שנה אחרי הרצח שזעזע את הכפר: המורה שמקדם העצמה נשית לתלמידות

(צעדת מחאה בכסרא לאחר הרצח של וג'דאן אבו חמיד, בשנה שעברה)

בתחילת השנה נרצחה וג'דאן אבו חמיד, נערה בת 17, מהכפר כסרא שבגליל המערבי ומכר בן גילה מהכפר הצמוד סמיע שהיה מאוהב בה, נעצר בחשד למעורבות במקרה. הרצח הפתיע וערער את התושבים בשני הכפרים. משפחתה של אבו חמיד התמוטטה, הילדים והתלמידים בכפר היו בהלם מוחלט ומערכת החינוך נאלצה להתגייס כדי לטפל במצב. לצד פעולות לסיוע פסיכולוגי החליט גאלב נסראלדין מחנך ומורה לערבית כבר 24 שנים בבית הספר היסודי "אלמנרה" לערוך פעילויות העצמה נשית לתלמידים, במסגרת פרויקט בקידומה של הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות. בשיחה עם וואלה! NEWS לרגל יום המורה הארצי המצוין היום (שני) במערכת החינוך הוא סיפר על יוזמתו.

"אחרי הרצח היה הלם טוטלי, כי זה מקרה שהוא זר לנו בחברה הדרוזית. תמיד שמענו על זה במקומות מרוחקים ופתאום זה מגיע אלינו לתוך הבית, לתוך הכפר, הילדים היו בהלם מוחלט. שבוע לקח לנו לעבוד איתם עם פסיכולוגים, במיוחד בכיתה של אודיאן, אחותה של הנרצחת תלמידת כיתה ו'", סיפר נסראלדין, בן 44. "הילדה הייתה שבורה, שבר כלי, הן ישנו ביחד באותו חדר, חלקו ביחד את החלומות שלהן. היא הייתה האחות היחידה בבית, כולם אחים. זירת הרצח הייתה ממש כמה מטרים מהבית, אז בכל יום שהיא הייתה חוזרת הביתה היא הייתה עוברת משם. האירוע הזה צריך להשמיע קול המתנגד לאלימות בנשים, להתנגד לעובדה שבגלל שהיא לא רצתה מערכת יחסים עם אותו בחור צריך לרצוח אותה".

לקריאה נוספת:
רצח הנערה בגליל: חברה ללימודים ארב לה בדרך הביתה – ודקר אותה למוות
הרוחות סוערות בעדה הדרוזית עקב רצח הנערה בת ה-17
הרצח בגליל: אלפים צעדו לזכרה של וג'דאן - וביקשו תשובות

בשבוע הבא, ב-20 בדצמבר, יציינו בכפר שנה למותה של אבו חמיד, וכחלק מהפרויקט של נסראלדין תישא אחותה בפני התלמידים הרצאה על מקרה הרצח והעצמה נשית בקרב התלמידים. "ביוזמה הזאת יש רעיון לביטוי נרחב של העצמה נשית, לקחתי את הרעיון של העצמה נשית ושילבתי אותה עם היוזמה של הנואם הצעיר לקדם את הבנות אצלנו בבית הספר, כחלק מהחזון שלי שדוגל בשוויון בין המינים ולראות את בוגרות בית הספר בעמדות מפתח בחברה", הסביר נסראלדין על תחילת הפרויקט. "זה נבע מהמלל והציורים שהתלמידים שלי שיקפו בשיעורי ערבית בנושא 'החלום שלי לעתיד'. רוב הבנות ציירו וכתבו שהחלום שלהם להיות עקרת בית ולגדל ילדים, בניגוד לבנים שכתבו וציירו שהם רוצים להיות רופאים, מהנדסים, עורכי דין ומורים. מכאן הגיע הצורך לעצב את דמותם של הילדים ולהשפיע על דעתם דרך היוזמה".

נסראלדין סיפר עוד כי הפרויקט החל באמצעות קריאת טקסטים בערבית שמציגים נשים כחלשות, שאותם הפך יחד עם תלמידיו כדי שיציגו נשים כחזקות ומחזיקות בעמדות מפתח. "היה שיח מאוד נרחב על נושא המגדר ומנהיגות נשית", הוסיף. "כחלק מהפרויקט הבנות ינאמו על כוחן של נשים לאייש עמדות מפתח בחברה, אלימות נשים וכל דבר שקשור לעצמאות של נשים". נסראלדין סיפר עוד כי נאומה של אודיאן, אחותה של אבו חמיד, יעסוק גם בפן האישי וברגשותיה בעקבות הרצח ובזכרון הכואב מאחותה. "היא מעלה את השאלה 'אם אחותי הייתה בחיים מה היה קורה איתה? האם הייתה מגשימה את השאיפות שלה את החלומות שלה?' אנחנו מובילים קריאה לחברה להילחם בתופעת האלימות נגד נשים", הוסיף.

לדברי נסראלדין ישנו מעט שינוי ביחסה של החברה הדרוזית להעצמה נשית וניתן לראות כיום פתיחות. "בחברה הדרוזית לאורך שנים הייתה אטימות לכל העניין הזה של נשים בחברה אבל היום יש שינוי. עדיין צריך שיפור, צריך להבין שהחברה הדרוזית היא עדיין חברה סגורה", הסביר. הוא הוסיף כי בתחילה היו כמה מהמשתתפות בפרויקט שהגיבו ברוח של "אבל חונכנו שאישה צריכה להישאר בבית, להיות עם הילדים" או הביעו תמיכה בכך שנשים "ישארו במטבח". לדבריו, "הראייה שלהן הייתה שהן לא יצאו לעבוד. זה חלק מהתגובות שקיבלתי דווקא מהמשתתפות בפרויקט כי על זה הן חונכו. אבל לא היו תגובות שליליות מהאנשים בכפר".

דווקא בזכות הפרויקט מאמין נסראלדין שהשינוי קרב ובא. "אני מאמין שכאשר אני אבקש מהתלמידים לצייר ולכתוב את השאיפות והחלומות שלהם אנחנו נראה שינוי", אמר. "הרעיון הזה עלה מהכאב שהגיע עם הרצח, בתור אדם שעובד בהוראה אני דוגל במה שאמר אלברט איינשטיין, 'מטרת החינוך צריכה להיות אנשים מצטיינים בעצמאות ובמחשבה ובמעשה ועם זאת רואים בשירות למען הכלל את משימת חייהם העיקרית'".

נסראלדין ציין עוד כי רק השנה הוקמה בכנסת השדולה למען האישה הדרוזית, במהלך שדווקא ייחד את מצבן של הנשים בחברה זו. "זה מחדד את העניין שהחברה הדרוזית היא חברה מסורתית ושמרנית שעוברת שינוי עם אורחות של שוויון והשתלבות בחברה, אבל הבעיה היא שהיום 64% שהולכים לתואר ראשון בחברה הדרוזית הן נשים, אבל בכל זאת רק 32% מהנשים הדרוזיות משתלבות בשוק העבודה", הוסיף. "זה נבע ממחסום חברתי ומכך שאין די מקומות עבודה בסמיכות לכפרים הדרוזים. צריך לדאוג לזה, גם באמצעות חינוך ניתן למצוא שינוי ואת זה אני מנסה לעשות".