צום עשרה בטבת 2020: זמני כניסה ויציאה - ומדוע צמים דווקא ביום זה?

רבים מזהים את יום האבל היהודי עם תחילת המצור על ירושלים שהוביל לחורבן בית המקדש הראשון, אך למעשה מדובר באוסף אירועים שהוא רק אחד מהם. זמני כניסת ויציאת הצום - וכל מה שצריך לדעת עליו

25/12/2020

אלה זמני כניסת צום עשרה בטבת תשפ"א (יום שישי, 25.12.2020)

שימו לב: הצום יוצא רק לאחר כניסת השבת וצאת הכוכבים, אכילה מותרת רק לאחר הקידוש.

זמני כניסת ויציאת צום עשרה בטבת תשפ"א:

ירושלים:

תחילת הצום: 5:25

סיום הצום: 17:04

תל אביב:

תחילת הצום: 5:27

סיום הצום: 17:01

חיפה:

תחילת הצום: 5:28

סיום הצום: 17:01

באר שבע:

תחילת הצום: 5:25

סיום הצום: 17:05

טבריה:

תחילת הצום: 5:26

סיום הצום: 16:55

צפת:

תחילת הצום: 5:27

סיום הצום: 17:01

אילת:

תחילת הצום: 5:21

סיום הצום: 17:06

טוב לדעת (מקודם)

התקף לב: איך מונעים ומה עושים במקרה והוא מופיע

מוגש מטעם שחל

חורבן בית המקדש הראשון זהו רק חלקו של הסיפור והסיבות לצום

חורבן בית המקדש בירושלים, מתאר את החורבן והביזה של בית המקדש בידי חיילים רומאים. ציור של פרנצ'סקו הייז(צילום: צילום מסך, Francesco Hayez, 1867)

צום עשרה בטבת מזוהה לרוב כיום תחילת המצור על ירושלים שהביא לחורבן בית המקדש הראשון. אבל זהו רק חלקו של הסיפור, כי למעשה מדובר בשרשרת אירועים שלפי המסורת היהודית התרחשו בשמונה בטבת, בתשעה ובעשרה בחודש - בהפרש של שנים זה מזה.

כל האירועים קשורים זה בזה, אך מתחילים דווקא באירוע שהתרחש לפי המסורת בעשרה בטבת, היום האחרון מבין השלושה - יום תחילת המצור על ירושלים בידי נבוכדנאצר מלך בבל. בתום המצור כבש מלך בבל את העיר, החריב את בית המקדש ובזז את ארון הקודש.

לאחר גלות בבל, חוזרים היהודים לארץ והמלך הורדוס מקים את בית המקדש השני, מפואר מקודמו, אך הפעם בלי ארון הקודש. עזרא הסופר ונחמיה, ממנהיגי היהודים בזמן שיבת ציון נפטרים בתחילת ימי הבית השני, לפי המסורת – בתשעה בטבת. מקובל לראות בהם את הנביאים האחרונים היום בו מתו הוא יום קצה של הנבואה בישראל ולכן צורף כאחת העילות לצום בעשרה בטבת.

האירוע האחרון המקושר לצום מתרחש במהלך ימי בית שני - מלך מצרים, תלמי השני (פילדלפוס), מורה על תרגום התנ"ך בפעם הראשונה לשפה זרה: יוונית. מועד התרגום נקבע לשמונה בטבת. כן, מסתבר שבאותם ימים תרגום התנ"ך לשפה זרה נחשב לאירוע שמצדיק צום.

אחת ממגילות "תרגום השבעים"(צילום: ארדון בר-חמא)

בתקופת בית שני חייתה במצרים קהילה יהודית גדולה שרובה לא שלט בשפה העברית ולכן התעורר הצורך לתרגם את התנ"ך ליוונית. מלך מצרים יזם ומימן את עבודת התרגום הגדולה כשמינה 72 זקנים (6 מכל אחד משבטי ישראל) שהשלימו את המלאכה במשך 72 ימים. לפי האגדה התרגומים היו זהים, על אף שהזקנים הופרדו בעת מלאכת התרגום.

רוב החכמים התייחסו לתרגום כאסון. במסכת סופרים אפילו השוו את יום התרגום ליום בו נבנה עגל הזהב. חז"ל חששו ממה שגם אנחנו לפעמים חווים כשאנחנו צופים בסדרה או סרט - כשמתרגמים משפה אחת לאחרת, יש חשש אמיתי שיאבדו רעיונות ומסרים שהיו בטקסט המקורי או שאפיינו את התרבות המקומית, ויתפרשו לא נכון במקום אחר. חשש זה הביא לצירוף יום התרגום גם הוא ליום הצום.

עם קום המדינה, קבעה הרבנות הראשית את י' בטבת כיום הקדיש הכללי לנרצחי השואה שיום מותם לא נודע. יום זה נקבע, כי על פי ההלכה לא ניתן לקבוע יום תענית בניסן (המועד בו נקבע יום השואה). השואה, האסון הנורא בתולדות העם היהודי הצטרפה כאחרונה בשרשרת אירועים שהותירו צלקת עמוקה על התרבות היהודית ועל העם היהודי.

  • צום עשרה בטבת
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully