות כיום בעמק החולה בישראל. על בסיס המידע שאספו, הצליחו החוקרים למפות את הנקודות בעמק החולה שבהן חיה הצפרדע וכן מקומות נוספים שבהן היא עשויה להתקיים. כבר בימים אלו מסיירים סטודנטים מטעם המחקר בנקודות אלו כדי לחפש את הצפרדע.
עוד בוואלה! NEWS:
באמצע קורס של החברה להגנת הטבע: מדריך הותקף בידי תן
כשהלוקוס בסירת הדיג שווה 1,500 שקל: הקרב על השמורות הימיות
"תכנית מגירה לדילול חיות בר": האם הפתרון לגל הכלבת הוא פיזור רעל?
"מדובר בבעל חיים שהיה תעלומה גדולה לחוקרים וידעו עליה מעט מאוד", הסביר ד"ר רול שחזר באחרונה מאוניברסיטת אוקספורד הישר לאוניברסיטת בן גוריון. צוות החוקרים גילה במסגרת המחקר עובדות מעניינות חדשות על העגולשון שמסייעות במאמצי האיתור שלה. כך למשל גילו החוקרים כי בניגוד לצפרדעים אחרות, עוברת העגולשון גלגול מראשן לצפרדע בשלב מוקדם מאוד.
בעבר חיפשו את הצפרדעים כפי שמקובל לחפש צפרדעים אחרות במקווי מים או מתחת לסלע. המחקר גילה כי דווקא בחורף העגולשון מתחפרת בתוך הבוץ העמוק ואילו בקיץ היא פעילה בתוך המים ובבוץ הרדוד. בכך, דומה העגולשון לצפרדע הנחלים שרוב הפעילות שלה היא בתוך המים - כל הגוף שקוע במים ורק הנחיריים והעיניים מציצים מעל המים.
במחקר הנוכחי השתמשו החוקרים לראשונה בשיטה חדשה של דנ"א סביבתי המאפשרת זיהוי של מקטעי דנ"א קטנים שנושרים מבעל החיים במהלך פעילותה השגרתית במים. החוקרים ערכו מיפוי ממוחשב של העדפות בית הגידול של העגולשון בעזרת צילומי אוויר ישנים ועדכניים בכדי לאפיין את בתי הגידול בעמק בשנות ה-40 של המאה הקודמת וכיום. מהמחקר עולה עוד שלמרות שעברו כ-60 שנים מאז ייבוש החולה, העגולשון עדיין שומר על זיקה לאותם אזורים שהיו בעבר ביצה, זאת למרות שעמק החולה שינה את פניו לחלוטין מאז הייבוש.
"הצפרדע סימלה במשך עשרות שנים את ההשפעה המזיקה של בני אדם על בתי גידול טבעיים והחי בהם", אמר ד"ר רול ומדגיש כי אחת הסכנות היא שאנשים ילכו לחפש אותה וקורא לציבור להשאיר את המלאכה לחוקרים.
ד"ר רול הסביר כי בכדי להגן על הצפרדע ממין זה יש לוודא שהיא זוכה להגנה מרבית במקומות שבהן היא חיה וליצור לה בתי גידול חלופיים מתאימים באזורים הזוכים כבר כיום להגנה וכן ליצור לה גרעין רביה בשבי שיבטיח את קיומו. "העגולשון שחור-גחון הוא מקור לגאווה עבור כולנו. מאז גילויו מחדש הוא סמל לתקווה אך גם קריאת אזהרה עלינו לוודא שחיה מיוחדת ונדירה זו לא תיעלם מעולמנו בגלל הפעילות האנושית".
המחקר פורסם השבוע בכתב העת היוקרתי Molecular Ecology. נוסף לד"ר רול השתתפו במחקר: ד"ר שרון רנן מאוניברסיטת תל-אביב, ד"ר שריג גפני מהמרכז האקדמי רופין, בינה פרל מהמרכז האקדמי רופין ואוניברסיטת בראונשוויג בגרמניה, יורם מלכה מרשות הטבע והגנים, פרופ' מיגל ונסס מאוניברסיטת בראונשוויג בגרמניה, ופרופ' אלי גפן מאוניברסיטת תל אביב.