"היום אני אומרת בוודאות שזו הייתה טעות" כך תיארה את תחושותיה האישה שבית הדין הרבני בירושלים אישר לפני שנה וחצי את הסכם גירושיה, שבאחד מסעיפיו נכתב כי אסור לה להתלונן במשטרה על "אירועי העבר". במסגרת אותו הסכם, התחייבה האישה שלא לדווח גם על מקרים בהם נאנסה והוכתה כתנאי לקבלת גט. "הרגשתי באותם רגעים שבית-הדין זיהה את המצוקה שלי", אמרה לוואלה! NEWS. "הרגשתי שהם הבינו שכל מה שאני רוצה זה להיפטר מבעלי. חשתי שאני שבויה בתוך ממסד גברי, שנוצרה קואליציה נגדי, וכולם לחצו עליי לקבל את ההסכם הזה. כאילו מישהו לחש לי באוזן 'תעשי כל מה שבעלך מבקש'".
כפי שנחשף לראשונה בוואלה! NEWS, בהסכם הגירושים שניסחו עורכי-הדין של בני הזוג לפני כשנה וחצי, ואף נחתם כ"פסק דין" בידי אב בית הדין הרב יוסף גולדברג, נכתב בסעיף השלישי כי "לבקשת הבעל, האישה לא תגיש כל תלונה במשטרה על אירועי העבר". כתב התביעה מגלה כי "אירועי העבר" הם טענות על אונס, אלימות קשה שהופעלה מספר פעמים נגדה ונגד שני ילדיה. תנאי נוסף לקבלת הגט הוא שהאישה תעביר את הסמכות בענייני משמורת, הסדרי ראייה ומזונות ילדים מבית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני, אף שהחלה חלק מההליכים בבית המשפט.
עוד בוואלה! NEWS:
אחרי יותר מארבע שעות: הסתיימה חקירת נתניהו במעון ראש הממשלה
"מועמד רפובליקני לסנאט ביצע מעשים מגונים בנערה בת 14 ב-1979"
הפרקליטות חזרה בה מהאישום נגד רב החתונות שהואשם באונס תלמידה
"התחושה היא נוראית", אמרה. "ההרגשה באותו הזמן היא שאת בידיים של הדיינים ומה שהם יחליטו זה מה שיקרה איתי - לטוב או לרע. זה היה מאד משמעותי במובן שלילי לחתום על ההסכם. יש כאן אדם שהתעלל בי, שאולי הוא מסוכן וצריך לבדוק את זה. אבל גם אחרי, חששתי להתלונן. היה לי ברור אז וגם היום שכל חיי תלויים בדיינים, אך איך אני יכולה להמרות את פיו של בית הדין? זה יפגע בי. יש בי חשש לזוז ימינה או שמאלה".
בבתי הדין הרבניים אמרו היום בין היתר כי קודם חתימת ההסכם, "לא הונחה תשתית עובדתית התומכת בטענות האונס והאלימות" בפני הדיין גולדברג. האישה הגיבה לדברים אלה בכעס וטענה כי היו בידיה הוכחות למעשים. "הם חיפשו תשתית? היו לי הקלטות", אמרה. "הם אמרו שלא מוכנים לשמוע כי הקלטות אפשר לערוך. אף אחד לא חיפש להאמין לי, אף אחד לא התעניין בטענות על אונס. ההרגשה היא שלא הקשיבו לי. שלא מעניין אותם מה עברתי ומהן ההשלכות של זה. זה מכעיס".
"הצדק מבחינתי הוא שייעשה מה שנכון בעיניי עם הילדים", הוסיפה. "שלא יסחטו ממני תנאים לקבלת גט ויגבילו אותי בזכות בסיסית להתלונן במשטרה. זה לא בסדר בעיני שהכריחו אותי לעבור לדון בכל התיקים בבית הדין במקום בבית המשפט".
עו"ד בתיה כהנא-דרור, המייצגת את האישה אמרה כי "הגיע הזמן לשים סוף לכך שהסכמי גירושים הופכים לעתים להסכמי עושק. נשים מוכנות לוותר ולשלם המון כדי לקבל את הגט ולא להישאר עגונות. המקרה של האישה הוא קיצוני אך לא יוצא דופן".
הסכם הגירושים עורר לא מעט ביקורת נגד בתי הדין הרבניים שנהנים בשנים האחרונות מתדמית חיובית יותר מבעבר. יו"ר מרצ זהבה גלאון כתבה בטוויטר: "החוצפה לא תיאמן. גוף רשמי של המדינה, כופה על אישה להתעלם מאונס שעברה כדי שתוכל להשתחרר מהאנס. מי שמם? בשם מה ומי הם מחליטים שאישה לא תוכל להתלונן על אונס?". לדברי גלאון הצטרפה חברת הכנסת מיכל רוזין ממפלגתה: "זהו ניצול ציני ואכזרי של מצוקתה של אישה למען 'שמירה' על הגבר. כך מתנהל גוף שסובל משכרון כוח ומנצל את מעמדו". חברת הכנסת קסניה סבטלובה טענה כי "את המציאות שבה לרבנות מונופול על נישואין וגירושין יש לשנות. זאת עוד סיבה לכך".
בא כוחו של הבעל מסר בתגובה: "בבית המשפט ובבית הדין הבעל הכחיש בצורה גורפת את הטענות על אלימות ואונס".
מבתי הדין הרבניים נמסר בתגובה כי "התקיים משא ומתן בין עורכי הדין ובני הזוג, ושני הצדדים סיכמו ביניהם את תוכנו של ההסכם והכתיבו אותו לבית הדין. הליך אישור ההסכם נעשה לפני אב בית הדין הרב יוסף גולדברג בהסכמת הצדדים כדן יחיד. לפני הדיין לא הונחה תשתית עובדתית התומכת בטענות האונס והאלימות, אך הוא התרשם כי קיים בתיק פוטנציאל חמור לעיגון האישה. על כן, ולאחר שווידא שהאישה בהיותה מיוצגת מסכימה מרצונה הטוב לתוכן ההסכם, וכי הבינה את משמעות ההסכם ותוצאותיו, הוא סבר כי עדיף לאשר את ההסכם בלי להתערב בסוגיית התלונה למשטרה מאשר לסכן את האישה בעגינות".
(עדכון ראשון: 23:31)