שרת המשפטים איילת שקד אמרה היום (חמישי) בכנס שנת המשפט של אוניברסיטת חיפה כי היא אינה מחלקת הוראות לפרקליטות המדינה וכי אינה חושבת ששגתה בפנייתה לפתיחת חקירה בעקבות עדותו של דובר ארגון "שוברים שתיקה" על תקיפת פלסטיני בחברון בעת מעצר. "כשאני רואה עוולה זכותי להפנות את תשומת הלב", אמרה שקד. "עשיתי את זה גם עם המגייסים החרדים בכנסת הקודמת (הכוונה להסתה של קיצונים בחברה החרדית נגד חרדים שלוקחים חלק במנגנון הגיוס לצה"ל, ד"ד). גם במקרה הזה הפרקליטות פתחה בחקירה כי זה מה שהיא החליטה, היא לא מקבלת ממני הוראות. ראיתי את ההודעה של הפרקליטות כמו כולם, לא הראו לי אותה קודם".
שקד התייחסה בדבריה בכנס לשורת נושאים נוספים שנמצאים על סדר היום הפוליטי והמשפטי. בתגובה לשאלה על תהליך החקיקה של "חוק ההמלצות" שמקדם ח"כ דוד אמסלם (הליכוד), לפיו המשטרה לא תוכל לצרף המלצה לפרקליטות יחד עם הגשת חומרי חקירה, אמרה שקד כי אישור החוק מותנה בהסכמה שלה ושל השר לביטחון פנים גלעד ארדן. אולם, היא העריכה כי החוק יאושר אך "בנוסח מאוזן יותר". זאת, לדבריה, בדומה למצב הקיים כיום בחוק, לפיו הנחיית היועץ המשפטי לממשלה קובעת כי המשטרה לא אמורה לפרסם המלצות. "הנחיית היועץ לא מקוימת", אמרה שקד. יש כל הזמן הדלפות, זו עובדה. החוק רוצה לשים זרקור על ההדלפות ולמנוע אותן".
על ההתנגדות החריפה של היועמ"ש לחוק ההסדרה, והתנגדותו לייצג את עמדת הממשלה, אמרה שרת המשפטים: "הכנסת סברה אחרת והיא ריבונית לחוקק מה שהיא רוצה. יועמ"ש הכנסת מגן על חוק ההסדרה. היו דיונים רבים על החוק בוועדת החוק, וזה מקרה מאוד נדיר שהיועמ"ש אומר שהוא לא מגן על הכנסת והממשלה, אבל גם במקרה הזה אני חושבת שהכנסת ריבונית לחלוטין לחוקק את מה שהיא רוצה. בואו נחכה ונראה מה יכריע בג"ץ".
השרה שקד התייחסה לתחקיר ששודר בתכנית "עובדה" על התנהלות הוועדה למינוי שופטים ואמרה: "יושבים כאן אנשים שישבו בוועדה, וזה המנגנון. הוועדה מורכבת משופטי עליון, פוליטיקאים ומלשכת עורכי הדין, ויש דו-שיח, יש דילים. בסך הכל ראינו מה שכולנו ידענו. אבל כשרואים את זה זה לפעמים נראה אחרת", אמרה שקד. "לא בוחרים לפי מגדר ומוצא, אבל בקדנציה שלי בהחלט רצינו לדחוף לגיוון ולשונות. למשל, כל הוועדה התגייסה כדי למצוא שופטים ממוצא אתיופי, והיום יש שתיים. ניסינו לקדם שופטים מחבר העמים, ואנחנו מנסים לקדם שופטים מהפריפריה. גם אין הרבה קיבוצניקים היום, זה גם נדיר".
"חוק ההמלצות צריך לעבור בהסכמה שלי ושל השר לביטחון הפנים. אני מעריכה שהחוק בסוף יהיה בנוסח מאוזן יותר, שדומה למצב החוקי היום, שבו יש הנחיה של היועמ"ש שהמשטרה לא אמורה לפרסם המלצות. הנחיית היועץ לא מקיימת. יש כל הזמן הדלפות, זו עובדה. והחוק רוצה לשים זרקור על ההדלפות ולמנוע אותם", אמרה שקד.
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אמר בכנס כי "בזמן האחרון יש צבר משמעותי של הצעות חקיקה ויוזמות שצריכות להטריד את מנוחתו של כל אחד. ההשפעה של הצעות אלו עלולה לפגוע קשה בשלטון החוק ולפרוץ את עקרון היסוד של שוויון בפני החוק. בניגוד למה שמנסים לטעון, הצעדים האלה פוגעים במשילות, משום שצריך להיות ברור שמקדמים משילות רק בדרכים חוקיות. בדיוק כאן נכנסים לתמונה שומרי הסף". היועמ"ש הוסיף כי "אין שום השפעה פוליטית על עבודת המשטרה והפרקליטות. מערכת אכיפת החוק לא מפחדת לברר חשדות נגד שום אדם - יהיה מעמדו אשר יהיה".
נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק נשאל אם צריך לשנות את החוק כך שיחייב ראש ממשלה להתפטר אם מוגש נגדו כתב אישום. "אני חושב שעובד ציבור, בין אם הוא ברמה נמוכה או גבוהה, לרבות ראש הממשלה, חייב להתפטר אם יוגש נגדו כתב אישום. נקודה. לפי ההיגיון שעמד בבסיס פסקי הדין של דרעי ופנחסי (שקבעו כי שר חייב להתפטר במקרה של הגשת כתב אישום, ד"ד) אלו מצבים שבהם עובד ציבור שנאמן לציבור לא יכול להיות בתפקיד והוא חייב להתפטר. השאלה היא לא אם החוק מחייב, אלא מה עובד הציבור חייב לעשות".
היועץ המשפטי לממשלה לשעבר יהודה וינשטיין התייחס לחוק ההמלצות ואמר: "מעולם לא הייתי חסיד נלהב של המלצות המשטרה, וחשבתי שדי בכך שהמשטרה תניח את הסיכום בפני הפרקליט שיחליט. אבל בשום אופן לא מתקבל על הדעת שישונו כללי המשחק תוך כדי המשחק. אם רוצים להחיל זאת על רק על תיקים עתידיים".
