ירי צלפים לעבר העובדים על החומה התת קרקעית בגבול עם רצועת עזה או טיל נ"ט מדויק לעבר ג'יפ צבאי הם רק חלק מהתרחישים שצה"ל נערך אליהם. הנחת העבודה של כוחות הביטחון היא שפעילי הג'יהאד האסלאמי יחפשו רגע של שאננות ותורפה בפעילות הצבאית הקרובה אל גדר המערכת כדי לנקום על הפצצת המנהרה והרג 14 המחבלים בשבוע שעבר. ייתכן והג'יאהד האסלאמי מנסה להרדים את כוחות צה"ל על גבול עזה ואז יוציא אל הפועל פיגוע.
ברקע מרחף החשש שמא ארגון הטרור ישבור את הכלים וינסה, בניגוד להערכות, לחטוף חיילים. הזיכרון הוא קצר, אבל בקיץ 2006 נחטף החייל גלעד שליט על ידי פעילי הזרוע הצבאית של החמאס באמצעות מנהרה התקפית. הדרג המדיני של הארגון הקיצוני מתח ביקורת קשה על המהלך מאחר ולא אישר את המבצע ולא היה שותף לתהליך קבלת ההחלטות אך רק כשהבין כי מדובר במהלך אסטרטגי במסגרתו יצליחו להביא לשחרור אסירים ביטחוניים רבים, ריכך את עמדתו.
עוד בוואלה! NEWS:
אחרי יותר מארבע שעות: הסתיימה חקירת נתניהו במעון ראש הממשלה
האישה שקיבלה גט בתנאי שלא תתלונן על אונס: "לחצו עליי לחתום"
אלו ימים מאוד מתוחים עבור פיקוד הדרום בפיקודו של אלוף אייל זמיר. מצד אחד, רצון לשמור על שגרת חיי התושבים בנגב המערבי ובהם חקלאים שעובדים בסמוך לגדר וגם להתקדם בפרוייקט הקמת החומה התת קרקעית לסיכול המנהרות. מנגד, לנהל סיכונים באופן מחושב, לסגור צירים, לעבות מערכי הגנה, ולדרוך כוחות מגוונים לאפשרות של הידרדרות במרחב.
פיצוץ המנהרה ההתקפית של הג'יהאד האסלאמי מעלה שוב את השאלה על מידת המוכנות וההיערכות של צה"ל להתמודד עם סוגי המנהרות השונים. קצין בכיר בפיקוד הדרום העריך כי תוך שנתיים אמור להסתיים פרויקט הקמת החומה התת קרקעית וכלל המנהרות שחוצות את הגבול יושמדו. אך מה יקרה אם במקום לבלוע את הרוק ולראות כיצד השקעה אסטרטגית ארוכת שנים שעלתה במשאבים רבים יורדת לטמיון, יפעילו חמאס והג'יהאד האסלאמי את המנהרות לצורכי פיגועי ראווה או חטיפה בשטח ישראל?
אז יידרש צה"ל להתמודד עם שני אתגרים שונים. הראשון: "מנהרות נושמות" שנחפרו מהצד הפלסטיני לצד הישראלי וטרם נוטרלו. משימה שקשה לבצע תוך כדי לחימה. האתגר השני הוא מנהרות לחימה - מנהרות הגנתיות - שבנו החמאס והג'יהאד האסלאמי בעומק השטח הפלסטיני. אותן מנהרות שבאמצעותן נחטפו אורון שאול והדר גולדין במבצע "צוק איתן".
