שרת המשפטים איילת שקד חשפה היום (שני) את שלושת מועמדיה לכס השיפוט בבית המשפט העליון. המועמדים של שקד הם פרופ' אלכס שטיין, פרופ' גידי ספיר ושופט המחוזי רם וינוגרד. עם פרסום מועמדיה, הושלמה רשימת המועמדים לבית המשפט העליון, ובה יותר מ-20. בסופו של דבר, ייבחרו שניים בלבד ויחליפו את השופטים יורם דנציגר ואורי שהם שיפרשו בחודש הבא.
מבין המועמדים שהציגה היום שקד, השם המפתיע ביותר הוא פרופ' אלכס שטיין - מומחה בעל שם עולמי בתחומי הנזיקין, הרשלנות הרפואית ובראש ובראשונה דיני הראיות. שטיין, שנחשב לבעל דעות שמרניות, נולד בברית המועצות ועלה ארצה ב-1973. הוא התמחה אצל שופט העליון מנחם אלון ובמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. כיום הוא מלמד בבית הספר למשפטים של ברוקלין בניו יורק.
פרופ' שטיין כתב ארבעה ספרים, ובהם "יסודות דיני הראיות" שנחשב פורץ דרך ויצא לאור בהוצאת אוקספורד. הוא גם פרסם יותר מ-60 מאמרים, והיה החוקר הישראלי הראשון שהתקבל לכתב העת היוקרתי של הרווארד. לאחר שסיים את עבודת הדוקטורט שלו, בתחילת שנות ה-90, ויתר שטיין על הצעה להצטרף לאוניברסיטת אוקספורד, לטובת תקן באוניברסיטה העברית בירושלים.
כעשור לאחר מכן, ב-2002, נפצע בפיגוע בקמפוס הר הצופים. "אכלתי עם עוד כמה אנשים בקפטריה, כשפתאום נשמע פיצוץ עז", סיפר אז פרופ' שטיין ל"הארץ". "עפתי באוויר, יחד עם הכיסא שלי, ונחתתי על רסיסים ועל שברים".
מלבד שטיין, ברשימה של שקד מופיעים שני שמות שכבר הוזכרו בעבר באותו הקשר: פרופ' גידי ספיר מאוניברסיטת בר אילן ושופט המחוזי בירושלים רם וינוגרד. האחרון, בוגר הישיבות "נתיב מאיר" ו"הר עציון" שאף הוסמך לרבנות, מכהן כשופט מחוזי מאז 2012. הוא למד משפטים באוניברסיטה העברית ובאוקדפורד, והתמחה בבית המשפט העליון.
המועמד הנוסף של שקד, פרופ' ספיר, נחשב ל"יקיר הימין" - אך לסדין אדום בעיני שופטי העליון. לפני כשנה פורסם "בישראל היום" כי במהלך הפגישות של חברי הוועדה עם המועמדים כינה ספיר את העולים "מהגרים" ואת הערבים "ילידים". גורם בוועדה אמר אז כי "דבר זה לא נאמר בפליטת פה, אלא ייצג את עמדותיו. אלו לא ערכים שאנשי הוועדה יכולים להזדהות איתם, ולכן הוא נמצא לא מתאים".
בוועדה תשעה חברים, שמתחלקים לשלוש קבוצות: ארבעה פוליטיקאים - שרת המשפטים אילת שקד (הבית היהודי), שר האוצר משה כחלון (כולנו), ח"כ נורית קורן (ליכוד) וח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו); שלושה שופטי עליון - הנשיאה חיות, והשופטים חנן מלצר ויורם דנציגר; ושני נציגי לשכת עורכי הדין - יו"ר הלשכה אפי נאוה ועו"ד אילנה סקר.
כדי למנות שופט לבית המשפט העליון יש צורך ברוב של שבעה מחברי הוועדה. המשמעות היא שכל שלושה חברים יכולים לחסום מועמד, אך הדבר רלוונטי במיוחד לשלושת השופטים, שברוב המוחלט של המקרים מצביעים ביחד על מינויים לעליון.
התלמיד של פרידמן
בדומה לשקד, גם ברשימת המועמדים שהציגה נשיאת העליון אסתר חיות ישנם שמות שכבר עלו בעבר - ולמרות היותם שופטים מוערכים סיכוייהם נחשבים נמוכים. אלו הם השופטות רות רונן ונאוה בן אור, והשופטים רון סוקול וד"ר יגאל מרזל - שהוא גם המועמד המועדף על חיות לתפקיד מנהל בתי המשפט.
