כוחות גדוד 101 של חטיבת הצנחנים הסתתרו בחסות דיונות החול בחוף ניצנים וחיכו לפקודות על המשך תנועה. מרחוק נראו אורות המגדלים של עיר הנמל אשדוד. מפקד אוגדה 98 תת-אלוף אורי גורדין הגיח מהחושך. תוך זמן קצר התגודדו המפקדים סביב מכשיר טאבלט מוצפן ועליו מפות צירי התנועה של הכוחות. אחד הקצינים הסביר לגורדין כיצד יגיעו בחשאיות ללב העיר. לאחר מכן שמעו ממנו דגשים כיצד צריך להימנע מחיכוך עם אויב ואיך להגיב אם הם נחשפים.
משהו באווירה הדרוכה והכוחות הקטנים שהתפזרו בשטח המחיש מעט את תרחישי המלחמה הבאה נגד אויבים כמו חיזבאללה או חמאס. זה היה עוד תרגיל בגרף של אוגדה 98 עליה קיבל גורדין את הפיקוד לפני שנתיים וחמישה חודשים. מי שגדל בסיירת מטכ"ל ולאחר מכן גם פיקד על חטיבת הנח"ל סיים ביום חמישי השבוע את תפקידו, והעביר את האחריות על האוגדה לתת-אלוף ירון פינקלמן. הוא התחיל להרגיש את העול יורד מכתפיו. בימים אלו הוא מתמודד יחד עם אחרים על תפקיד מטה בכיר: מזכירו הצבאי של ראש הממשלה. בראיון עם הגב לרצועת עזה והפנים לצפון הוא ניסה להסביר מהי באמת אוגדה 98, המכונה "עוצבת האש", וכיצד השתדרגה מאז מלחמת לבנון השנייה שהותירה בה צלקת.
תחת אוגדה 98 פועלות חטיבת הצנחנים, שתי חטיבות צנחנים במילואים ויחידת הניוד, אך גולת הכותרת של כהונת גורדין היא הקמת חטיבת הקומנדו - הכוללת את יחידות אגוז, מגלן, דובדבן ורימון. אוסף של יחידות מובחרות שפועלות תחת מפקדה אחת במטרה למצות את הכוח העצום שטמון בכל אחת מהן. הרמטכ"ל גדי איזנקוט, ששילב את הקמת חטיבת הקומנדו בתכנית הרב-שנתית ולאחר מכן קידם שורה של תהליכים לבסס את מעמדה, מעורב באופן אישי בהתפתחותה.
השינויים שהתרחשו באוגדה בשנים האחרונות, על רקע לקחי מלחמת לבנון השנייה, כללו העלאת כשירות בתחומים כמו: לוגיסטיקה, אש, וקשר מוצפן מתקדם. בתחום הרפואי חלה התקדמות משמעותית ביכולת לטפל בפצועים קשים בשטח הרחק מגבולות המדינה, מה שיכול להסביר את מתארי הפעולה של הכוחות. גם הימ"חים של האוגדה המלאים בציוד מתקדם מוגדרים כ"חלום של כל חטיבה בצה"ל".
"אנחנו פוגשים אויב במסגרות הרבה יותר קטנות (חיזבאללה, חמאס ואפילו ארגוני ג'יאהד העולמי ובהם דעאש, א"ב)", אומר גורדין בריאיון לוואלה! NEWS. "בעיקר עם מטרות ואסטרטגיות שונות מאוד משלנו. אנחנו מדברים על הכרעה וניצחון של האויב - הם מדברים על פגיעה, שחיקה ויצירת אפקטים תודעתיים. הרבה פעמים אנחנו מדברים על האויב במושגים של הגנה. איזו הגנה בעזה יכולה לעצור חטיבה? אין דבר כזה באמת. זה לא אויב שמייצר יכולת לעצור סד"כ. יש לו חוליות ויש לו מטענים הוא יכול לעשות הצלחות מבצעיות, אבל כיתה או מחלקה לא עוצרות חטיבה".
