פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שב"כ נחקר בידי מח"ש - אבל מכריע על אילו תיקים יחול חיסיון

      במענה לפניית וואלה! NEWS מסרה המחלקה לחקירות שוטרים כי על אף ששב"כ הוא גוף הנחקר על ידה, הסמכות לקבוע כי תיק מסוים אסור בפרסום נתונה לו במקרים שמדובר בפגיעה באינטרס ביטחוני. במח"ש סירבו למסור נתונים על הגשת כתבי אישום נגד אנשי השירות

      המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) מודה כי שב"כ, גוף שנחקר על ידה, מוסמך לקבוע באלו מהתיקים שבהם אנשיו נחקרים קיים צורך ביטחוני להוצאת צו איסור פרסום – כך עולה מתשובה שנתנה מח"ש לפניית וואלה! NEWS. במענה לפנייה הודתה המחלקה כי הסמכות בנושא מסורה לשב"כ שיכול לקבוע כי תיק מסוים צריך להיות אסור בפרסום מטעמים ביטחוניים. הפנייה הוגשה על רקע בקשת מח"ש להטיל צו איסור פרסום על חקירת עובדת השירות שהתלוננה כי נאנסה בידי בכיר בשב"כ. בנוגע למקרה ספציפי זה, נטען במח"ש בתגובה מאוחרת יותר, כי "הצו הוצא מטעמים חקירתיים", וכי בתום החקירה ישקלו הסרתו וצמצומו של הצו.

      מח"ש מוסמכת על פי חוק לחקור עבירות שנעברו בידי אנשי שירות הביטחון הכללי במסגרת עבודתם. בנוסף אליה מוסמך מבקר תלונות נחקרים בשב"כ (מבת"ן) לחקור תלונות הנוגעות להתנהגות החוקרים במהלך חקירה. המשטרה מוסמכת לחקור עבירות שביצעו אנשי השב"כ שלא במסגרת תפקידם.

      עוד בוואלה! NEWS:
      ביטן משדר עסקים כרגיל למרות החקירה – אך הקואליציה משותקת
      פרקליט המדינה הורה על בדיקת הטענות נגד השגריר באו"ם דנון
      "עשה קרקס מהשופטת": מחדל בריחת הדורס ללבנון לא מרפה ממשפחת כץ

      אקדחים, אזיקים וניידת משטרה (ניר לנדאו, מערכת וואלה!)
      הפנייה התבצעה בעקבות צו איסור פרסום על תלונת אונס נגד בכיר בשב"כ. אילוסטרציה (צילום: ניר לנדאו)

      בחודש מאי השנה נחשף בוואלה! NEWS כי מח"ש הגישה כתב אישום חמור נגד שני עובדי הארגון בגין מעילת כספים. על תיק זה הוטל חיסיון מלא, כולל איסור פרסום על עצם קיומו של התיק ועל עצם קיומו של הצו. במענה לפניית וואלה! NEWS נמסר אז כי הצו הוצא מטעמים "חקירתיים וביטחוניים". רק לאחר פנייה לבית המשפט, ולאחר הגשת כתב אישום בתיק הסכימה מח"ש לפרסם פראפרזה ובה תיאור חלקי ביותר של נסיבות המקרה. מח"ש ציינה בבקשה ששלחה לבית המשפט כי חשיפת הפרשה עשויה לפגוע באינטרסים ביטחוניים - בהתאם לבקשת שב"כ.

      לאחר הגשת כתב האישום בתיק, כך פורסם לראשונה בערוץ 2, הגישה אחת הנאשמות, עובדת בארגון, תלונה נגד בעל תפקיד בכיר בטענה שאנס אותה, וכי עובדים נוספים ביצעו בה עבירות מין. לבקשת מח"ש אסר בית משפט השלום בירושלים על פרסום כל פרט נוסף על אודות החקירה. בעקבות כך הגישה וואלה! NEWS פנייה למח"ש בבקשה לדעת מדוע ביקשה לאסור את הפרסום, וזאת בניגוד לאינטרס המקובל של היחידה החוקרת, לפיו יש לחשוף את זהות החשוד כדי לאפשר הגשת תלונות נוספות לטובת זכות הציבור לדעת.

