השקט שאפיין את בתי התושבים של קיבוץ רביבים הופר לאחרונה לקול הנהמות והנביחות של כלבתה של אחת מתושבות הקיבוץ. היא יצאה אל פתח ביתה כדי לגלות שאופני בנה, שחנו במבואת הבית, נגנבו. באותו הרגע היא התקשרה לשומר הקיבוץ, שסיפר שעוד שישה זוגות אופניים בשכונתה נעלמו בשעות האחרונות.
הגנבים, כך הסתמן, נכנסו לתוך הקיבוץ דרך פרצה בגדר, שהוסתרה מאחורי רכב שחנה באזור. אולם, רצף הגניבות הזה אינו זר לתושבי הקיבוץ, שהתרגלו כבר להסתיר את אופניהם בבתיהם, אחרי שעשרות מהם נגנבו בשנה החולפת. הפורצים לקיבוץ באותו ערב הצליחו לחצות את הגדר, ותעלת החפיר שהקיבוץ למוד הגניבות התקין לפני שנתיים, בעקבות שוד ענק של עגלים מהרפת המקומית. עובדה שלא מנעה ממציתים להבעיר את המתבן לפני כחצי שנה ולגרום לנזק שנאמד במאות אלפי שקלים.
"הבן שלי דואג להכניס את האופניים למבואה של הבית מאז שנגנבו אופניו של השכן", אמרה תושבת הקיבוץ. "כלומר, הם לא היו על השביל או במקום שרואים מהכביש. מי שלקח אותם ידע בדיוק לאן להגיע ונכנס בלי חשש. עצם העובדה שמסתובבים בלי פחד בבית שלי בשעות שאנחנו ערים זאת תחושה נוראית. מילא הנזק הכספי, החשש האמיתי הוא לביטחון האישי שלנו ושל הילדים".
לטענת התושבים, המשטרה באזור לא עושה מספיק כדי למנוע את הגניבה הבאה. לרוב, תיארו התושבים, מגיעים שוטרים מיחידת המשטרה ברמת נגב ומתחנת דימונה לאסוף עדויות והמפגש מסתיים בלא כלום. רק לעיתים השוטרים מצליחים לאתר חלק מהאופניים, ששוויים נע ממאות ועד אלפי שקלים. "יש פה מאזן אימה גדול יותר מהבעיות האישיות שלנו - כל אזור הנגב מופקר מבחינת אכיפה", הסביר ויקטור, אחד מתושבי הקיבוץ. "לפני שנה הגשתי תלונה במשטרה על גניבת אופניים ממרפסת ביתי, אבל הם אמרו לי שהמרפסת זה לא הבית שלי וזו בעיה שלי שלא נעלתי אותם או הכנסתי אותם לביתי".
תרחיש כמעט זהה התרחש גם לילה לפני אותו מקרה של גניבת האופניים מבית המשפחה. אז אחד מהתושבים שמע רעשים וכשיצא מביתו, הוא הבחין בגנבים, הזעיק כמה מחבריו וביחד הם רדפו אחריהם עד למטעי הזיתים בכניסה לקיבוץ. שם הגנבים עזבו את האופניים וברחו. בתום המרדף הצליחו תושבי הקיבוץ להחזיר ארבעה זוגות אופניים לבעליהם החוקיים.
מהתיאור שמסרו מחלצי האופניים עולה כי מדובר בחבורת נערים בגילאים 13 עד 15 שלא נמצאים באף מסגרת חינוכית. להערכתם מדובר בנערים מהכפר הסמוך ביר הדאג', שאחראים ככל הנראה לשאר הגניבות. "הם מגיעים לגדר, חותכים אותה בקלות, נכנסים, מעמיסים ובורחים", תיאר אחד התושבים. "עצם העובדה שהם הגיעו שני לילות ברציפות, אחרי שבלילה הראשון ניהלו אחריהם מרדף מראה שהם לא מפחדים בכלל להיתפס".
לדברי איציק עדן, רכז הביטחון של הקיבוץ, גניבות האופניים ושריפת המתבנים הם חלק מהמאבק של שכניהם הבדואים על זכויות הקרקע שלהם. אולם, לטענתו לא מדובר במגמה שמובלת על ידי ראשי היישוב הבדואי - שמנסים להחזיר חלק מזוגות האופניים שהם מוצאים. "יש לנו מערכת יחסים ארוכת שנים עם שכנינו והיא ידעה עליות ומורדות. אנחנו פועלים יחד עם מכובדי ביר הדאג' להפסקת התופעה, אבל גם להם אין השפעה על הנערים האלה בחופשות", אמר עדן. "קשה מאוד לתפוס אותם, למרות השקעה של מאות אלפי שקלים בשנה כדי להגן על היישוב מול הפריצות והגניבות".
(עדכון ראשון: 19:00 ,28/12)