הסימנים שצריכים להדאיג את ביטן: לאן הולכת חקירת תיק ראשל"צ

מהן הראיות שמצויות בידיהן של חוקרי המשטרה כנגד חבר הכנסת דוד ביטן לא ניתן עדיין לדעת. צריך להיזהר מאוד מהדלפות מגמתיות של שברי מידע מחדרי חקירות, שלעתים נועדו להפעיל לחץ על נחקר כזה או להעביר מסר לנחקר אחר, ויש שהמרחק בינן לבין האמת רב. ועדיין, הנה לפניכם חמש עובדות שיכולות להצביע על הכיוון אליו פניו של תיק ראשון לציון.

לקריאה נוספת:
בפעם השנייה: יו"ר הקואליציה דוד ביטן הגיע לחקירה במשרדי להב 433
ביטן לוואלה! NEWS: "אני עוד בתפקיד - לא הלכתי לשום מקום"
"השוטר הרע" לא יזכה לטוב: הסיכון הכבד שלוקחים חוקרי נתניהו וביטן

קרוב לשנה וחצי, לא פחות, ארכה החקירה הסמויה בעניינם של ביטן ובכירי עיריית ראשון לציון. חקירה סמויה שאורכת זמן רב כל-כך היא דבר נדיר. בהנחה שהחוקרים לא נמנמו חודשים ארוכים מבלי לעשות דבר, ונראה שלא זה המצב, אזי יש שתי אפשרויות סבירות: או שהחומר שנאסף במהלך החקירה הסמויה הלך והצטבר לכמויות מפחידות של ראיות, שהצריכו עוד ועוד שעות, ימים וחודשים של עבודת נמלים בניתוח המסמכים, או, וזו אפילו אפשרות מעניינת יותר, שהחוקרים לא אספו רק חומר שנגע למעשים שבוצעו לפני מספר שנים, אלא ניסו לעקוב גם אחר מעשים פליליים שנעשו ממש בזמן החקירה הסמויה, ולכן זו התארכה.

כך או כך, חקירה לא נותרת סמויה חודשים כה ארוכים ללא סיבה טובה וללא התקדמות משמעותית לאורכה.

עובדה שנייה שראוי לציין במיוחד בהקשרו של ביטן – מעורבות היועץ המשפטי לממשלה. נראה שלא רק חוקרי המשטרה סברו שיש "בשר" בחקירה הסמויה. העובדה שחבר כנסת, יו"ר הקואליציה, היה אחד החשודים המרכזיים בפרשה הביאה לכך שהחקירה התנהלה, כבר מראשיתה, בליווי צמוד של הפרקליטות, ובפיקוחו של היועמ"ש מנדלבליט.

אמנם בהתאם להנחיית היועמ"ש די בכך שראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל יאשר קיום חקירה בעניינו של חבר כנסת, ונדרש רק ליידע את היועמ"ש בנושא, אבל הסירו דאגה מליבכם. חקירה כה רגישה לא הייתה מתחילה, ובוודאי שלא מתקדמת, מבלי שמנדלבליט היה מעודכן בפרטים, ומבלי, וזה העיקר, שהוא ואנשיו היו סבורים שיש בחשדות כדי להצדיק חקירה סמויה כה ארוכה ומעבר לחקירה גלויה תוך מעצרם של רבים וחקירתו תחת אזהרה של דוד ביטן בחשדות חמורים ביותר.

אמיר אורן ידידי כתב כאן רק לפני ימים אחדים למנדלבליט "עזוב הכל", וקרא לו לפנות את כל זמנו לקבלת החלטות מהירות בתיקיו של ראש הממשלה. עד כמה שמדובר בהצעה מפתה, באה חקירתו של ביטן ומראה מדוע ברור שהיועמ"ש לא יוכל לשקול אותה ברצינות.

בימים שבהם יש מי שמנגח את כשרות שיקוליהם של אנשי אכיפת החוק, לא יכול מי שעומד בראש מערכת אכיפת החוק לפנות את הזירה ולהתפרק מאחריותו על תיקי חקירה רגישים נוספים על תיקי 1000 ו-2000, אפילו אם התירוץ טוב, שלא לומר מצוין. היועמ"ש גם לא יכול להתפרק מכובע היועץ אותו הוא חובש, אך על כך ארחיב בפעם אחרת. מנדלבליט מעורב בפרשיית ראשון לציון, הווה אומר שמשפטנים בכירים ליוו ובדקו את הראיות שהצטברו לאורך החקירה הסמויה, וסברו שיש מקום להפיכתה לחקירה גלויה תוך ביצוע גל מעצרים רחב היקף וחקירה תחת אזהרה של חשודים רבים.

בימינו מעטות הפעולות שאינן מותירות חותם. מסמכים בנקאיים, שיחות טלפון, מיילים, מסרונים – כולם נאגרים, וגם אם נמחקים, ניתנים לשחזור. הטלפון החכם יודע גם לספר היכן היינו בכל רגע נתון והצלבות מידע יכולות להצביע על קיום מפגשים בין חשודים. מדובר במכרה זהב של ראיות ממש. חקירות סמויות כוללות פעמים רבות גם האזנות לחשודים ומעקבים.

מובן שמי שלא ביצע עבירה כלשהי לא אמור להיות מודאג כלל מאיסוף ראיות כזה, אלא רק מהחדירה לפרטיותו, אך מקום בו קיימים קשרים עברייניים ההתחקות אחריהם קלה היום מבעבר בזכות הטכנולוגיה. כך גם האפשרות לנטר נסיונות לשבש את החקירה על ידי העלמת מסמכים או תיאום עדויות קלה יותר כיום.

חוקרי המשטרה האזינו ודאי במרץ רב לשיחותיהם של החשודים לאורך החקירה הסמויה, ואולי בייחוד בימים שלאחר פרסומו של גידי וייץ ב"הארץ" באוקטובר השנה אודות בדיקה הנערכת בנוגע לחשדות למעשים פליליים בעיריית ראשון לציון על מנת לראות האם הללו מנסים לתאם עדויות. אם כך אכן אירע, אין מדובר רק בעבירה עצמאית אלא במעשים שיכולים לחזק את הראיות גם בנוגע לעבירות המקור.

ככל שמספר החשודים רב יותר, כך גדל הסיכוי להבדלים בגרסאות, למחלוקות, לעימותים ביניהם ולהפללות הדדיות. בהתאם גובר גם הסיכוי שרשויות אכיפת החוק יצליחו לגייס עדי מדינה מבין כל החשודים. יש להניח שבקרוב נשמע דבר או שניים גם בהקשר זה.

בית המשפט העליון מתייחס לעבירת לקיחת השוחד על ידי נבחרי ציבור כאל מעשה שחיתות שאין חמור ממנו. פסקי הדין שניתנו בפרשת הולילנד ובפרשה בה הורשע צבי בר, ראש עיריית רמת גן, בלקיחת שוחד מקבלן מצביעים גם על התפר הרגיש שבין יזמי נדל"ן לבין נושאי משרה ברשויות מקומיות, ורואים בו בבחינת "פרצה קוראת לגנב". היכן שמסתתר כסף גדול ובמקום שבו הפיקוח דל – צומחת לעיתים השחיתות", אמרו שופטיו של בר בבית המשפט העליון. ימים יגידו אם גם בעיריית ראשון לציון היה מי שלא עמד בפני פיתויה של הפרצה.