תשעה צוותים מיוחדים, עשרות כיווני חקירה, יותר מ-30 קלסרים, עשרות אלפי שעות עבודה משטרתית, מפקד מחוז שמגיע לצפות בחשוד נחקר, מפקדים שלא ישנים בלילות - וחוקרת אחת מתחנת קריית מלאכי, מרינה, שבכלל לא ידעה שמי שנחקר מולה רצח ואנס את רינת רואס באותו אתר בנייה באשדוד בשנת 2005.
12 שנים חיכו חוקרי המשטרה ביחידה המרכזית (ימ"ר) של מחוז לכיש כדי לפתור את תעלומת הרצח האכזרי של רואס. 12 שנים חיכו בני משפחתה כדי לדעת מי הרג את בתם. שלשום (ראשון) הם קיבלו את גזר הדין ששלח את בילאל שאכר לכל חייו לכלא. 12 שנים לאחר הרצח, ושלוש שנים לאחר ששאכר נעצר, חושפים במשטרה את מה שהתחולל מאחורי הקלעים של חקירת התיק.
עבור רס"מ מרינה קוסטילב היה זה עוד יום בעבודתה בחודש יוני 2014. אל שולחנה של קוסטילב, כיום חוקרת אלימות במשפחה בקריית גת ובאותם ימים חוקרת בתחנת קריית מלאכי, הגיעה תלונה על תקיפה הדדית במפעל בסמוך לעיר. "הגיע לתחנה חשוד לחקירה בחשד לתקיפה באחד המפעלים באזור קריית מלאכי", שחזרה את אותו יום לפני שלוש שנים שבו פגשה את בילאל שאכר. "הוא הגיע להתלונן שמישהו תקף אותו ונחקר גם באזהרה עקב תלונה הדדית. הבן אדם נראה נורמטיבי, לא העלה בי שום חשד. העליתי אותו לקומה שנייה בתחנה לצילום טביעות אצבע ובדיקת DNA. זה בעצם הליך שיגרתי שכל נחקר באזהרה עובר על פי הנוהל".
קוסטילב הוסיפה כי המשיכה את הטיפול בתיק שהועבר בהמשך לניהול קצין וכי הדגימות שנלקחו משאכר נשלחו למטה הארצי של המשטרה לצורך הכנסתם למאגר ה-DNA ולהשוואה, על פי הנוהל.
"אחרי חודש בערך קרא לי לשיחה מפקד תחנת קריית מלאכי דאז סמי מרציאנו ואמר לי שהדגימות הוכנסו למאגר והתגלתה התאמה לדגימה שנמצאה לפני 12 שנה בזירת הרצח של רינת רואס", סיפרה קוסטילב על ההתפתחות בחקירה שהובילה למעצרו של שאכר בידי ימ"ר לכיש. "מאז אני עוקבת אחרי הסיפור למרות שזה לא בתחומי. רציתי לדעת מה קורה, התעניינתי גם במקרה הרצח עצמו ומה קרה שם", הוסיפה.
"ההורים של רינת רצו להיפגש איתי, דיברנו על המצב שלהם, איך הם מרגישים, הם מאוד שמחו לפגוש אותי. המפגש היה מאוד מרגש, זו הייתה סגירת מעגל מבחינתם וכנראה גם מבחינתי. יצא לי לחשוב על האיש שעמד מולי בחקירה, בדיעבד זה מאוד מרתיע שישבתי מול רוצח ואנס לבד, בלי חששות ומחשבות שהוא הרוצח של רינת", סיפרה קוסטילב. "אני שמחה בשביל ההורים שיש גזר דין, והם יכולים להניח את ההליך המשפטי מאחוריהם ולהתרכז במורשת של רינת ולא בהליכים משפטיים".
החוקר שניהל את התיק: התמונה של רינת הייתה מול עיני כל הזמן
מאז שנת 2005 ניסו עשרות חוקרים במחוז הדרומי של המשטרה לפענח את פרשת הרצח. ב-31 מאי אותה שנה שבה רואס מעבודתה בתל אביב חזרה לביתה באשדוד, אך נחטפה בדרכה על ידי שאכר לאתר בנייה סמוך. לטענת החוקרים רואס, בת 19 בלבד, סירבה לקיים יחסי מין עם שאכר והוא רצח אותה ולאחר מכן אנס באכזריות רבה את גופתה.