כשגורדין מתבקש לדבר על האתגר שמציב חיזבאללה לצה"ל, במיוחד אחרי הניסיון שצבר בסוריה נגד הלחימה בארגון המדינה האסלאמית (דאעש), הוא משיב במהירות: "אין פה שווה בין שווים. מדי פעם אני קורא בעיתון 'רמטכ"ל חיזבאללה'. אני חושב שזו השוואה לא מתאימה. זה לא אחד מול השני. הרמטכ"ל של חיזבאללה הוא לא כמו הרמטכ"ל של צה"ל. אלה לא אותם סד"כים, לא אותן יכולות. אין לו חיל אוויר, אין לו חיל ים במובנים רבים. זה כן כוח צבאי או סמי צבאי מאוד איכותי או מאוד משמעותי, ומצד שני בוודאי מופחת בכוח או עוצמה. אי אפשר להשוות בכלל את יחסי הכוחות. זו אמירה מקצועית, לא שחצנית. עכשיו נשאלת השאלה כמה מהר ומדויק נדע לעשות את זה, איזה מחיר נשלם בדרך. מאבק צבאי הוא לא דבר נוח ונעים. אי אפשר לעשות לו ניתוח מתמטי מלא. מאזן הכוחות ביננו לחיזבאללה לא שווה. לא צריך להתלבט מי יותר חזק".
ועדיין, כשמדברים על ההפתעה שמחכה לחיזבאללה במלחמה הבאה, עולה שמה של חטיבת הקומנדו שבשנתיים האחרונות התאמנה על מתארים מורכבים ביותר - חלקם בשטחים טופוגרפיים מורכבים בכרתים ובקפריסין. גורדין בורר היטב את המילים כדי לא לחשוף על אילו יעדים באמת מתאמנת האוגדה, בתקופה שהמזרח התיכון עובר טלטלה והאיומים על מדינת ישראל מתגברים.
"האימון בחו"ל הוא לא רק טופוגרפיה שונה. זה אימון על באמת, הכול בו שונה. אין רס"פ שיבוא ויביא את הציוד שנשכח, אין קצין קשר שיסדר אמצעי קשר אחר. אין שום מעטפת שאתה יכול 'לתחמן' בעזרתה את המערכת. אתה שם ועם מה שיש לך אתה תתמודד. אין דרך אחרת. זה הסיפור של האימונים בחו"ל: ללמוד מקום חדש, אתגר חדש. האימונים האלה עוזרים לנו מאוד, מכוונים למתארים של תרגול שמאפשר סביבה סטרילית".
"חיזבאללה הבין שההתנגשות עם צה"ל החלישה אותו"
עד לפני כמה שנים, היחידות בחטיבת הקומנדו לא שולבו באמת בתכניות המבצעיות של צה"ל. הרמטכ"ל ראה בהן נעלם אחד גדול והחליט על מיצוי הכוחות תחת מפקדה חזקה שתדע להפעיל אותם בקבועי זמן קצרים במיוחד, אם ישראל תופתע מול המתארים המורכבים ביותר שחלקם ידרוש הנחתה בלב שטח האויב ולא בהכרח בתמרון מהגבול.
"היום אין שביב של תכנית שהן לא משולבות בו, ותמיד רוצים אותן ראשונים. אוגדת עזה רוצה אותנו ראשונים, אוגדה 91 רוצה אותנו ראשונים. פתאום זה נהיה כוח רלוונטי. היפוך המחשבה שאפשר לעשות פעולה אחרת. שהיא לא רק כוחות גדולים מתמרנים אלא של כוחות קטנים.
"כשהייתי מח"ט בחטיבת הנח"ל, הייתי צריך לתכנן התקפה על מרחב בית חנון ולאבטח את מרחב המנהרות בבית להייה ובית חנון. הראש שלי חשב אז קרקע: גדוד אחד תופס את השכונה הזו, גדוד שני את השכונה ההיא וגדוד שלישי את השכונה השלישית. וביניהם מייצר מרחב אבטחה ומתעסק עם המנהרות. את חטיבת הקומנדו לא מעניינת השכונה - היא לא הולכת על הקרקע, היא הולכת על האויב. מדובר ביחידות שהיכולת שלהן להיות מדויקות חדות וללכת לנקודה המשמעותית פשוט חזקה ומתאימה בהרבה. היכולת לנקז עוצמה לנקודה מאוד ספציפית שבה נמצא האויב. הקומנדו יביא דיוק, זריזות וגמישות ביחס למתאר. הוא יודע להשתנות. הוא בעיקר יידע להיות בצורה כזו שהצד השני יהיה לו קשה לפענח את הצורה שלו".
לאורך השיחה, מתעקש גורדין על ההבדלים בין כוחות האויב, ובהם חיזבאללה, לכוחות של האוגדה שפיקד עליה. לשיטתו, חיזבאללה לא יפעל נגד צה"ל בכוחות גדולים כפי שהוא פועל בסוריה. הוא דוחה את המושג "אויב נעלם", ומעדיף "אויב מסתתר", שהבין בעבר שההתנגשות עם צה"ל החלישה אותו, וכעת נמנע מחיכוך ומקשה על צה"ל באמצעות ירי מרחוק של צלפים, פצצות מרגמה, נ"ט ומטעני חבלה באמצעות הכרת הקרקע והכנה שלה מראש.
