פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      העליון פסק כי הרשות הפלסטינית תפצה משפחת נרצח בפיגוע ב-3 מיליון שקל

      בית המשפט קיבל את ערעור משפחתו של עמית מנטין שנרצח ביוני 2003 בבאקה אל-גרבייה והעלה את גובה הפיצויים הקודמים שפסק בית המחוזי בתל אביב. הפסיקה קובעת כי גם חברת בזק שהעסיקה את מנטין תשלם למשפחה פיצויים

      יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בנאום ברמאללה, נובמבר 2016 (רויטרס)
      העליון פסק כי הרשות נושאת באחריות לרצח. אבו מאזן (צילום: רויטרס)

      בית המשפט העליון פסק היום (רביעי) כי הרשות הפלסטינית תפצה בשלושה מיליון שקלים את משפחתו של עמית עמוס מנטין שנרצח בפיגוע בבאקה אל-גרבייה במהלך האינתיפאדה השנייה. זאת, לאחר שב-2013 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי על הרשות לשלם פיצויים בסכום נמוך יותר, של 1.9 מיליון שקלים. השופט נועם סולברג שכתב את חוות הדעת העיקרית בפסק הדין ציין כי הטלת הפיצוי המוגדל כאמצעי ענישה "מעבירה מסר חברתי המוקיע את הטרור ואת תומכיו, ומחזק את ערך חיי האדם".

      בחודש יוני 2003 נקרא מנטין במסגרת עבודתו כטכנאי בחברת בזק לתיקון תקלה בבאקה אל-גרבייה. בזמן שהמתין במכוניתו בקרבת הכתובת שאליה נקרא ניגש אליו נער פלסטיני בן 15 וירה בו חמישה כדורים מאקדחו. המחבל שרצח את מנטין נתפס ונידון למאסר עולם ובמהלך משפטו התברר כי עשרה ימים לפני הפיגוע סיים תקופה של "אימוני גוף ונשק" במחנה מטעם הרשות הפלסטינית ביריחו.

      משפחתו של מנטין תבעה בין היתר, את הרשות הפלסטינית ואת חברת בזק, שלטענתה התרשלה באבטחתו. בתביעה נטען כי יש להטיל על הרשות הפלסטינית פיצויים עונשיים - כלומר, פיצויים שמוטלים כעונש, ולא כנגד נזק ספציפי, כמו אובדן הכנסה עתידית. בשנת 2013 קבע בית המשפט המחוזי כי המשפחה תפוצה ב-1.9 מיליון שקלים - מהם 70% על ידי הרשות, ו-30% מחברת בזק. הדרישה להטיל פיצויים עונשיים נדחתה - ועל כך ערערה המשפחה.

      בית המשפט העליון, ירושלים (נועם מושקוביץ)
      השופט סולברג פסק פיצויים בסכום נמוך מתביעת המשפחה. בית המשפט העליון (צילום: נועם מושקוביץ)

      בפסק הדין בערעור שניתן היום קיבלו השופטים סולברג, פוגלמן והנשיאה היוצאת מרים נאור, את טענת משפחתו של מנטין. "הו?כח היטב הקשר הסיבתי בין 'אימוני גוף ונשק' שעבר הנער המחבל במחנה האימונים מטעם הרשות הפלסטינית ביריחו, לבין רציחתו של המנוח", כתב סולברג. "50 ימי אימון בנשק והסתה לטרור הביאו את המחבל בחלוף עשרה ימים לרצוח את המנוח, באשר הוא יהודי". עוד כתב סולברג על מחנה האימונים של הרשות כי "העברת המסר לחניך כי 'מצופה ממנו לעשות מעשה ולממש את ידיעותיו בתחום תפעול כלי נשק' מעידה כי הפיגוע אינו תוצאת לוואי של מחנה האימונים, אלא התגשמות רצון יוזמיו ומפעיליו".

      סולברג הוסיף עוד כי "נראה כי הרשות הפלסטינית לא רק הבינה את משמעותו של האימון בנשק תחת אווירת ההסתה הכללית, ואת העובדה כי חניכי המחנה עלולים ליישם את לימודיהם ולבצע פיגועי טרור, אלא גם חפצה בהתגשמות תוצאה זו. מסקנה זו נלמדת מעצם הפעלת המחנה וההחלטה להעביר בו תכנים מעודדי טרור, וכן מתמיכתה של הרשות הפלסטינית בטרור בתקופה הרלוונטית – בכסף, בלוגיסטיקה, בדיבור ובמעשה".

      הטלת פיצויים עונשיים היא נדירה, אך לדברי השופטים מדובר במקרה המצדיק זאת. אולם, לגבי סכום הפיצוי, פסק סולברג למשפחתו של מנטין סכום של שלושה מיליון שקלים – רק רבע מהסכום שדרשו. זאת, בנימוק כי "אף שתרומתה של הרשות הפלסטינית לרצח המנוח אינה דלה, יש לזכור כי הגם שעודדה את הנער המחבל לבצע מעשה טרור, אימנה אותו ולימדה אותו את אופן השימוש בנשק, הרי שלא שלחה אותו לבצע את הפיגוע ולא סייעה בתכנונו באופן קונקרטי או בביצועו".