אולם, עד לפענוח המקרה עבר זמן רב, וחוקרי ימ"ר לכיש לא הצליחו לפתור את התעלומה, עד שקוסטילב נכנסה לתמונה. רב-פקד משה קליין, כיום קצין אח"מ בתחנת אשדוד, היה לפני שלוש שנים האיש שעליו הופקדה המלאכה שרבים מלפניו לא פתרו. קליין, ששימש אז רמ"ח תשאול בימ"ר לכיש, עדיין זוכר את אותו יום. "זה היה יום חמישי, אני זוכר את זה טוב. קראו לנו לישיבה במחוז אצל אחד הקצינים הבכירים. לא יודעים על מה ולמה הדחיפות. בישיבה אמרו שהתגלה DNA תואם לרצח של רינת רואס ואמרו שנתכונן למעצרים", שחזר.
"צריך להבין, שהוקמו לאורך השנים כתשעה צוותי חקירה מיוחדים שלא הגיעו לתוצאות. היו יותר מ-30 קלסרים שהיינו צריכים לעבור עליהם - פשוט ללמוד את התיק מחדש. נערכנו לזה, ואחרי שלושה ימים עצרנו את בילאל שאכר במפעל שבו הוא עבד, בסמוך לקריית מלאכי. הוא היה מופתע מאוד שהוא נעצר, בחקירה עצמה הוא הכחיש כל קשר לפרשה. 'לא הייתי פה, לא עבדתי באשדוד בכלל', הוא אמר לנו", הוסיף קליין.
לדבריו באותם שנים הייתה תנופת בנייה באשדוד ועשרות פועלים שהו בעיר. "היא נרצחה בסמוך לאתר שהוא עבד בו. הלכנו אחורה תשע שנים, הגענו לאנשים שעבדו איתו, לקבלן שהעסיק אותו, וזה היה הקושי שהיינו צריכים להתמודד איתו, להגיע למקום שבו הוא היה בזמן הרצח", נזכר קליין. "הגענו לאנשים שעבדו איתו, מדובר בבן הכפר שלהם שחלקם בני משפחה שלו. למרות זאת הצלחנו לאסוף ראיות שהוא אכן עבד באותה תקופה באשדוד. הגענו גם לביטוח לאומי ומצאנו שיום לאחר הרצח הוא עזב את מקום עבודתו. התנהלנו עקב לצד אגודל, מכיוון שלא היה מדובר בדמות שהייתה מוכרת למשטרה, החקירה הייתה צריכה היערכות מוקדמת. החקירה הזאת לוותה מקרוב על ידי מפקד המחוז דאז, ניצב יורם הלוי שצפה בנו חוקרים את החשוד".
את החקירה הראשונה יזכור קליין כל חייו. הפרשה ממנה ניסה להתנתק רגשית עקב האכזריות שבה תמשיך איתו לתמיד. "אני יושב מולו והוא מכחיש ועושה פרצוף מופתע ולא מבין איך נפלנו עליו, ומכחיש כל קשר להיותו באשדוד", נזכר קליין בחקירתו של שאכר. "לאט, לאט, הוא משנה גרסה ואומר 'כן עבדתי באשדוד אבל לא היה לי קשר לבחורה הזאת', או 'זה לא אני, אני לא עשיתי את זה'. עד לסיום החקירה הוא דבק בגרסתו, לא היה שום ספק שמדובר ברוצח של רינת, לא הייתה שום גרסה אחרת שיכולה הייתה להתיישב עם הראיות, עם ה-DNA והמיקום. אל מול עיניי כל הזמן הייתה תמונה של הגופה ומה שהוא עולל לה, פשוט מדובר בעיני בחיה, שלא מוכן להודות במעשיו".
לדברי קליין מדובר באחד המקרים הקשים ביותר שנתקל בהם. "זה פשוט מזעזע. לפי הממצאים בזירה עלה שלאחר שהוא רצח אותה בגלל שלא רצתה לקיים איתו יחסי מין ואנס את הגופה. אני חוקר ותיק יודע להתנתק מהרגשות ולהגיע לחקירה באופן אובייקטיבי ומקצועי. אני מוציא את הרגשות שלי החוצה כי בסופו של דבר המטרה שלנו היא שאנשים מהסוג הזה יהיו מאחורי סורג ובריח", הסביר. "עקבתי אחרי המשפט, הייתי בקשר עם הפרקליטים שליוו את תיק החקירה, לא חסכנו משאבים בתיק זה. הפכנו כל אבן כדי למצוא את הרוצח, נפגשתי עם ההורים של רינת רואס, זה תיק שזעזע את כל החוקרים, את כל מפקדי המחזות בדרום ומפקדי הימ"ר. מדובר ברצח אכזרי של נערה שלא עשתה רע לאף אחד, זה תיק שאני אזכור כל חיי".
