פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דיכוי אלים - או סימנים של חולשה: הדילמה של המשטר האיראני

      השלטונות בטהראן חוששים מהסלמה במחאה המתפשטת, ומתלבטים כיצד להגיב. בכיר לשעבר במערכת הביטחון בישראל מעריך כי המשטר הפיק את הלקחים מההפגנות ב-2009 - וכי באירופה שותקים, בינתיים, בגלל אינטרסים כלכליים

      דיכוי אלים - או סימנים של חולשה: הדילמה של המשטר האיראני
      צילום:רויטרס עריכת וידאו:ניר חן

      בכיר לשעבר במערכת הביטחון התייחס אמש (שלישי) להפגנות באיראן ואמר בציניות: "כל בכיר איראני יודע שיש הרבה עמודי תאורה באיראן ויש מספיק מקום לתלות את כולם. לכן אותם בכירים יעשו הכול כדי להגן על עצמם. היום נהנים מהמשטר ארבעה מיליון אזרחים בזמן שב-75 מיליון סובלים".

      לדבריו של הבכיר לשעבר, "המערב צריך להעביר מסר אחיד לצעירים באיראן בשפה הפרסית: 'אורמטה מילט איראן', להגיד לצעירים שהמשטר פגע ב'כבודה של איראן'. אין דבר יותר חשוב לעם האיראני מהכבוד הלאומי. הם צריכים לשאול את עצמם איך הפכה איראן מאחת המדינות העשירות בעולם למצב שבו אזרחים רעבים? איך ממדינה משכילה מאוד יש לה אבטלה גדולה? לשני מיליון סטודנטים אין עבודה. העוני בלתי נסבל".

      הבכיר הביטחוני לשעבר העריך כי המשטר למד היטב את המחאה בשנת 2009 והבין כבר אז שהוא היה על סף נפילה. למרות זאת, הוא הוסיף, "אני מאמין שהשלב הברוטאלי עוד יגיע. אם מיליון איש ייצאו לרחובות זו תהיה נקודת שבירה. כבר שמעתי שיש שיח על עריקה של חיילים, אבל אני לא רואה איך זה קורה. אם זה יתחיל זה יקרה מהצבא האיראני ולא ממשמרות המהפכה. זה הבדל גדול". הבכיר לשעבר העריך כי מדינות אירופה עדיין לא הגיבו למחאה עקב אינטרסים כלכליים.

      לקריאה נוספת:
      גורם אמריקני נגד טראמפ: "דבריו על איראן משחקים לידי המשטר"
      הסלמה במחאה באיראן: הרוג ראשון לכוחות הביטחון מירי מפגין
      נתניהו נגד רוחאני: הטענות שישראל אחראית להפגנות - שקר נלעג

      הפגנות נגד השילטון באיראן, 31 בדצמבר 2017 (צלמים זמניים מורשים , CNN)
      ההפגנות באיראן (צילום: אי-פי)

      ארגוני המודיעין במערב לא צפו את מועד המהומות ברחבי איראן אך בהחלט עקבו וראו את ההידרדרות הכלכלית בשנים האחרונות ואת ההשפעות החברתיות שלה. מוקדם מדי להעריך לאן המחאה האיראנית תתפתח, במיוחד כשהמשטר האיראני מפעיל מאמצים כדי להגביל את המידע שזולג מאזור לאזור ומחוץ למדינה, בין היתר כדי לסכל את התפשטות המחאה הנוכחית.

      ב-2009 החלה המחאה בבירה טהראן. ביום חמישי היא החלה בפריפריה, ורק לאחר מכן הגיעה לערים הגדולות: טהראן, איספהאן ושיראז. בימים האחרונים גלשה המחאה גם לאזורים כורדים שם התפתחה התנגשות אלימה עם כוחות הביטחון. לפני תשע שנים היו אלו סטודנטים שהחלו במחאה, והפעם היה זה המעמד הבינוני שהתפרץ על רקע האכזבה מההבטחות של הנשיא חסן רוחאני שנבחר לכהונה שניה במאי בשנה שעברה. סבלנותם של המפגינים פקעה לאחר ההחלטה להטיל שורה של מסים על מוצרי יסוד, דלק והשכר החודשי.

