המצב ההומניטרי בפורטו ריקו מידרדר, ומביא עמו קרב האשמות מכוער בין נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ובין ראשת העיר סן חואן, כרמן יולין קרוז. 11 ימים חלפו מאז הכתה הסופה באי המאוכלס בכ-3.4 מיליון אזרחי ארצות הברית, והסיוע הפדרלי מתנהל עד כה בעצלתיים. 95% מן התושבים מנותקים מחשמל, יותר ממחצית מן התושבים נאלצים להסתדר ללא מים ראויים לשתייה, רק חצי מהחנויות שבו לעבוד, ורק 11% מן האנטנות הסלולריות מתפקדות.
התנאים הללו מביאים, בין היתר, להחמרה משמעותית במצבם של תושבים באי, שסובלים ממחלות כרוניות ומתקשים לקבל את הטיפול התרופתי שלהם כסדרו. בתי החולים נמצאים גם הם במצוקה קשה בגלל המחסור בדלק וחשמל. כרגע, כלל בתי החולים באי נשענים אך ורק על גנרטורים כדי לספק את תצרוכת החשמל, וההערכות הן כי כאשר הכבישים ייפתחו לתנועה העומס רק יחמיר כיוון שתושבים שנפגעו במהלך ההוריקן ונמצאים בביתם ימהרו להגיע לקבל טיפול רפואי. לפחות 16 בני אדם מתו עד כה כתוצאה מפגיעת ההוריקן.
רק 60% מתחנות הדלק באי עובדות, וקצב האספקה אטי ביותר. המחסור בדלק חריף כל כך, שבעיר קורוזל, למשל, תועד תור של למעלה מ-300 מכוניות, המשתרך הרחק אל תוך הכביש המהיר, בדרך לתחנת הדלק. תורי ענק תועדו גם מחוץ למרכולים, הסובלים ממחסור במזון ומכניסים את הלקוחות בקבוצות. מחוץ לחנויות המוכרות קרח, תועדו אנשים שישנו כל הלילה על כיסאות כדי להיות הראשונים בתור ביום שלמחרת.
בזמן שכעשרת אלפים מכולות עמוסות במזון, מים, בגדים ושמיכות נשלחו אל האי, רובן המוחלט עדיין תקוע ברציפי הנמל. המחסור בדלק ברחבי האי, יחד עם העובדה שכבישים מרכזיים ניזוקו וגשרים המחברים בין חלקים שונים באי נהרסו כליל, הופכת את מלאכת החלוקה לאטית ומסורבלת.
בימים הראשונים, הקפידו בכירי הממשל בפורטו ריקו להתאזר בסבלנות, אולם זו נגמרה ביום שישי האחרון, כאשר יולין קרוז פנתה למצלמות וקראה: "אני מתחננת, הצילו אותנו ממוות. אנחנו גוססים, חוסר היעילות שלכם הורג אותנו".
היא דחתה על הסף את הטענות של סוכנות הסיוע הפדרלית למקרי אסון, FEMA, על הקושי לחלק את ציוד הסיוע ואמרה: "נחשו מה? זאת ארצות הברית. אם הצלחנו לשים איש על הירח, הם בטח יכולים למצוא את הטכנולוגיה לחלק את הציוד. אפשר להשתמש במצנחים, אפשר להשתמש ברחפנים. אין דלק? נחשו מה - אפשר להשתמש בשרשרת אנושית. לא משנה אם זה בירוקרטיה או עניין של סמכות משפטית, זה לחלוטין לא מקובל".
אבל הנשיא טראמפ פירש את התחינה הנואשת לעזרה כהתקפה אישית עליו. הוא צייץ לא פחות מ-17 פעמים במהלך שישי ושבת, חלק מן הציוצים כוונו אישית נגד ראשת העיר, עליה כתב הנשיא כי יש לה "יכולה הנהגה עלובה" ואמר כי "התוצאות של מאמצי השיקום בפורטו ריקו ידברו הרבה יותר חזק מראשת העיר".
טראמפ, השוהה בסוף השבוע באחוזת הגולף שלו בבדמינסטר, ניו ג'רזי, אמר לכתבים לפני שעזב את הבית הלבן: "אובדן של חיים הוא תמיד טראגי, אבל ראינו תוצאות מדהימות בכל הנוגע לאבדן חיי אדם. אנשים לא מאמינים כמה מוצלח זה היה באופן יחסי". הוא הדף את הביקורת על התגובה האטית לנעשה בפורטו ריקו בהשוואה להוריקנים שפגעו בטקסס ופלורידה, ואמר כי השוני הוא שפורטו ריקו היא "אי המוקף במים, מים גדולים, מי האוקיינוס".
במקרים אחרים, הוא צייץ בחשבון הטוויטר שלו על התשתיות הירודות בפורטו ריקו, רשת החשמל המיושנת שנהרסה כליל, והחוב של האי לבנקים, הנאמד בכ-73 מיליארד דולר. כל אלו נראים כמו צעדים שנועדו להרחיק את האחריות של הממשל לקטסטרופה באי, או לכל הפחות להצביע על כך שבניגוד לטקסס ולפלורידה, התשתיות המוזנחות מהוות נסיבות מקלות לקצב התגובה של הממשל.
הנשיא לא חסך מילים קשות גם מתושבי האי עצמם, ורמז כי מוסר העבודה שלהם ירוד. "גם אחרים בפורטו ריקו לא מסוגלים להביא את העובדים שלהם לעזור. הם רוצים שהכול ייעשה בשבילם, בזמן שזה אמור להיות מאמץ קהילתי". הוא צפוי להגיע לאי מחר.
(עדכון ראשון: 20:23)
