פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תופעה: ילדים דורשים חסות על הוריהם המבוגרים - לניצול כלכלי

      בתגובה לניסיונו של ילד לטעון לאי כשירותו של אביו בן ה-89, קבע בית המשפט לענייני משפחה בנצרת כי "זקנה אינה מום". הפסיקה שופכת אור על השימוש שנעשה במינוי אפוטרופוסים לקשישים, על מנת לקבל שליטה על ענייניהם הכספיים - ולא פעם לנצל אותם כלכלית

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      ל-56 אלף אפוטרופוס, מתוכם 60% קשישים. אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)

      בחודש האחרון הגיעה לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת פנייה שהגיש בן לבקשת אפוטרופסות על אביו הקשיש, בטענה שהוא סובל מדמנציה ואף חולה באלצהיימר. בית המשפט מצדו קבע כי האב כשיר משפטית לחלוטין. בישראל חיים יותר מ-33 אלף קשישים שמונה להם אפוטרופוס, ובמשרד המשפטים הסבירו כי במקרים רבים בני משפחה מנסים לטעון לאי כשרות הוריהם כדי לקבל חסות על ענייניהם הכספיים, ובכך לנצל את "ירושתם העתידית" עוד כשהם בחיים.

      בבקשתו טען מגיש הבקשה כי אביו, בן 89, מתנהג בצורה מוזרה, הבאה לידי ביטוי בין היתר בדיבור לא מאוזן ובהתנהגות חריגה כשהוא נמצא מחוץ לביתו. על פי הבקשה, המצב מחריף בחלוף הזמן, מה שמעורר חשד שמדובר בסימנים של מחלה פסיכיאטרית קשה.

      בבקשה נטען כי האב גר בקומת הקרקע מתחת לדירתו, שם אחיו של מגיש הבקשה ואשתו שוהים זמן רב ומטפלים בו. לדברי הבן, הם אף מנעו מהאב להגיע לטיפול פסיכיאטרי ומנצלים אותו בכך שהחתימו אותו על הסכם העברה של אחת מהאדמות שבבעלותו, ללא תמורה. ואילו מגיש הבקשה, לטענתו, לקח את אביו מטעמי חמלה ודאגה לבדיקת נוירולוג, שמסר לו תעודה רפואית לפיה הוא סובל ממחלת אלצהיימר.

      עוד בוואלה! NEWS:
      הצעת חוק נגד לפיד: ראש ממשלה יחויב בתואר אקדמי או בעבר צבאי משמעותי
      בתום דיון מרתוני בשורת חוקים: החל הקרב על חוק ההמלצות
      מנהיג האופוזיציה ברוסיה נפסל מלרוץ בבחירות - וקורא לחרם

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      "זקנה, גם מופלגת, אינה נכות או מום". בית המשפט (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

      אלא שתסקיר הסעד שהוגש לבית המשפט מציג תמונה שונה לגמרי. "מדובר בזקן שקט, צלול, שמדבר ברור ולעניין, מתמצא בכל מה שקורה סביבו, שולט במידע ומסוגל להביע דעה", נכתב בתסקיר הסעד. "הוא הביע התנגדות רבה למינוי אפוטרופוס עבורו, והביע רצון להופיע בבית המשפט להביע התנגדות זו. הוא גם ציין שהוא אף מוכן לעבור בדיקה אצל רופא מומחה כדי לבדוק את יכולותיו הקוגניטיביות ולהוכיח שהוא צלול".

      הנוירולוג זומן לתת עדות בחקירה שהתנהלה בבית המשפט, ושם עמד על גרסתו לפיה האב אינו כשיר והוא סובל מאלצהיימר. עם זאת, השופט קבע כי עמדתו מרחיקת לכת, ואינה מתיישבת עם מצבור ההתרשמויות הנוגעות למקרה.

      האב, שעו"ד רמאח עוואד מטעם הסיוע המשפטי מונה לעורך דינו, העיד כי הוא פגוע ממהלכי בנו שביקש לקחת אותו לבדיקה נוירולוגית ללא ידיעתו. בנוסף הוא עמד על דעתו כי הוא אינו זקוק למינוי של אפוטרופוס, ולדבריו בנו מעולם לא דאג לו ולא ביקר אותו. בבית המשפט התברר כי הוא ידע לענות על כל השאלות שאותן נשאל ללא היסוס, ידע בוודאות מה מספר הנכסים שיש ברשותו והבהיר את רצונו לחלק ולתת לילדיו בעודו בחיים.

