מדיניות המשטרה נחשפת: מידע על פשיעת מיעוטים "יפגע בציבור"

משטרת ישראל החליטה שלא למסור נתונים על הפשיעה לפי פילוח למגזרים שונים - כך עולה מתשובה שהוגשה בתגובה לפניית וואלה! NEWS, ולאחר שהתברר כי זהו המענה שניתן לאחרונה למספר גופים שביקשו מידע דומה מהמשטרה. ההסבר להחלטת המשטרה מורכב משני חלקים: הראשון, החשש מפני תיוגם של מיעוטים ואוכלוסיות שונות. בנוסף, החשש כי תיוג זה יוביל את האוכלוסייה להגיב עליו באופן "שיסכן את שלום הציבור וביטחונו", לשון המשטרה.

ההחלטה, כך נטען, התקבלה במשטרה בתום עבודת מטה מעמיקה. "המשטרה מצאה כי כאשר הנתונים המבוקשים מתייחסים לשסעים בחברה הישראלית, מסירתם עלולה להוביל לתיוג אוכלוסיות בהיבטי פשיעה ולפגיעה ברגשותיהן. במקרים מסוימים תיוג זה אף עלול לגרור פגיעה בשלום הציבור וביטחונו כתוצאה מתגובות האוכלוסייה הרלוונטית לתיוגה", נמסר בתשובת המשטרה במענה לפניית וואלה! NEWS. "משטרת ישראל כגוף חוקר ואוכף חוק בישראל, עוסקת פעמים רבות בעצבים החשופים של החברה הישראלית, ומטבע הדברים נדרשת לאיזון מתמיד בין זכות הציבור לדעת הכול וערך השקיפות, לבין שמירה על צנעת הפרט ועל רגשות הציבור כולו".

עוד בוואלה! NEWS:
חשד: שוטרים היכו נער אתיופי בחקירה ואחד מהם הפיץ את התיעוד
ברקע המתיחות סביב החקירות: נתניהו ואלשיך חנכו תחנת משטרה
"יד ראשונה מראש ארגון פשע": המשטרה מוכרת רכבי יוקרה שהוחרמו

מדיניות זו יושמה לאחרונה לפחות בשני מקרים. המשטרה סירבה למסור נתונים לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, וזאת במסגרת דוח שהוזמן על ידי יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת), לרגל היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים. המרכז ביקש מהמשטרה למסור נתונים לגבי נשים שעלו לישראל (ושלא נולדו בה) ושנרצחו על ידי בני זוגן, אולם מהמשטרה נמסרה התשובה שצוטטה לעיל.

תגובה דומה נשלחה מוקדם יותר החודש "אגודת יהודי אתיופיה", לאחר שזו ביקשה לקבל נתונים אודות תיקים שנפתחו בגין תקיפת שוטר בפילוח לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה ובהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית. במשטרה לא הסכימו למסור את הנתונים המספריים והסתפקו בהצגת שינוי המגמה באחוזים בין השנים 2015 ועד למחצית הראשונה של שנת 2017. כך, המשטרה מסרה כי חלה ירידה של קרוב ל-7% בכמות התיקים שנפתחו, אולם סירבה למסור מהו מספר התיקים שנפתחו, ומהו המספר המקביל לו באוכלוסייה היהודית.

בעקבות מקרים אלו פנינו למשטרה, ובתגובה התברר כי אכן מדובר במדיניות רשמית חדשה. במוקד המדיניות הזו עומד החשש "מפגיעה בשלום הציבור", בעקבות תגובת אותם מגזרים לתיוגם באמצעות הנתונים שתספק המשטרה. כרקע אפשרי לטענה זו ניתן להציג למשל את מחאת יוצאי אתיופיה של השנים האחרונות, שכללה מספר הפגנות סוערות.

בתגובת המשטרה המלאה נמסרו גם הקטעים הבאים: "מדי יום, בהתאם לחוק חופש המידע, משטרת ישראל מוסרת נתונים שונים הקשורים לפעילות המשטרה. המשטרה מוסרת נתונים בפילוחים מגוונים: לפי סוגי עבירות, טריטוריה (בחתך ארצי לפי מחוזות, מרחבים, תחנות וערים), לפי גיל, לפי מין, בחתך של ישראלים/זרים, בחתך של יהודים/לא יהודים ועוד", נמסר בתגובת המשטרה המלאה.

"נציין כי מדי שנה מטפלת המשטרה במאות בקשות לקבלת נתונים בעיקר באמצעות חופש המידע, תוך מתן מידע ונתונים רבים ומגוונים ביעילות ובשקיפות, ולראייה בשנת 2017 זכתה יח' חופש המידע של המשטרה בפרס שרת המשפטים לשקיפות שלטונית - דבר המעיד יותר מכל על פעילותה. עשייה זו, מצטרפת למגוון פרסומים יזומים של נתוני ותוצרי הפעילות המשטרתית (דוגמאות השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל), וכן מתן מגוון נתונים במסגרת שיתופי פעולה מחקריים המסייעים למיקוד הפעילות המשטרתית. כל אלו מלמדים יותר מכל על מידת השקיפות והנגשת המידע המשטרתי לציבור, זאת לצד הימנעות מפגיעה באדם או באוכלוסייה מכוח האחריות הציבורית הכבדה המוטלת על כתפיה של משטרת ישראל".

זיוה מקונן-דגו, מנכ"לית "אגודת יהודי אתיופיה", מסרה בתגובה: "פנינו בחודש יולי האחרון בקשה לפי חוק חופש מידע כדי לקבל את הנתונים החדשים של המשטרה. לאחר התכתבות ארוכה איתם ולחץ מסיבי קיבלנו תשובה שאומרת שהם לא עושים פילוח לפי מגזר כדי לא לתייג ציבור שלם, היכול להוביל לסכנה לציבור. זה טיעון לא ברור ולא מתקבל על הדעת. האם המשטרה פוחדת לפרסם את הנתונים שלה בגלל שהיא פוחדת שיוצאי אתיופיה יצאו להפגנה נוספת? משטרת ישראל מתנהגת כארגון במשטרים חשוכים. לציבור במדינה דמוקרטית יש זכות לדעת על התיקים שהיא פתחה, על עבירות ועל הטיפול שלה. הטענה שפרסום הנתונים יתייג אוכלוסיות היא הסחת דעת, כאילו המשטרה מגינה על דעת הקהל לציבור כזה או אחר. על פי הנתונים הקיימים משנים קודמות, הבעיה היא המשטרה, שמתייגת אוכלוסיות באופן גזעני ומתייחסת אליהם 'כחשודים טבעיים', כפי שאמר דברי המפכ"ל ב-2016".

מטעם ח"כ עאידה תומא סלימאן נמסר: "ישנה זכות לציבור לדעת; תמוה שלשכת המפכ"ל מסננת את המידע בצורה שנוגדת את חוק חופש המידע ועיקרון זכות הציבור לדעת. שלב ראשון בטיפול בכל תופעה היא הכרה בה כתופעה קיימת ולא לטמון את הראש בחול ולהתעלם. הסירוב לעשות פילוח כזה מיועד להסתיר את הרשלנות הפושעת בטיפול באלימות נגד נשים ופענוח מקרי הרצח, במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית. אנחנו, בני ובנות האוכלוסייה הערבית מעדיפות נשים מתוייגות ובחיים במקום גופות וסוכת אבלים".