פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כך נראית תעשייה בקריסה: מפת המפוטרים במפעלי הנגב. מיוחד

      150 עובדי מפעל "נגב קרמיקה" שהתבשרו על פיטוריהם הם רק חלק ממגמה נרחבת הרבה יותר המתרחשת בשנים האחרונות בדרום. מפעלים נסגרו, מאות פוטרו ועובדים רבים נמצאים בחשש מתמיד מאובדן פרנסתם. "מישהו צריך להציל את התעשייה, והממשלה לא עושה דבר"

      כך נראית תעשייה בקריסה: מפת המפוטרים במפעלי הנגב. מיוחד

      מאות מפוטרים בשנים האחרונות, מפעלים שסוגרים את שעריהם ביישובי הפריפריה, הפגנות ועובדים שנמצאים בחשש מתמיד שמא יאבדו את מקור פרנסתם - התעשייה בנגב נמצאת בקריסה. 150 עובדי "נגב קרמיקה", שהתבשרו בשבוע שעבר כי הם צפויים לאבד את מקור פרנסתם, מהווים רק חלק מנפגעי הקריסה התעשייתית בדרום, וראשי ההסתדרות נאבקים על גורלם של עובדים נוספים. "מאחורי כל המספרים והנתונים על גלי הפיטורים, יש אנשים עם משפחות, חובות ומשכנתאות. הגיע הזמן שהממשלה תעשה הכול כדי לשים סוף למצב הזה", אומר ארמונד לנקרי, יו"ר מרחב נגב מזרח בהסתדרות.

      אבי, אחד מעובדי "נגב קרמיקה" שבקרוב ימצא את עצמו ללא עבודה, מוחה על האדישות לנושא בציבור הכללי. "אנשים מסתכלים על מפעל שנסגר ברפרוף עין. הם לא מבינים שסגירת מפעל כמו שלנו בירוחם היא מכה קשה מאוד ליישוב. מאות משפחות נשארות ללא מפרנס עיקרי. מה יהיה איתנו? אין לדעת. איפה יש עבודות באזור שלנו? יהיה קשה לאנשים בני 50 למצוא עבודה פה, זו מכה קשה למשפחות שלמות", אמר.

      הקריסה הגדולה החלה בשנת 2014, במפעל "מגבות ערד", שהיה אחד מסימני ההיכר של העיר ופעל במשך כ-40 שנה. 200 עובדים פוטרו עם סגירתו של המפעל, עקב ירידה דרסטית במכירות, וחלקם לא מצאו עבודה חדשה עד היום.

      מפת המפעלים שנסגרו בנגב:

      בהמשך הגיעה חרב הפיטורים אל המפעלים החזקים ביותר בנגב – מפעלי כי"ל (כימיקלים לישראל), שעובדיהם נהנו ממשכורות גבוהות משמעותית ממפעלי תעשייה אחרים בדרום. שני המפעלים הגדולים של החברה, מפעלי ים המלח ותרכובות ברום הושבתו במשך ארבעה חודשים, בעקבות דרישת ההנהלה לפטר מאות מהעובדים כחלק מתהליכי צמצום והתייעלות. ראשי הוועדים הבכירים בדרום דאז, לנקרי ואבנר בן סניור, התערבו והצליחו לצמצם משמעותית את היקף הפיטורים. בסופו של דבר, 110 מהעובדים סיימו את עבודתם בהליך פרישה מרצון ו-20 נוספים פוטרו.

      מפעלים נוספים בדרום עמדו על סף סגירה, כמו מפעל "אמיליה קוסמטיקס" בירוחם, שבו זומנו 40 העובדים האחרונים שנשארו בו לשימוע לפני פיטורים לפני כשנה. עשרה מהם פוטרו בסופו של דבר.