      השופט אסף זגורי, סגן נשיא בית משפט השלום בנצרת, קבע כי "לא היה מקום לנקוט בהליך הנוכחי, שהוא מרחיק לכת, מפאת פגיעתו באוטונומיה של האב". בפסיקתו הבהיר השופט כי זקנה אינה נכות או מום, ואף הוסיף כי "גם מחלות רקע אינן פוגעות בתפקוד היומיומי ואינן צריכות להוות אינדיקציה למינוי אפוטרופוס". בבית המשפט נקבע כי האב מטופל, יודע להבחין בין טוב ורע, לא חסר לו דבר והוא אינו נתון תחת השפעה, אונס או מצוקה המצריכים הגבלה של חייו באמצעות צו שיפוטי כזה או אחר.

      בנוסף קבע בית המשפט כי העובדה שהאב מפקיד את כספי קצבת הזקנה לכלתו נובעת מבחירתו החופשית, ולא מליקוי קוגניטיבי. בנסיבות אלה, אם הוא מעוניין לחלק את רכושו או לערוך צוואה, זו בחירתו ואי אפשר להגביל אותו מלעשות כן. "בשולי הדברים, יש להביע מורת רוח מהאופי שבו נטל המבקש (הבן) את אביו לבדיקה נוירולוגית ללא ידיעתו, ומכך ששאלות הרופא ועצם המעמד גרמו לביושו ברבים ולמבוכה שלא הייתה נדרשת", הוסיף השופט, שדחה את הבקשה ואף דרש ממבקש הבקשה לפצות את אביו על הוצאותיו המשפטיות, בסך 3,500 שקלים.

      "יש מקרים של דיון על ירושה עתידית עוד בימי חייהם של ההורים"

      ד"ר עו"ד מיטל סגל-רייך, הממונה הארצית על תחום הכשרות המשפטית בגוף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, אמרה כי "בית המשפט עמד על הסטיגמה הכורכת את התיוג השלילי הקיים סביב זקנה, וקבע מפורשות כי זקנה כשלעצמה, גם אם מופלגת, איננה מחלה או מום ואין בה כדי להצדיק הגבלת כשרות משפטית. גם מחלות רקע אינן מצדיקות מינוי אפוטרופוס. בכך חשיבותה הרבה של ההחלטה".

      לא אחת נתקלים במשרד המשפטים במקרים שבהם מגיעים אל בית המשפט קשישים בשנות ה-80 וה-90 לחייהם, שילדיהם מתקוטטים על רכושם בעודם בחיים באמצעות ניצול הכלי של מינוי אפוטרופוס.

      מרגע שבן ממונה על אחד מהוריו כאפוטרופוס, הוא שולט בכל ענייניו והופך את בן חסותו לתלוי בו בכל מובן. לדוגמה, אם קודם לכן ההורה היה יכול למשוך כסף מהכספומט - עכשיו הוא תלוי בחסדי דמי כיס. חשבון הבנק שלו עובר אף הוא תחת שמו של הבן או הבת, ומנוהל על ידי גוף חיצוני.

      אלימות נגד קשישים, התעללות בקשישים, אלימות, פגיעה בקשישים (GettyImages)
      חוק האפוטרופסות תוקן כדי לצמצם מקרי ניצול. אילוסטרציה (צילום: Gettyimages)

      בסיוע המשפטי מסבירים כי במצבים כאלה ניתן לראות הליכים משפטיים רבים הקשורים לכספי ירושה. כך, מבוגרים מוצאים את עצמם במצבים לא פשוטים, כשהם לפעמים מועברים בין מוסדות ונותרים ללא יכולת בחירה וקבלת החלטות.

      בישראל חיים כ-56,000 אנשים שמונה להם אפוטרופוס, מהם כ-60% בגילאי הזקנה. מדי שנה מתקיימים כ-15 אלף הליכים בתחום האפוטרופוס והכשרות המשפטית, שרובם מתקיימים ביוזמת בני המשפחה וחלקם ביוזמת שירותי הרווחה העירוניים.

      לדברי סגל-רייך, "אנחנו מזהים מקרים רבים של ניצול כלכלי ושל סכסוכים המתקיימים סביב 'ירושה עתידית', עוד בימי חייו של ההורה הזקן. מדובר במצב שבו בני משפחה מסוימים פועלים להגבלת כשירותו המשפטית של ההורה המבוגר, באמצעות בקשה למינוי אפוטרופוס, על מנת למנוע ממנו להוציא כספים". עוד הוסיפה כי אחת הסיבות האפשריות לכך היא אם ההורה בחר לתמוך כלכלית באחד הילדים ולא באחר.

      בסיוע המשפטי הוסיפו כי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות עבר תיקון משמעותי בחודש מרץ 2016, המחייב לצמצם למינימום את השימוש במנגנון האפוטרופסות במטרה למנוע ניצול. לפי התיקון לחוק, שימוש במנגנון מגביל ייעשה רק במקרה שבו יש צורך מובהק ושבו אין חלופה מידתית יותר, למשל מינוי תומך בקבלת החלטות, או אמצעים מגבילים שונים, בהם הערות אזהרה או הטלת הגבלות על משיכת כספים.