מפקד החטיבה המשוריינת 401, אלוף-משנה אוהד נג'מה, סירב להתגייס לחיל השריון, ובכל זאת התקדם בסולם הדרגות והגיע לפקד על החטיבה בעלת הטנק הכי מתקדם בצה"ל. בריאיון לוואלה! NEWS סיפר על האתגרים העומדים בפני החיל, ועל הדרך הפרטית שלו כשריונר. "אני לא חלמתי להיות בשריון, ומצאתי את עצמי מאוד מרוצה", אמר.
בשנת 1994 התמודד נג'מה על מקום בסיירות של צה"ל אך נפצע. המוטיבציה להיות לוחם קרבי נותרה והוא הצליח להשתחל לשורת המועמדים לחטיבת הצנחנים, אך אחרי שקיבל את הנעליים האדומות ואת הירכית, התברר לו כי הפרופיל שלו ירד ל-24. "הגעתי לרגע שבו אני צריך להתפנות לצנחנים, ואמרו לי שהפרופיל שלי ירד ושאני לא מתאים. זה היה החלום שלי. אפילו לא הסכמתי להתפנות לגולני. שלחו אותי בבקו"ם לעשות מטבחים".
עוד בוואלה! NEWS:
אחרי חשיפת וואלה! NEWS: מפקד כלא קציעות שהתעלל בסוהר פורש
טונות חומרי נפץ לגורמי טרור: סוכלה הברחת ענק בדרך לרצועת עזה
מפקד צבא לבנון לחייליו: "יש להיות בכוננות מול האויב הישראלי"
עברו ימים, וממכסת השיבוצים של הבקו"ם נותרה עבור נג'מה האפשרות להתגייס לשריון. "לא הסכמתי להתפנות והמשכתי לעשות מטבחים", סיפר. "פתאום נפל לי האסימון והבנתי שאם לא אלך על זה אני לא אהיה בקרבי". נג'מה עלה על האוטובוס דרומה, ואחרי שבועיים הבין שחייו השתנו. "התאהבתי ברעיון של להיות שריונר. החיל חיבק אותי מאוד. לא כולם באמת יודעים מה זה טנק ואיך זה להיות בתוכו. מה זה צוות ומה זה מחלקה, ואיך הופכים להיות חברים לכל החיים", אמר.
על רקע פרשת סירובם של עשרות מועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים) להתפנות מהבקו"ם לחיל השריון, החליט אל"מ נג'מה לספר את סיפורו האישי. הירידה במוטיבציה הובילה לדיונים רבים בחיל השריון בפרט ובצה"ל בכלל בשאלה מדוע הטנק, כמערכת נשק טכנולוגית מתקדמת ביותר, עם מעיל רוח וחימוש מתקדם, לא מושך את הבחורים הצעירים. מפקדי החיל יצאו לשיחות עם בני נוער, הציגו את יכולת השריון ובמקרים מיוחדים אף ביקרו בבתי המלש"בים ושוחחו גם עם הוריהם. כיום, הסביר נג'מה, כמעט ואין נשירה מהחיל אחרי הגיוס, ועיקר הבעיה נובע מחוסר היכרות עם הטנק ועם יכולותיו.
אל"מ נג'מה צבר את ניסיונו המבצעי הראשון ברצועת הביטחון בדרום לבנון. המפגש הראשון שלו כשריונר עם חיזבאללה התרחש בגזרת מוצב רותם, צפונית לראש הנקרה. "הגענו למוצב והמח"ט בגזרה אמר לנו 'עד שאתם לא מורידים את החוליה אתם לא יוצאים מפה'. באחד הימים זיהינו חוליית חיזבאללה מותחת חוטי תיל לפני הפעלה של טילי סאגר" סיפר. "זה היה ערב ראש השנה ולא קיבלתי אישור ירי. אחר הסבירו לי שאם הייתי יורה, היו נופלות קטיושות על קריית שמונה במהלך החג", הוסיף. ההתנגשויות התכופות עם לוחמי הגרילה של חיזבאללה ברצועת הביטחון הפכו מאוחר יותר לאתגר העיקרי עבור צוות הטנק של נג'מה.
חלפו שנים, ואחרי תפקידי הדרכה התמנה נג'מה למג"ד. במבצע עופרת יצוקה, חורף 2008, הוביל את התמרון העמוק ביותר עם חטיבת גבעתי לשטחי רצועת עזה בשכונת תל אל-הווא. תחת אש כבדה מכל עבר, הצליחו הכוחות לפגוע בקני טרור שהסתתרו במגדלים שנבנו בשכונה.
"אני לא מגלגל הלאה את האחריות על המוטיבציה להתגייס לחיל השריון. זה תמיד אצלנו בראש סדר העדיפויות", הסביר נג'מה, והוסיף: "במקום להסתכל על הברכיה והנשק, תסתכלו על טנק מרכבה סימן 4 עם מעיל רוח. על הסנסורים והפיתוחים שיש עליו, שעל חלקם אי אפשר לדבר", אמר. "לא כולם יודעים, אבל כל התגובות לירי הרקטות והתקפת המטרות ברצועת עזה הן עבודה של הטנקים. אנחנו היום עסוקים במערכה הבאה מה נעשה כשנגיע לתא השטח של האויב. איך לא נהפוך מצייד לניצוד. זה אירוע מאוד משמעותי שמעסיק אותנו, אנחנו צריכים לבצע פעולות טקטיות שלא קשורות למודיעין. אנחנו צריכים לשאוף לאתר אויב, והיוזמה צריכה להיות אצלנו לא להגיב, אלא ליזום".
לדברי נג'מה, "הפלוגות בגדודים עברו שינויים. הוספנו מפקד מחלקה נוסף לכל פלוגה, ויש לכך משמעות רבה בתחום הפיקוד והשליטה. לשם כך אנחנו צריכים אנשים טובים. תוך שלוש או ארבע שנים, גדוד הטנקים ייראה אחרת. זה מדגיש את חשיבות המפקדים ואיכותם. אנחנו באים לשדה הקרב במטרה לנצח".