      הפגנות של עובדי נגב קרמיקב מחוץ לבית הדין לעבודה ב"ש: לקראת ההכרעה בנושא נגב קרמיקה 13 בנובמבר 2017 (בני בן סימון )
      עובדי נגב קרמיקה מפגינים מחוץ לבית הדין לעבודה בבאר שבע, בשבוע שעבר (צילום: בני בן סימון)

      עוד מפעל שנמצא על סף סגירה מוחלטת הוא מפעל הכימיקלים "כימדע", הסמוך לקיבוץ ניר יצחק שבמועצה האזורית אשכול. 90 מהעובדים עשויים למצוא את עצמם ללא עבודה בחודש הקרוב, לאחר שהמפעל נקלע לקשיים כלכליים ולחובות בסך מיליוני שקלים. "המפעל כבר נמצא בהקפאת הליכים", מספר ממאיר בביוף, יו"ר מרחב נגב מרכז בהסתדרות. "הוא הגיע למצב של חדלות פירעון, חובות גדולים לבנקים ולספקי חומרי הגלם. לאחרונה מינה בית המשפט מנהל חדש, שינסה להבריא אותו ולמצוא משקיע", הוא מוסיף. לדברי בביוף, "גם אז, המפעל יצטרך להתייעל וחלק מהעובדים יפוטרו. זאת קטסטרופה למושבים ולקיבוצים בעוטף עזה, אבל הקטסטרופה היותר גדולה היא שאם לא יימצא משקיע, המפעל ייסגר וכל העובדים יפוטרו".

      בביוף טוען כי קריסת התעשייה בנגב שונה ממקרים דומים באזורים אחרים בארץ. לדבריו, כשמפעל נסגר ברעננה או ברמת גן, חרף הצער על פיטורי העובדים, רובם ימצאו תעסוקה במקום אחר. בנגב, לדבריו, המצב שונה בשל היעדר מקומות תעסוקה. הוא מפנה אצבע מאשימה כלפי הממשלה, שלטענתו לא עושה מספיק על מנת לטפל בבעיה. "כולם מתגאים בנגב ובבאר שבע בירת הסייבר, אבל כמה עובדים תושבי הנגב באמת יש שם, אלף? אלפיים? יש פה תעשייה בסכנת התמוטטות. מישהו צריך להציל אותה והממשלה לא עושה דבר. בעוד עשור המצב יהיה חמור הרבה יותר", הסביר.

      ארמונד לנקרי, יו"ר ועד עובדי כיל, מאי 2015 (מגד גוזני)
      "הגיע הזמן שהממשלה תתערב". ארמונד לנקרי, יו"ר מרחב נגב מזרח בהסתדרות (צילום: מגד גזני)

      "טבע-טק", מפעל חדש יחסית של חברת התרופות "טבע" בנאות חובב פיטר לאחרונה 110 עובדים בתהליך מהיר. זאת, לאחר שבתחילה ביקשה הנהלת החברה את פיטוריהם של 60 עובדים נוספים. גם במקרה הזה התערב בביוף. "צריך להבין, העובד הוותיק ביותר במפעל מועסק בו 17 שנים. מדובר באנשים צעירים עם משפחות ומשכנתאות. הצלחנו להציל את המפעל, אבל זה עדיין כואב לראות מפוטרים. הם כועסים ובצדק", אמר.

      עשרות קילומטרים משם, בעיר שדרות, נמצא "גילטק", מפעל לתקשורת. השבוע כינס יו"ר מרחב אשקלון, קריית גת ושדרות בהסתדרות, רמי גואטה, את עובדי המפעל כדי לנסות ולהציל את מקום פרנסתם. "במפעל יש כ-50 עובדים שכבר חודשיים לא מקבלים שכר. בוקר אחד הם הגיעו לעבודה וגילו שהמפעל סגור", סיפר גואטה.