      בשנת 2009 מאות אלפים יצאו לרחובות ואילו הפעם מדובר באלפים בודדים, אך בעשרות מוקדים ברחבי איראן. לפי הערכות מספר גורמים הובילו למחאה: שיטת המשטר, אופיו המושחת והמצוקה הכלכלית. תוך כדי המחאה הועלו קריאות נגד מימון הטרור של איראן בלבנון, בעיראק, בתימן, בעזה ובסוריה. באופן חריג, נשמעו קריאות מוות למנהיג העליון עלי חמינאי, כולל העלאת מסרים של געגוע למשטר השאה. צעירי איראן, להערכת מומחים בישראל, מאסו בשיטת משמרות המהפכה ובדרכי המהפכה משנת 1979. אחת התמונות שמשקפות את לב המחאה היא מפגינה שאוחזת באמצעות מקל בחיג'אב בצבע לבן. המסר הכללי של הצעירים לראשי המשטר: "תנו לנו חופש וצאו לנו מהחיים".

      המנהיג העליון של איראן חמינאי, דצמבר 2017 (AP)
      היורשים הפוטנציאליים שוקלים את צעדיהם. חמינאי (צילום: אי-פי)

      בשלב הזה נמצא המשטר האיראני במלכוד. הוא זוכר היטב כי היד הקשה שהפעיל הבסיג' - ארגון מתנדבים סמי צבאי בשליטה של המשטר האיראני - נגד המפגינים ב-2009 הוביל להתגברות המחאה; גם האלימות שהפעיל בשאר אסד בתחילת שנת 2011 וגרמה לעוד אזרחים סורים להצטרף למחאה שהפכה למלחמת אזרחים נמצאת בתודעה של השלטונות האיראניים. הדילמה תתגבר אם המחאה תתפשט ותהפוך לאלימה, שמאחר שאם הם יידרשו להפעיל אלימות כלפי אזרחים יהיו לכך מספר השלכות - גם בזירה המקומית וגם בבינלאומית.

      אלימות עלולה להרחיב את המחאה ולצרף אליה אוכלוסיות נוספות. בימים האחרונים התפתח שיח באיראן סביב שאלת היום שאחרי חמינאי החולה. המועמדים לרשת אותו שוקלים היטב את תגובותיהם ואת צעדיהם כדי לא לפגוע בסיכוי העתידי שלהם להתקדם. השימוש באלימות ופגיעה בזכויות אדם עלולים להרחיק תמיכה אירופאית שמאוד מעוניינת לסייע לאיראן לשמור על הסכם הגרעין הקיים כדי להרוויח בעתיד כסף מההשקעות באיראן, בניגוד לעמדתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שהיה רוצה להכניס בהסכם שינויים מהותיים ובמקרה קיצוני לבטלו. חשוב לציין כי גם החלטה של המשטר האיראני על רפורמות כלכליות להרגיע את הציבור עשויות להתפרש כחולשה שתזמין ביקורת חריפה ודלק נוסף למחאה.

      המחאה בשנת 2009 נמשכה כמעט חצי שנה, בעוד שזו הנוכחית, שהמידע עליה עובר למערב באיטיות, נמשכת ימים אחדים. טראמפ נותן רוח גבית למפגינים, מזכיר את הכסף שהרוויח המשטר מהסכם הגרעין ולא בחר להעביר אותו לציבור האיראני, ומזהיר מפני דיכוי אלים.

      אירופה עדיין שקועה בתקופת החגים. לקו המדיני שיובילו מנהיגי האיחוד יש משקל רב והשפעה על המחאה ועל הצעדים שינקוט המשטר האיראני כלפי המפגינים. המחאה הזו יושבת על מתחים עמוקים בחברה האיראנית שכורכים סביבם את המחנות השונים בצמרת משמרות המהפכה. הצתת תמונות מנהיגי המשטר מספרת את רוב הסיפור של המחאה שעד כה אין לה מנהיג ואין לה שופר אחד מרכזי, שעשויים היו להרחיב את המחאה.

      מבנה עולה באש בעיר דורוד, איראן 31 בדצמבר 2017 (רויטרס)
      מבנה באיראן עולה באש במהלך ההפגנות (צילום: רויטרס)