      מח"ש (עיבוד תמונה)
      "הצו הוצא מטעמים חקירתיים". מח"ש (צילום ארכיון)

      בתגובה לפנייה, נמסרו ממח"ש שתי תגובות: הראשונה: "בתיקי שב"כ הגורם המוסמך לקבוע את האינטרס הביטחוני שבבסיס הצא"פ (צו איסור פרסום, א"ס) הוא שב"כ". לאחר מכן נמסרה התגובה הבאה המתייחסת לנסיבות חקירת התלונה על עבירת מין, לפיה הצו לא הוצא מטעמים ביטחוניים אלא משיקולי חקירה: "בתיק זה הצו הוצא מטעמים חקירתיים, בתום החקירה תישקל הסרה/צמצום הצו". משמעותה של התשובה הראשונה היא כי באופן כללי, השב"כ, הגוף שמח"ש מופקדת על חקירת אנשיו במקרה שיש חשד נגדם, הוא למעשה זה שקובע האם ההליך יתנהל בדלתיים סגורות או לא.

      משב"כ נמסר בתגובה: "במקרים בהם סבור שב"כ כי קיים טעם ביטחוני לבקש צא"פ, מביא שב"כ את טעמיו הביטחוניים בפני מח"ש, וככל שאלה מקובלים על מח"ש, מוגשת בקשה לבית המשפט, בצירוף נימוקי שב"כ. יודגש כי ככל שמח"ש סבורה, מטעמים שאינם ביטחוניים והנוגעים לטובת החקירה, שיש מקום להוצאת צא"פ, הרי שהיא עושה כן מיוזמתה ועל פי נימוקיה".

      מח"ש סירבה למסור נתונים על כתבי אישום נגד אנשי שב"כ

      זוהי לא הפעם הראשונה שבה מח"ש מסרבת למסור מידע הנוגע לאכיפת עבירות שבוצעו בשירות הביטחון הכללי. למעשה, מדובר בתחום עלום שלא מדוברר על ידי מח"ש או גורם אחר במשרד המשפטים, והיקף פעילותו אינו ידוע לציבור. בעבר התבקשה מח"ש על ידי וואלה! NEWS למסור מידע על כמות כתבי האישום שהוגשו נגד אנשי השירות בשנים האחרונות. מח"ש סירבה למסור את הנתונים, ובתגובה לבקשת חופש מידע שהוגשה בנושא נכתב כי תשובה מספרית הנוגעת לכמות כתבי האישום שהוגשו על ידי מח"ש – וזאת אף מבלי לפרסם את תוכנם – מעלה "חשש לפגיעה בביטחון המדינה".

      שב"כ הוא אחד הגופים הביטחוניים במדינת ישראל שאינם כלולים בחוק חופש המידע המחייב רשות שלטונית למסור מידע לציבור. גופים נוספים הם אמ"ן, המוסד, הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (המלמ"ב), הוועדה לאנרגיה אטומית; וכן כמה יחידות וגופים במשרד ראש הממשלה ובמשרד החוץ, הרשות הלאומית להגנת הסייבר, נציב תלונות הציבור על שופטים. ההחרגה של גופים אלו נובעת מאופי פעילותם החשאית הנוגעת לעניינים הקשורים בביטחון המדינה.

      במצב דברים זה שבו פעילות האכיפה של מח"ש כלפי שב"כ כמעט ואינה מפורסמת, מידת האפקטיביות שלה מוטלת בספק. בעבר פורסם בעיתון הארץ כי בכל שנות פעילותו של המבת"ן – הגוף המקביל למח"ש – לא נפתחה ולו חקירה פלילית אחת. אך, מח"ש סירבה למסור נתונים על כמות התיקים וכתבי האישום שנפתחו בעניינם של אנשי שב"כ בשנים האחרונות. גורם בכיר לשעבר המעורה בפעילות המחלקה אמר לוואלה! NEWS כי ככל הנראה מדובר במקרים מועטים בלבד וכי "השירות הוא ארגון חשאי, גדול ומגונן. 'קשר השתיקה' קיים שם יותר מאשר במשטרה".