יו"ר הקואליציה דוד ביטן מעוניין ליזום מהלך לשינוי חלוקת תקציבי הפרסום הממשלתיים בעיתונים המודפסים, כך שהנתח התקציבי המופנה לפרסום בעיתון מסוים יותאם לתפוצה ולפופולריות של העיתון. לוואלה! NEWS נודע כי ביטן העלה את הנושא בשיחות שקיים בימים האחרונים עם בכירים בקואליציה. לדבריהם, המהלך צפוי לחזק את העיתונים הגדולים והנפוצים כמו "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום", אך נועד לפגוע דרמטית בעיתון "הארץ", שנהנה כיום מתקציבי פרסום גבוהים ביחס לשיעור החשיפה שלו באוכלוסייה.
משרדי הממשלה, באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית, מוציאים עשרות מיליוני שקלים בשנה על מודעות שהם מחויבים לפרסם בחוק וליידע את הציבור על הודעות תכנון ובניה, מכרזים והליכי כינוס נכסים, תשקיפי קרנות נאמנות, פניות ציבור ועוד. מטרת המודעות הללו, המכונות "פרסום סטטוטורי" או "מנדטורי", להעביר מידע חיוני לציבור, והן מהוות מקור הכנסה לא מבוטל עבור העיתונים. מלבד הפרסום הסטטוטורי, לשכת הפרסום הממשלתית, הכפופה לשרת התרבות והספורט מירי רגב, מוציאה עוד עשרות מיליוני שקלים בשנה על רכש מדיה ופרסום בכלי התקשורת השונים, וההחלטה איפה לפרסם נקבעת לרוב בהתייעצות עם המשרד הממשלתי שיוזם את הפרסום ולא לפי חוקים מחייבים.
נושא הפרסום הממשלתי בעיתונות המודפסת שב ומציף את סדר היום הפוליטי מדי כמה שנים, כשבעלי העיתונים הצליחו בעבר לבלום ולטרפד יוזמות שונות להעברת הפרסומים לאינטרנט ולהוריד את סך ההשקעות בעיתונים המודפסים, בטענה שביטול הפרסום יפגע ביכולתם לשרוד כלכלית. החובה לפרסם את המודעות הסטטוטוריות בעיתונים מעוגנת בשורה של חוקים, שהמרכזי בהם הוא חוק התכנון והבניה, הקובע חובת פרסום של הליכי תכנון ובניה וכולל רשימה של שלושת העיתונים הנפוצים שבהם מתחייב הפרסום.
הרשימה, הנחשבת לכזו המנחה גם פרסומים אחרים של הממשלה ומשפיעה גם על חוקים אחרים, נקבעת מדי שנה על ידי שר האוצר, האחראי על התכנון והבניה, וכוללת כיום את ידיעות אחרונות, ישראל היום ומעריב. הפעם האחרונה שבה עודכנה רשימת העיתונים הנפוצים הייתה ב-2014, כששר הפנים דאז גדעון סער, שהיה מופקד על חוק התכנון והבניה, החליט להכניס אליה את ישראל היום ולהוציא ממנו את "הארץ", שניסה למנוע את יישומה בהליכים משפטיים, אך כשל.
ביטן סירב להגיב לפניית וואלה! NEWS אך שלושה גורמים בכירים בקואליציה אמרו כי העלה את הנושא בימים האחרונים וכי המהלך נועד לפגוע ב"הארץ". בשבוע שעבר, על רקע המאבק הקולני של ביטן לקידום החוק לאיסור חקירות ראש הממשלה מכהן, הכותרת הראשית של "הארץ" חשפה כי המשטרה בודקת חשד לפלילים אצל ביטן, בתקופה שבה כיהן כסגן ראש עיריית ראשון לציון. ביטן תקף בתגובה את העיתון, וטען כי אנשיו מנהלים "מסע ציד בזוי נגד אנשי ימין ונגד כל מי שלא מתיישב עם האג'נדה שלהם".
"הארץ" ספג גם כך בשנים האחרונות ירידה משמעותית בהיקף הפרסום הסטטוטורי, אך עדיין נהנה מנתח גבוה יותר מתקציבי הפרסום הממשלתיים בעיתונות המודפסת. מנתונים שנאספו על ידי ארגון לביא למינהל תקין, ב-2015 קיבל הארץ כ-12.2% מתקציבי הפרסום הממשלתיים, בעוד שיעור החשיפה שלו עמד על 5.1% בלבד, ומנתונים אחרים עולה כי בשנים האחרונות המדינה רכשה מהעיתון פרסום בהיקפים של כשלושה עד ארבעה מיליון שקלים בשנה. עיגון נוסף הקובע כי נתח הפרסום ייקבע לפי הרייטינג עשוי להיות מכה קשה לעיתון, שגם כך נמצא בקשיים כלכליים. מנגד, המהלך צפוי לחזק את העיתונים הגדולים, ובעיקר את ישראל היום, המקבל כיום שיעור פרסום נמוך יותר ביחס לפופולריות שלו ולשיעורי החשיפה שלו לפי סקר TGI, שהוא הכלי המקובל למדינת תפוצת עיתונים.