כך, למשל, השופטת רונן תויגה כ"שמאלנית" ואקטיביסטית, וכל עוד ארבעת הפוליטיקאים בוועדה מגיעים מהימין - סיכוייה להיבחר קטנים. העובדה שבעלה היה בעבר חבר בהנהלת "הקרן החדשה לישראל", אינה תורמת לה, ואף נחשבת לסיבה העיקרית שחסמה את מינויה בעבר.
השופט רון סוקול, חתנו של שופט העליון בדימוס תאודור אור, "פסול" בעיני אנשי הלשכה. באפריל האחרון טענה יו"ר מחוז חיפה של הלשכה, עו"ד תמי אולמן, כי סוקול שלח אליה שופטים ועורכי דין שילחצו עליה, בשל העובדה שהלשכה המליצה למנות לבית המשפט העליון את השופט יוסף אלרון, ולא אותו, ומליצה על השופט רון שפירא כמועמדה לנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה. סוקול הכחיש את הדברים.
אף שסיכוייהם של הארבעה נחשבים מאוד, ייתכן תרחיש שבו שקד וחיות יסכימו למנות את אחד מהם בתמורה למועמד כמו גידי ספיר. עם זאת, הסיכויים לדיל כזה, של "סדין אדום תמורת סדין אדום", נראים כרגע נמוכים מאוד.
המועמדים הריאליים יותר ברשימה של חיות הם השופטים עופר גרוסקופף, שאול שוחט וחאלד כבוב. גרוסקופף הוא תלמיד מובהק של שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן, המקורב לשקד. הוא נחשב עילוי משפטי ומומחה בכלכלה. בעבר לא הצליח להתמנות, וגם אם לא ייבחר בסיבוב הזה - במערכת המשפט בהחלט רואים אותו מגיע לעליון.
מועמד נוסף של חיות שנחשב אפשרי הוא השופט משה סובל, שמכהן מאז 2007 בבית המשפט המחוזי בירושלים. סובל מגיע מרקע דתי, ולמד בישיבת "חברון" בירושלים, אך למרות זאת נחשב ליברלי. בין היתר, למשל, קבע כי תפילת נשים ברחבת הכותל אינה מפרה את "מנהג המקום".
השופט שאול שוחט, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, נחשב גם הוא מועמד בעל סיכויים גבוהים. הוא מתמחה בדיני משפחה, ונחשב שופט מקצועי שמקובל על רוב חברי הוועדה.
יפרוץ את תקרת הזכוכית?
השם האחרון בין מועמדיה של חיות, שהופיע גם ברשימת המועמדים של לשכת עורכי הדין, הוא חאלד כבוב, שופט בית המשפט הכלכלי בתל אביב, שישב בין היתר בתיקים של אילן בן דב ובפרשת הרצת המניות באיי.די.בי של נוחי דנקנר. אם ימונה, כבוב יהיה השופט המוסלמי הראשון במינוי קבע בבית המשפט העליון, וזו גם תהיה הפעם הראשונה בה יכהנו בו זמנית שני שופטים ערבים בערכה הגבוהה ביותר.
עבור הלשכה מדובר במינוי שנמצא בעדיפות הראשונה, אפילו על חשבון מינוי עורך דין מהשוק הפרטי, כמחליף לשופט דנציגר. "בראש ובראשונה ראוי והגיעה העת שמועמדותו של השופט חאלד כבוב תעמוד על סדר היום", אמר אתמול יו"ר הלשכה אפי נוה, בראיון לרדיו 103FM. "לצערנו, בשנת 2018 עדיין לא מונה מוסלמי לבית המשפט העליון. אנחנו סבורים שהגיעה העת לעשות זאת ואנחנו מובילים את המהלך הזה".
מועמדותו של כבוב מקובלת גם על הנשיאה חיות - אך מינוי מוסלמי ראשון לעליון, בוודאי לצד שופט ערבי נוסף, עשוי להיות קשה לעיכול עבור בסיס המצביעים של ארבעת הפוליטיקאים הימנים בוועדה. לכן, קשה כרגע לראות אותו עובר.
מלבד כבוב, מועמד נוסף של הלשכה שנחשב לבעל סיכויים ריאליים הוא עו"ד ברק טל. שאר השמות - ובהם הסנגורים ציון אמיר, בועז בן צור ונתי שמחוני, היועץ המשפטי של הכנסת איל ינון והשופטים גלעד נויטל וקובי ורדי - לא נראים לפי שעה סבירים.