פרסום ראשון: במהלך שנת 2016 חלה עלייה של 10% בכמות הדיווחים בנוגע לפגיעות מיניות, התעללות והזנחת קטינים, כך עולה מדוח העובדים הסוציאלים לחוק הנוער של משרד העבודה והרווחה, שהגיע לידי וואלה! NEWS. על פי הדוח, העובדים הסוציאליים ואנשי משרד העבודה והרווחה טיפול ב-2016 ב-48,203 דיווחים מסוג זה. 43% מהתלונות שהוגשו עסקו בהתעללות פיזית, מינית ורגשית. כ-72% מהפוגעים הם מבוגרים שהיו אחראים על הנפגע. אחד מארבעה נפגעים קטין עם מוגבלות. מספר הדיווחים על פגיעה בבנים גבוה לעומת בנות.
שיעור המקרים שטופלו על ידי העובדים הסוציאליים ב-2016 גבוה ב-9.6% בהשוואה לשנה הקודמת, אז מספרם עמד על 43,971. רוב הדיווחים שהוגשו לידי אנשי המשרד, 31.1% מהמקרים (13,891) דווחו בעקבות חשד להזנחת קטינים, 25% (11,150) בעקבות התעללות פיזית, 12% (5,375) בעקבות התעללות מינית, ו-5.7% (2,539) בעקבות התעללות רגשית. בנוסף, 2.1% (924 מקרים) דווחו בעקבות מעורבות בפלילים, 1.8% (784) דווחו בעקבות ניסיונות אובדנות ופחות מאחוז (413 מקרים) בעקבות התמכרויות בקרב ילדים ובני נוער.
בכ-2,230 דיווחים נדרש טיפול על פי חוק הנוער לאבחון, טיפול ואשפוז פסיכיאטרי. 655 מהדיווחים התבררו כדיווחי שווא או כאלה שבהם לא נדרש המשך טיפול. 16.4% מהדיווחים היו כלליים מדי ואינן מיוצגות באחת מן מהקטגוריות הללו.
הזנחה, הסיבה הנפוצה ביותר לדיווח, מוגדרת כמצב מתמשך המתאפיין בהיעדר יכולת של האחראי על הקטין לספק לו מענה לצרכיו הבסיסיים, להגן על הקטין ולספק לו נגישות לשירותי בריאות וחינוך ולספק לו צרכים רגשיים בסיסיים, באופן שעלול להוביל לפגיעה בבריאותו ובהתפתחותו התקינה.
מניתוח מגדרי של הדיווחים עולה כי שיעור הדיווחים על פגיעות והתעללות בבנים גבוה יותר מאשר בבנות, 53.4% לעומת 46.6% בהתאמה. מניתוח גיל הקטינים לגביהם התקבל דיווח עולה כי שיעור הפגיעות בגיל צעירים, רך ויסודי עלה ושיעור הפגיעות בבני נוער ירד. כך, שיעור הקטינים בגילאי 5-0 לגביהם התקבל דיווח עמד על 17.8% (לעומת 14.5% בשנת 2015), בגיל 13-6 עמד השיעור על כ-50.5% (לעומת 41.2% בשנת 2015) ובגיל ההתבגרות 18-14 38.2% בשנת 2015 לעומת 31.7% בשנת 2016. עוד עולה כי שיעור העולים מקרב הקטינים שאודות פגיעה בהם התקבל דיווח עמד על כ-17%.
הנתונים מצביעים על עלייה קלה במספר הדיווחים למשטרה, בשנת 2016 22.1% מהדיווחים הועברו למשטרה לעומת 19.5% אחוזים בשנת 2015. בנוסף, מנתוני הדו"ח עולה כי אחד מכל ארבעה מקרים המדווחים (12,278 המהווים 26.8%) הוא בעקבות חשד לפגיעה בקטין עם מוגבלויות, לגבי מרביתם דווח גם סוג המקבלות. מדובר בעליה בהשוואה לשנה קודמת אז עמד שיעורם על כ-20% (אחד מכל חמישה מקרים מדווחים).
מניתוח אפיוני וסוגי המוגבלויות מקרב האחרונים נמצא כי ב-80.8% מהמקרים מדובר בקטינים בעלי הפרעות נפשיות/רגשיות. המוגבלות השנייה בשכיחותה שאפיינה את דיווחי ההתעללות היא פגיעה בבעלי מנת משכל גבולית שהיוו 8.8% מהדיווחים. יתר סוגי המוגבלויות שאפיינו את דיווחי ההתעללות בקטינים עם מוגבלות לפי סדר שכיחותם, היו: פגיעה בקטינים על הספקטרום האוטיסטי (4.4%), פגיעה בקטינים עם מחלה כרונית (2.7%), פגיעה בקטינים עם מגבלה פיזית (1.9%) ופגיעה בקטינים עם לקות ראיה או שמיעה (1.2%).
