על רקע הקושי של הרשויות בהתמודדות עם גל הכלבת באזור הצפון, מנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן אליהו קרא ליישום צעד חסר תקדים - פיזור רעל "לצורך דילול חיות הבר". הכוונה להשתמש בהרעלה על מנת להתמודד עם התפרצות המחלה, שנחשפה אמש (שני) ב"חברת החדשות", מעלה סימני שאלה לגבי ההשלכות האקולוגיות שעלולות להיות לה, ואף לגבי חוקיות צעד זה.
בן אליהו הפנה את הבקשה למנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, ד"ר שלמה גראזי. בבקשתו הגדיר את הצעד כ"עליית מדרגה בכל הקשור לדלל חיות בר", ואמר כי יש להכין אותו כ"תכנית מגירה אשר תהיה מוכנה להפעלה בכל עת". לדבריו, הוא הוא העלה את ההצעה נוכח סכנת הפגיעה בנפש כתוצאה מהכלבת, ובעקבות מכתב של מנכ"ל משרד הבריאות שבו הביע חשש מפני הידבקות של בני אדם במחלה.
לפני שבוע פורסם בוואלה! NEWS על החשש מפני האפשרות שחקלאים שנפגעו כתוצאה מגל הכלבת יבצעו הרעלות כצעד של ייאוש, על מנת להתמודד עם התפרצות המחלה והשפעתה על הרפתות, הדירים, המטעים וצנרות המים. הרעלות אלה בפעמים רבות לא נעצרות במותם של בעלי החיים הנגועים בכלבת שאליהם הן היו מיועדות, והן עלולות לפגוע גם בחוליות הבאות בשרשרת הטבע - חיות בר נוספות, בהן עופות דורסים ונשרים. לכן קשה להאמין שהממשלה תבצע הרעלות שייגרמו לפגיעה אקולוגית קשה, צעד שהוא ככל הנראה גם לא חוקי.
ברשות הטבע והגנים אמרו כי הרעלות הן "צעדים מרחיקי לכת, שעלותם רבה מתועלתם", שאינם נחוצים כעת, "וכלל לא ברור מה תהיה נחיצותם בעתיד". עוד הוסיפו כי "להרג המוני של חיות בר תהיה השפעה קצרת טווח, ובעקבותיה עלולה להתפרץ מחלת הכלבת בעוצמה גדולה יותר".
לפי רשות הטבע והגנים, גם הרעלה נקודתית ו"מבוקרת" אינה מומלצת מפני שהיא אינה יעילה, ובשל כך תיפתח הדרך להרעלה המונית. "להרעלה 'מבוקרת' לא תהיה השפעה של ממש, משום שהיא מחייבת גישה בלתי אמצעית לבעל החיים אותו רוצים להמית. אם מגיעים למרחק כזה, יעיל יותר להמית באמצעים אחרים, שבנוסף ליעילותם לא מסבים סבל קשה לבעל החיים מומת", הסבירו.
בנוסף הרשות המליצה, לדבריה, על כמה צעדים לטיפול בהתפרצות הכלבת, בהם הרחבת והעמקת תכנית חיסונים ארצית לחיות הבית והכנסתה לבסיס התקציב, ביצוע סקר של מפגעים תברואתיים על מנת להפחית מקורות מזון זמינים לחיות הבר, דילול אוכלוסיית התנים והכלבים המשוטטים ובניית תכנית לאומית לניהול משקי חיות הבר והחקלאות.
חקלאים הרעילו תפוחים - ועשרות נשרים נמצאו ללא רוח חיים
במהלך העשור הקודם נספרו עשרות הרעלות לא חוקיות בצפון הארץ, רובן באזור הגליל וברמת הגולן. צעדים אלה נבעו מניסיון של תושבי האזור להילחם בטריפות עגלים בידי זאבים, וכן ממאבקים על אדומת מרעה. בין היתר, הן כללו הרעלות הדדיות של פרות באמצעות תפוחים מורעלים בחומר מסוג טמיק.
אחת מהתוצאות של גלי הרעלות אלה הייתה פגיעה קשה באוכלוסיית הנשרים. מסוף שנות ה-90 נמצאו בצפון עשרות נשרים מורעלים, ורבים נוספים שמתו לא נמצאו. כיום נמצאת אוכלוסיית הנשרים ברמת הגולן בסכנת הכחדה, ובאזור הגליל כבר אין נשרים מקננים.
שיאן של ההרעלות באזור מרום הגליל היה בשנת 2004. בחודש מאי באותה השנה הורעלו למוות 17 נשרים שנמצאו בנחלים דישון, עמוד, גמלא ויהודיה, כשבגופן שרידי רעל הטמיק. במטע באזור מושב דישון מצאו פקחי רשות הטבע והגנים פגרי תרנגולות שככל הנראה הורעלו באמצעות רעל זה. חודש לאחר מכן, נמצא פגר של עזנייה שחורה, הנחשב לעוף דורס נדיר.