האתגר המבצעי הבא: העיר התת-קרקעית שבנה חמאס ברצועה
מנהרות לחימה בעומק השטח הפלסטיני, מעריך קצין בכיר בפיקוד דרום, הן האיום הבא שאליו יש להיערך ולא מנהרות חוצות גדר בהנחה שבתוך שנתיים יסתיים פרוייקט החומה התת קרקעית בהצלחה. התכלית המבצעית של חמאס תהיה גרירה של כוחות צה"ל לתמרן לעומק הרצועה, לדוגמה באמצעות שיגור בלתי פוסק של רקטות והטסת מטוסים לא מאוישים לאורך המדינה. בשלב השני, כוונתם תהייה לפגוע בכוחות באמצעות נ"ט מתקדם, מטעני חבלה וצלפים. השלב הנוסף יהיה לגרום לכוחות להיכנס פנימה למנהרות. הרג 14 מחבלים בהפצצת המנהרה לא משאיר מקום לספק כיצד צה"ל צריך לנהוג, למרות שקצינים בכירים חושבים שנכון יהיה להילחם מתחת לאדמה.
בצה"ל מתקיים תהליך לבחינת ההתמודדות עם האתגרים. מפקדת אוגדת עזה תידרש להתמודד עם מנהרות שחוצות את גדר המערכת לשטח הישראלי ואוגדות החוד יידרשו לתמרן לעומק השטח הפלסטיני או הלבנוני ולהתמודד עם מערכי לחימה חפורים מתחת לקרקע, שכוללים בין היתר מנהרות התקפה.
על פי הערכות, ישנן אלפי מנהרות התקפה בלב העיר עזה, העיירות, הכפרים וצירי הגישה. הישג מרשים ביותר לחמאס, אומרים קצינים בפיקוד דרום. במשך יותר מעשור חפרו הפלסטינים עיר תת-קרקעית שמחברת בין בניינים, בתים, רחובות ומתקנים רגישים כמו בתי ספר ובתי חולים שמשמשים מחסה לפעילים צבאיים ומדיניים. מחבל שישגר טיל נ"ט לעבר לוחמי צה"ל, ייעלם אחרי שיירד אחרי זמן קצר לתוך מנהרה וייצא בתוך בניין הרחק משם.
אחת מאותן אוגדות חוד של צה"ל היא עוצבת הפלדה בפיקודו של תת-אלוף עודד בסיוק. ביום שבו קיבל את הפיקוד על העוצבה ייחס בנאומו את החשיבות למציאות המשתנה במהירות, ההתפתחות הטכנולוגית ולאויב מאתגר. על העתיד אמר תת-אלוף בסיוק כי עוצבת הפלדה על חטיבותיה ויחידותיה, בהן הנח"ל וגבעתי יידרשו להכרעה. מושג שבדרג הטקטי נמצא תחת דיון וראוי שצמרת הצבא ייתנו את הדעת על השאלה מה ייחשב כהכרעה של חמאס. התשובה, לדבריו של קצין בכיר בעוצבת הפלדה: "שאותה יחידה של חמאס לא תוכל לבצע את המשימות שלה". תשובה מורכבת לשאלה מורכבת.
האימונים של חטיבות הנח"ל וגבעתי בעיר חריש בשנה האחרונה משרטטים קווים לדמותה של המלחמה העתידית הכוללת תמרון עשרות קילומטרים מגבולות המדינה, מעבר בין בניינים ורבי קומות, אך גם התמודדות עם עולם המנהרות. "חריש היא עיר שבקרוב הופכת מ- 5,000 ל- 40 אלף תושבים. תרגלנו בתשתיות התת קרקעיות את המעבר במנהור", הסביר קצין בכיר בעוצבת הפלדה והוסיף כי הקרב לא יהיה על הרקטה אלא במקומות שבהם צה"ל יחליט לפעול. "המערכה הבאה תכלול גם ביצורים, חבלה ונ"ט. המטרה שוב תהיה להכריע את היחידה שמולי. יש פה עניין של ניהול מחירים. למה אני רוצה להגיע ואיזה מחיר אני מוכן לשלם. אין לנו עליונות בכל תחום. נצטרך לחפש אחר מרכזי כובד, נקודות תורפה, ואיך אותה יחידה פועלת".