      הבעיה ממשיכה גם בקריית גת, שם נמצא מפעל "יוניסיק" העומד גם הוא בסכנת סגירה. לדברי גואטה, המפעל מונה כ-350 עובדים, מרביתם נשים, ועתיד לעבור לסין לאחר שנמכר לפני כחצי שנה. כעת מתנהל משא ומתן על גובה הפיצויים שיינתנו למפוטריו. גואטה מאשים גם הוא את הממשלה. "מדינת ישראל החליטה לוותר על התעשייה. מצער לראות מפעלים שהתפתחו בארץ נמכרים לסין ואת העובדים מפוטרים. המדינה לא עושה כלום כדי להציל את העובדים", טען. לדבריו, רק לאחרונה צמצם מפעל "סוגת" בקריית גת את פעילותו, ו-60 עובדיו היו בסכנת פיטורים. בסופו של דבר עברו כ-20 מהם למפעל האריזה, ויתר העובדים נותרו ללא פרנסה.

      מאיר בביוף, יו"ר ההסתדרות במרחב נגב 15 בנובמבר 2017 (בני בן סימון )
      יו"ר מרחב נגב מרכז בהסתדרות, מאיר בביוף (צילום: בני בן סימון)

      ד"ר רונן בראל מהאוניברסיטה הפתוחה הסביר כי "הקטנת הגירעונות הממשלתיים, ופתיחת המשק לייבוא מתחרה, הביאו לכך שהמפעלים לא יכלו עוד להתחרות בתוצרת המיובאת הזולה, ועל כן נסגרו מפעלים ביישובים בפריפריה והאבטלה בהם גאתה, בעיקר בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת. גם כיום אנו חוזים מדי פעם במפעלים כמו 'פרי גליל', 'עוף קור', 'מגבות ערד' ו'נגב קרמיקה' שלא עומדים בתחרות, נסגרים ומותירים אחוז ניכר מן המפרנסים ביישובים קטנים ללא עבודה".

      "קיומה של הפריפריה עדיין חשוב למדינה", הוסיף ד"ר בראל. "גם ללא קשר לענייני ביטחון, עלינו להתחשב בתועלתם של תושבי היישובים המרוחקים. היישובים המרוחקים מציעים דיור זול ולעיתים גם איכות חיים טובה, אולם הם חשופים יותר לזעזועים כלכליים כמו זעזועי תעסוקה".

      משימה ממשלתית

      ד"ר בראל הסביר כי ככלל, אזור המרכז מציע יותר אפשרויות בילוי ומקומות עבודה מהפריפריה, אך הוסיף כי "למזלנו, הפריפריה בארץ איננה באמת רחוקה מהמרכז, ובוודאי לא מדובר במרחקים שרכבת מהירה וכבישים טובים לא יצמצמו ביעילות רבה". לכן, לדבריו, "יש לשנות את המצב שבו עיירה שלמה תלוי במפעל בודד. הדרך היחידה למתן זעזועים כלכליים היא הנגשת הפריפריה למרכז ויצירת מרכזי תעסוקה אזוריים".

      "הממשלה הנוכחית וגם קודמותיה עשו פעולות מבורכות להנגשת הפריפריה למרכזי התעסוקה על ידי רכבות וכבישים משובחים, ולפיתוח מרכזי תעסוקה מקומיים כמו במגדל העמק ובבאר שבע", הוסיף ד"ר בראל. "ואכן, כל מי שהסתובב בשנים האחרונות ביישובים פריפריאליים ראה את השינוי העצום. עם זאת, עדיין לא צומצמו הפערים בין המרכז לפריפריה בכל הנוגע לדברים הנמצאים תחת אחריותה הבלעדית של הממשלה", אמר. לדבריו, "גם כיום תושבי הפריפריה זוכים לשירותי רפואה וחינוך נחותים מאשר באזור המרכז, דבר המתבטא בתוחלת החיים ובהישגי התלמידים. יצירת שוויון הזדמנויות בכל תחומי החיים, ללא קשר למקום מגורים, היא המשימה של ממשלתנו".

      עובדי כימדע מוחים נגד סגירת המפעל מול בית המשפט בבאר שבע 9 בנובמבר 2017 (מערכת וואלה! NEWS , אליהו הרשקוביץ / "הארץ")
      הפגנת עובדי מפעל "כימדע" מול בית המשפט בבאר שבע, לפני כשבועיים (צילום: אליהו הרשקוביץ, הארץ)