לשם כך התאמנה האוגדה על מגוון של אתגרים - כולל תשתיות הביוב של השכונות החדשות בעיר אשקלון, המדמות מנהרות בעזה, או מתחמי לחימה של חיזבאללה בדרום לבנון. למרות זאת, הוא מנסה לגמד את האיום התת קרקעי: "שלא נבנה לעצמנו איזה דמון, איזה שד נוראי שאי אפשר להתמודד אתו. אני לא מאמין בזה. כל הכוחות של אוגדה 98 התאמנו בשנה האחרונה להילחם במרחב רווי תת קרקע. זה מקום שלא נוח להילחם בו, גם לאויב. אנחנו צריכים בעיקר לדעת לפעול עם הטכניקות והאמל"ח הנכון כדי לא להיגרר ולא לרדת למטה. אני מעדיף שהמנהרות יהפכו למלכודת מוות של האויב; זה לא אומר שלא יכול להיות שנופתע מפיר שלא ראו או ממנהרה שלא ידענו. זה יכול לקרות בעזה. אנחנו צריכים להיות כשירים להגיע לאויב בכל מקום שהוא נמצא. כל מקום".
על החשש מפני נפילה בשבי של לוחמים אומר גורדין שצריך לספק לאויב כמה שפחות הזדמנויות. "לפני צוק איתן באתי לבקר את הפעילות של גדוד 932 בציר המתפללים בחברון. אתה רואה תופעה: בכל חמישים מטר עומד חייל. אמרתי למג"ד לצמצם את עקרונות הפעולה שלנו לבין פעולת הבט"ש. 'תעמיד צמדים כל 75 מטר במקום הפוך' - וראו איזה פלא, אפשר לעשות צמדי ברזל גם באבטחת ציר המתפללים ולא רק בעזה".
ועדיין, ברקע מרחפת השאלה האם לרדת ללחימה במנהרה או לא ומה יקרה כשלוחם יראה שחוטפים את חברו לתוך פיר מנהרה?
"כמעט כל הגדרה שאגדיר שאסור לעשות, צריך לדעת לשבור אותה בהמשך. אין כללים של אסור ומותר. מפקד בשדה הקרב שרואה סיטואציה שהוא חושב שצריך לטפל בה, שיטפל בה. אנחנו צריכים לספק לו את הכלים. כל מפקד צריך לדעת שכשהוא יורד מתחת לקרקע, היתרון היחסי שלו נעלם: הוא לא מכיר, הוא רואה פחות טוב, אין לו חיפויים ואפשר להציב לו מטענים בדרך. לכן כדאי שלא יעשה את זה - זו לא צורת לחימה טובה לעניין הזה. אם יש סיטואציה שחבר שלו קרוב אליו, אני מצפה ממנו שירד ויעשה את זה. זה שיקול שהוא יצטרך לעשות בשדה הקרב".
תא"ל גורדין היה מפקד חטיבת הנח"ל במבצע צוק איתן. 51 ימי הלחימה נגד החמאס הותירו בקרב מפקדים רבים את הלקח שאת המערכה הבאה יש לקצר דרמטית, וכדי להגיע להישג הזה יש להילחם בשיטות אחרות. אחת מהן היא פגיעה באויב "איפה שכואב לו", לא רק בנקודות שמהן יורים. "אני חושב שזה לא רק להפיל יותר תחמושת. אנחנו יודעים לספק את זה, לעשות את זה מדויק ומהיר יותר. האתגר שלנו יהיה להשפיע על האויב ולהזיז אותו מהמקום שבו הוא נמצא. חטיבות הצנחנים השונות וגם חטיבת הקומנדו צריכות בדיוק לעשות את הדבר הזה - להוציא את האויב משיווי המשקל שלו, להזיז אותו מנקודת הנוחות כמה שיותר מהר".