גדודים ופלוגות יידרשו להתפצל לצורך ביצוע המשימות השונות בעומק וצפויים לא מעט הפתעות ושינויים. לשם כך נבנו גופי תכנון ברמת האוגדה והחטיבה כדי להיערך להתאמות תוך כדי הלחימה בזמן שהכוחות מצליחים להביא מודיעין בזמן אמת. "בית הספר לפיקוד ושליטה מסייע לנו בנושא", אמר הקצין הבכיר והוסיף, "המטרה להפוך למכונה שהורגת. לרשות מפקד הגדוד יעמדו מסוקי קרב, כלי טיס לא מאוישים וחימוש מונחה מדויק, כולל צלפים וטנקים. הגדוד יידע לתקשר עם מטוס קרב. ברמת הגדוד זו יכולת 'בוטיק' אבל הוא מתורגל בנושא. מודע להשפעות שלו. לחטיבה יש יכולות 'מינימרקט' ולאוגדה 'סופרמרקט' של יכולות. המטרה שלנו היא להפוך את ההשקעה של חמאס למיותרת. להפוך את המנהרות למלכודת מוות".
ריבוי הזירות וההשתנות של האויב בדרום ובעיקר בזירה הסורית והלבנונית העלו את הצורך להטמיע באופן רציף וממוקד את המידע המודיעיני. תת-אלוף בסיוק הקים את "אוניברסיטת הפלדה". "אנחנו מדברים על האויב עם מפקדי הגדודים והחטיבות. מה תורת הלחימה שלו, האופן שבו הוא נלחם, למשל חיזבאללה. הארגון כבר לא מבוזר כמו פעם, הוא יודע לפעול במסגרות גדולות", אמר הקצין הבכיר מעוצבת הפלדה והוסיף כין בין חמאס לחיזבאללה מתקיימת למידה הדדית ולכן תהליך ההטמעה של המודיעין והשיח סביב נושאים אלו חשוב מאוד לכלל הזירות.
בהשראת השב"כ: קציני החי"ר לומדים יצירתיות ותחבולה
אוניברסיטת הפלדה שהחלה לפעול לפני כחודשיים כוללת הרצאות קצרות בסגנון TED בעיקר לפני אימונים ותרגילים. המסר הוא מאוד ברור: "מפקד הפלוגה ומפקד הגדוד יידרשו להיות מאוד זריזים ויעילים בתמרון ובאש. בגלל ריבוי המטרות הכוחות יצטרכו לפתח עצמאות. כוח במצוקה יוכל לעשות שורה של פעולות לפי מדרגות שנקבעו מראש. הכוח יידרש לבחור מה מתאים לו. מה הוא רוצה להפעיל. המטרה שלנו היא להמשיך ולפתח תפישות מבצעיות. איך להכריע יחידת חמאס ולחנך לחשוב באופן יצירתי".
לצורך פיתוח כלים חדשים, שיטות וטכנולוגיה מתקיימים תהליכי חשיבה וביקורים של קציני עוצבת הפלדה בשב"כ כדי ללמוד כיצד מאמנים בני אדם לפעול בדד. "מי שמנהל את התהליך הוא מח"ט הנח"ל שהגיע מעולם היחידות המיוחדות. המטרה היא לפתח יצירתיות ותחבולה. אנחנו מאמנים את הקצינים בהתאם", אמר הקצין הבכיר והוסיף, "אחרי שהגענו אל היעד תעלה השאלה 'מה עושים כעת?' איך לא להפוך מציד לניצוד".
הבסיס לתכניות המבצעיות של צה"ל הן הכשירות והמוכנות. לשם כך החליט הרמטכ"ל גדי איזנקוט כי החל משנת 2018 יעברו הכוחות הלוחמים ביבשה ל-17 שבועות אימונים ו-17 שבועות פעילות ביטחון שוטף. תחום שעדיין נמצא בפער הוא המוטיבציה המידרדרת של הנוער הישראלי להתגייס לשריון, חיל התותחנים ולאחרונה גם לחטיבות החי"ר תוך העדפה גוברת למשמר הגבול, מערך ההגנה האווירי ומקצועות הסייבר. הקצין הבכיר הגדיר את הירידה במוטיבציה להתגייס לחטיבות החי"ר כ"מגמה מדאיגה" ואמר באותה נשימה כי לרמטכ"ל יש תכנית סדורה גם בנושא.
