הכרזתו של פוטין בסוריה היא איתות לאסד: לא אשפוך עוד דם למענך

ב-1 במאי 2003 נשא נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש הבן נאום על סיפון נושאת המטוסים האמריקנית "אברהם לינקולן" שבו הזהיר אמנם כי המשימה בעיראק נמשכת, אבל המבצעים הקרביים המרכזיים תמו. הנאום זכה לכינוי שהתבסס על תוכן דבריו של הנשיא ובעיקר על שלט ענק שנתלה מאחוריו ובו נכתב בפשטות: "המשימה הושלמה (Mission Accomplished)".

המשימה – כיבוש עיראק, שהחלה בפלישה ב-20 במרץ במטרה למצוא ולהיפטר מהנשק להשמדה המונית שהיה בידי סדאם חוסיין. הנשק, כמובן, לא היה קיים כלל, והמשימה מבחינות רבות רק החלה: הרוב המוחלט של האבידות במלחמת עיראק השנייה, צבאיות ואזרחיות אירע לאחר ההכרזה הנמהרת של נשיא ארצות הברית.

ב-11 בדצמבר 2017 נשא נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נאום בסוריה, והצהיר בעצם שהמשימה הושלמה. כוחות הצבא הרוסים עומדים לשוב ברובם למולדתם, אם כי כמובן בסיס חיל האוויר בחמיימים והבסיס הימי בטרטוס יישארו לכל צורך מעשי בסיסים רוסיים על אדמת סוריה. האם פוטין נמהר מדי, כמו שהיה אז בוש?

התשובה היא לא. מכמה סיבות, בראשן שפוטין אינו נמהר. והוא גם יודע ללמוד מטעויות, של ארצו ושל מדינות אחרות – כמו ארצות הברית למשל.

פוטין ערך אתמול ביקור פתע בסוריה ונפגש פעם נוספת עם נשיא סוריה בשאר אסד לאחר מפגש יח"צ אחר שקיימו לפני זמן קצר. אז זה היה במגרשו הביתי של פוטין ועכשיו – ובכן גם עכשיו זה מגרש ביתי, אבל אחר. פוטין הודיע שמשימת הכוחות הרוסים בסוריה תמה והטרור הובס. הטרור – כלומר, אויבי אסד. חלקם הם כוחות מתונים יחסית שביקשו להפיל את משטר אסד הרצחני, שזכו לתמיכת ארצות הברית ואף אומנו בידיה - ורוסיה חיסלה אותם מבלי שזו עשתה דבר כדי להגן עליהם.

פוטין הזכיר ארגון טרור אחד – דאעש כמובן - כזה שסוריה ואסד חיסלו. זה כמובן לא מה שקרה – רוסיה כמעט ולא לחמה ב"מדינה האסלאמית". ארגון הטרור מטיל האימה חוסל בידי הקואליציה המערבית וכוחות כורדים, אבל יותר טוב להתגאות בחיסול דאעש מאשר בחיסול ארגוני מורדים אחרים. כעת הגיע הזמן להחזיר את מרבית הכוחות הרוסים הביתה.

זו לא הפעם הראשונה שבה מודיע פוטין על החזרה רבתי של הכוחות הרוסים הביתה, ואפשר גם לקשור אותה להודעתו השבוע על מועמדותו לנשיאות רוסיה. לא שבחירתו עומדת בספק, כמובן, אבל ברור שהודעה כזו משחררת אנחת רווחה מאימהות רבות ברחבי המולדת. פוטין בעצם שב ומבהיר לאסד - ולכוחות נוספים בזירה, בעיקר טהרן - שחיילים רוסים לא ישפכו את דמם למען חזון סוריה כולה בשליטת העלאווים. אם אסד רוצה לשוב ולשלוט באופן מלא בכל סוריה – והוא רוצה - יתכבד כוח אחר ויילחם למען כך, לא רוסיה.

רוסיה באה למען מטרה אסטרטגית מצומצמת, מוגדרת היטב – בסיס ימי ואווירי בסוריה – ומילאה אותה ולא מתכוונת לשקוע בבוץ הטובעני הנקרא מלחמה בסוריה, או במזרח התיכון. פוטין הדגיש שאם הטרור – שם קוד ברוסית לאויבי אסד שחלקם אכן טרוריסטים – ירים את ראשו רוסיה תכה בהם, ואין ספק שכך תעשה, כל עוד זה משרת את מטרותיה.

התמונות הדרמטיות של פוטין, מלווה בבכיריו הן אמנם מסוריה, אבל במידה רבה המשך מסעו חשוב עוד יותר: מצרים של א-סיסי, שם ישנם הסכמים כלכליים על הפרק – וטורקיה, שם נפגש עם ארדואן. בשני המקומות סוריה על הפרק – וגם ישראל וירושלים והצהרתו של הנשיא טראמפ. פוטין מזהה הזדמנות – ארצות הברית, מבחינת העולם הערבי אינה עוד מתווך הוגן ומי יכול למלא את התפקיד אם לא רוסיה, חסרת הפניות, הקשובה לעולם הערבי? יש כאן אמנם ריקוד עדין – רוסיה מגבה במאבק המתחולל בעולם המוסלמי את המחנה השיעי, בברית אסטרטגית עם איראן וסוריה אבל היא מעצמה, ורואה אך ורק את האינטרסים שלה. וכשארצות הברית מאותתת, כפי שעשתה מאז ממשל אובמה, שהיא מסתגרת יותר ויותר ומבקשת להתנתק מהמזרח התיכון ושלל בעיותיו – ובכן אין ריק בפוליטיקה.

רוסיה שמחה להיכנס אל החלל המתהווה הזה ומנהיגי העולם הסוני רואים את השינוי במטוטלת הכוחות במזרח התיכון. מצרים וטורקיה, שתיים משלוש המעצמות הסוניות של המזרח התיכון, מזהות זה זמן את הרוחות המנשבות מוושינגטון. יהיה מוגזם לומר שהן מחשבות מסלול מחדש, אולי נכון יהיה לומר שהן מאזנות את ההימורים שלהן. והאסטרטג המעולה היושב בקרמלין מוכיח היום שוב שבתחום הזה, ולמרות חולשתה היחסית הבסיסית של ארצו הוא מצליח, שוב, להשיג הישגים מדיניים ואסטרטגיים גדולים.