תקיפת המנהרה של הג'יאהד האסלמי והרג 14 המחבלים הולידו גל של טענות פלסטיניות על שימוש בגז בניגוד לחוק הבינלאומי. גורדין התמודד עם התקפות דומות גם במבצע צוק איתן. "אנחנו צריכים להמשיך להיות צבא מקצועי ולפגוע במה שצריך לפגוע, לפעול על פי עקרון המידתיות - ומצד שני צריך לספק אבטחה לחיילינו. אם נפעל באופן מקצועי, ערכי ומידתי, נקבל תשובה טובה. היכולת שלנו להפעיל עוצמה חזקה מאוד צריכה להיות תלויה מאוד במיקוד מול האויב. אם נעשה את זה, נדע לעמוד כמו שעמדנו גם בצוק איתן מול גלים של ביקורת. בסך הכול צה"ל פעל בצורה ערכית. בחלק מהמקומות היו טעויות מקצועיות, ובקצה הקצה קצה של מקרים גם היו אירועים חריגים. זה היוצא מן הכלל שלא מעיד על הכלל".
אי אפשר שלא להעלות בראיון שאלות שמעסיקות את חטיבות האוגדה, כמו אפשרות הקמתה של חטיבת קומנדו נוספת בצה"ל. "בוא נשלים את הבנייה החזקה של החטיבה הראשונה ואז נדבר על השנייה", צוחק גולדין ,"ככלל, אני חושב שהאויב שלנו יותר ויותר מכין את עצמו להתמודדות עם הצבא שהוא מכיר - טנקים וחטיבות חי"ר שפועלות בעוצמה מאוד גבוהה. במובנים רבים, ליחידות כמו הצנחנים ובוודאי חטיבת הקומנדו יש התאמה גדולה יותר מול האויב העדכני".
המילה "צניחה" עדיין רלוונטית ב-2017?
"אני חושב שהיא הפכה ליותר רלוונטית. היכולת להביא כוח שיפול על האויב בעורף שלו, היא משמעותית מאוד. צריך להחזיק יכולות מגוונות מהסוג הזה. לפעמים אנחנו מדברים יותר מדי בתכניות ופחות ביכולות. ככל שנבנה יכולות יותר ורסטיליות, נשתמש בהן באופן יותר נכון ומושכל".
להבנתך, השפה שבה משתמש הדרג הצבאי בכיר ברורה לדרג הטקטי מפקדי מחלקות, פלוגות וגדודים? מילים כמו "הבסה", "הכרעה" ו"פשיטה"?
"השפה המשותפת בצה"ל טובה בסך הכל. אני לא מכיר הבסה בז'רגון המקצועי. אנחנו מדברים על הכרעה, על ניצחון, אפילו על הרתעה. אבל אנחנו חייבים להבדיל כשאנחנו מדברים על משימות צבאיות. אנחנו צריכים להחזיק את המורכבות אצלנו ולפשט את הדברים כלפי מטה. השאלה אם הכרענו או לא הכרענו לא צריכה לעניין את הכוחות למטה, הם צריכים לקבל משימות ברורות ושידם תהיה על העליונה. לכבוש, לטהר, לתפוס שליטה מבצעית, להגן. לפעמים יהיה קצת יותר מורכב, וזה בסדר".
"נעשה עוול למ"פ מילואים שלא ייצא לקורס מ"פים"
חצי מאוגדה 98 כוללת חיילי מילואים. המילואימניק של 2017, למרות המתח הכלכלי והתא המשפחתי, מגיע לאימונים מפרכים מאוד ולפרקי זמן ארוכים שהופכים למעמסה במיוחד לנוכח העובדה שבשנים האחרונות צה"ל נפרד מאלפי חיילי מילואים שהיו "רשומים על הנייר", מתוך גישה שאלו שייקראו לדגל יהיו מאומנים ומוכשרים למשימה.
"פיקדתי גם על חטיבת מילואים באוגדה, ולכן אני מכיר את העניין הזה מקרוב. אנשי המילואים הם נבחרת מדהימה. בכל פעם שאני נפגש איתם ומאמן אותם זו התרגשות מחדש. זו חבורה ציונית מסורה שמבינה את הסיבה שהיא עושה בשבילה מילואים. כחברה, אנחנו צריכים לעמוד ולהוקיר אותם על מעשיהם. האנשים שעושים את זה הם לא הרוב, והחברה צריכה להוקיר אותם ככל האפשר.
"אני חושב שהם מעריכים מאוד את האתגרים שאנחנו מניחים להם במילואים, ומגיעים דווקא בזכות זה שהאימונים מדמים מלחמה, רלוונטיים, משפיעים או דומים לשדה הקרב. ככל שנעשה אימונים כאלה, יבואו יותר אנשי מילואים. להוביל פלוגה בקרב זה מקצוע, זה אירוע מורכב, ואנחנו נעשה עוול אם נוציא מ"פ כזה בלי שנעשה קורס מ"פים לו ולפלוגה. מצד שני, באמצע החיים, כשהתותחים לא רועמים, זה קשה מאוד לצאת מהבית לעזוב את העבודה לשלושה חודשים ולעשות קורס מ"פים. אני מבין את זה לגמרי ואנחנו צריכים למצוא את הפתרונות ואת הדרך לאפשר לאנשים תוך שמירה על החיים שלהם. מה קורה בשבועיים הראשונים של אוגוסט? להוריד את נפח הפעילות. מה קורה בחנוכה? אנחנו צריכים את הדברים האלה, להיות יותר רגישים לטובת האנשים האלה".