בישראל יש בסה"כ 2,769,733 קטינים. על פי התפלגות הנתונים מספר הדיווחים הגבוה ביותר היה במחוז מרכז, 36.6% מכלל הדיווחים. הנמוך ביותר היה במחוז הדרום עם 10.56% מכלל הדיווחים. מחוז צפון עם 27.4% ומחוז ירושלים עם 25.5%.
מניתוח יחסי הפוגעים ונפגעים לגביהם התקבלו דיווחים עולה כי 25,031 (71.9%) מהפגיעות (לרבות הזנחה) בידי מבוגר אחראי מתוך המשפחה, 2,748 (7.9%) בידי קטינים מחוץ למשפחה, 3.4% בידי אחים ו-1,085 דיווחים בגין פגיעה בידי מבוגר אחראי מחוץ למשפחה.
בשנת 2016 1,913 קטינים הוצאו בצו בית-משפט ממשמורת האחראי למסגרות חוץ ביתיות, כגון: פנימיות, אומנה ועוד (זאת בנוסף על 5,023 צווי בית משפט משנת 2016 שהורו על המשך שהיית קטינים במסגרות חוץ ביתיות בעקבות דיווחים על פגיעה והתעללות, אשר החלו את שהייתם בהם לפני 2016). עוד עולה מנתוני הדו"ח כי מסתמנת העדפתם של העובדים הסוציאליים להשתמש בפתרונות שאינם כרוכים בהוצאה מהבית בצו בית משפט, ככל שמאפשר זאת החוק, ולפי אופי וחומרת המקרה.
כך, בשנת 2016 ניתנו 1,214 צווי בית משפט חדשים, המעמידים את הקטינים בפיקוח והשגחת עו"ס לחוק הנוער, כאשר הקטין נשאר בחיק משפחתו וזו משתתפת בתכנית טיפול ופיקוח אינטנסיבית שנקבעה למשפחה ומיושמת בקהילה. זאת בנוסף ל-2,191 צווי בית משפט משנת 2016 שהורו על המשך השתתפות קטינים ומשפחות במסגרות טיפול דומות, בעקבות דיווחים על פגיעה והתעללות, אשר החלו את השתתפותם בתכניות הטיפול בצו בית המשפט לפני 2016.
על פי הדו"ח, ב-2017 הושלמה הקמתם של שמונה מרכזי ההגנה ע"י משרד העבודה והרווחה ברחבי הארץ, מרכזים ששמו להם למטרה להעניק מענה וסיוע ראשוני מידי לקטינים נפגעי אלימות ופגיעות מיניות בהם פועלים עו"ס לחוק נוער, חוקר/ת ילדים, חוקר/ת משטרה, רופא ופרקליט מלווה, בהשקעה של למעלה משמונה מיליון שקלים בשנה. כמו כן הפעיל המשרד 13 מרכזי טיפול לקטינים נפגעי עבירות מין, בהם מועסקים מטפלים פרטיים מוסמכים במימון המשרד, בהשקעה של 19 מיליון שקל בשנה. בנוסף, מממן המשרד טיפול בילדים פוגעים מינית בעלות של 1.3 מיליון שקל בשנה.
בשנת 2016 פעלו בישראל 700 עובדים סוציאליים לפי חוק נוער. כ-22% מכלל הדיווחים בשנת 2016 הועברו להמשך טיפול של המשטרה, עליה קלה לעומת שיעור הדיווחים שהועברו למשטרה בשנת 2015.
חווה לוי, עובדת סוציאלית ראשית לחוק הנוער, מסרה עם פרסום הדו"ח: "המספרים שבדו"ח מקפלים בתוכם את סיפוריהם הכואבים של עשרות אלפי ילדים בישראל, שעובדים סוציאליים לחוק הנוער הצליחו להגיע אליהם, לעצור את הפגיעה בהם, להקל על הכאב ולפעול כדי לטפל בנפגעים לאלתר. זאת בזכות ערנות ודיווח של אנשי המקצוע, תשומת לבם ורגישותם של הורים ואחים ואומץ ליבם של קרובים וחברים לדווח. אני קוראת לציבור להמשיך ולדווח על כל חשד לפגיעה בקטין".
במועצה לשלום הילד הסבירו את הנתונים הגבוהים: "מחד יש עלייה במצוקות ובצרכים ומאידך אין עליה מקבילה בכוח האדם שנדרש כדי לזהות ולאתר ילדים בסיכון ולטפל בהם לאחר הדיווח. משרד האוצר צריך לתקצב תקינה מחייבת לעו"סים שתותאם למספר הילדים ברשות, להיקף המצוקות של אותם ילדים ותבטיח מתן שירותים סוציאליים גם ברשויות חלשות מבחינה סוציו-אקונומית".