בזמן קריאת שורות אלו, גורדין משוחרר מאחריות. הוא בחופשה, שלאחריה צפויה ליפול ההחלטה על התפקיד הבא שימלא. "מבחינתי זה אירוע מאוד משמעותי, בפעם ראשונה אעבור מנעליים גבוהות לנעליים חצאיות. לא משנה באיזה תפקיד, אבל זה יהיה תפקיד מטה. זה שינוי אחרי הרבה שנים, והגיע הזמן. את האבק מחליפים ערימות המסמכים או המיילים.
"אני שלם עם המעבר הזה לגמרי, אבל עדיין יש צביטה בלב. הילדות שלי הייתה חולות, רכיבה על סוסים, הישרפות בשמש. ככה אני גדלתי, החיבה לשטח תישאר ולא תיעלם. אם מדי פעם ימצאו אותי באיזה לילה נוסע עם חבר'ה של הניוד או מגיע לתפקיד כזה או אחר אני מניח שכן. ועדיין המעבר הזה צריך להתקדם. צריך לפתח עוד כלים בארסנל".
מה אמרת למחליף שלך בחפיפה?
"אנחנו צריכים לדעת להביא את החשיבה התחבולנית לשדה הקרב ולהביא פתרונות לא סטנדרטיים שיפתיעו את האויב ויצליחו להביא את הקלע בול בפוני. זה מה שאנחנו צריכים להצליח לעשות - דיברנו הרבה על בניין הכוח, חיבור לתכנית המבצעיות של הצבא וגם לאנשים. החיבור בין המילואים והסדיר. זו אוגדה שחציה סדירה, החיבור והשילוב הוא תופעה מדהימה.
ירון (פינקלמן, א"ב) ואני פיקדנו זה לצד זה גם בצוק איתן וגם לפני זה באוגדה. הוא ממפקדי השדה הטובים שיש בצה"ל. אני שמח להעביר את הפיקוד אליו ומאחל לו בהצלחה. האוגדה חזקה, מותאמת לאתגרים, עם אנשים מסורים עם חיבור, סינרגיה מדהימה בין מילואים לסדיר ועם יכולות מאוד מותאמות לאויב העדכני שאנחנו מצפים לפגוש בשדה הקרב. אוגדה שהיא באמת אוגדת המחץ של ישראל".
כוחות הצנחנים נבלעו בחושך והתקדמו לעבר העיר. במבט לאחור נזכר גורדין בשלושה תרגילי חטיבה שהתקיימו תחת פיקודו, כל אחד במתאר אחר: בג'סר א-זרקא, מרחב רמת הגולן, רוויה ועד קצה החרמון. באשקלון. פשיטה על צפת ורמת חובב עם צניחה והטסה. במתארים מורכבים שפתחו צוהר למלחמות הבאות.
כמפקד במבצע חד וחלק במלחמת לבנון השנייה, במהלכו פשטו כוחות סיירת מטכ"ל ושלדג על בית חולים שדה של חיזבאללה בעומק לבנון, הוא נשאל עד כמה תלך רחוק חטיבת הקומנדו במלחמה הבאה: "אוגדה 98 וחטיבת הקומנדו בפרט יכולה לעשות 'חד וחלק' בריבוע. לגמרי. מהיכרות עמוקה עם המבצע ההוא בתור אחד מהכוח וזה הרבה יותר מזה. היא יכולה לעשות בסדרי גודל יותר משמעותיים מזה. אני חושב שאני מדבר על מבצע אנטבה, אז חטיבת הקומנדו גם דברים מהסוג הזה צריכה לדעת לעשות. וגם אם נדבר על מבצעים אחרים שיותר סמוכים לגבולות מחלקים במבצע ליטני וחלקים ממבצע כראמה. לגמרי. היא צריכה לדעת לעשות את המבצעים האלה וגם מבצעים שמזכירים את תרנגול 53 בדרום סיני. ומבצע כחול וחום. כל המנעד הזה, זה מה שהחטיבה צריכה לדעת לעשות".