ערפילי הבוקר הסתירו את הנוף מהר אדר וכיסו את בתי הכפר הערבי הסמוך בידו. היישוב שספג רק לפני יממה פיגוע קטלני עם שלושה הרוגים נראה הבוקר כמו אי מבודד בלב ים של עננים. רק בשער הכניסה, פלקטים שהכינו בני תנועות הנוער "בטוחים בזכות כוחות הביטחון" בכניסה ליישוב חשפו רמז ראשון למה שאירע. אחרי השער, בקטן, נתלו מודעות האבל.
שער הפועלים המזרחי נותר סגור הבוקר. בשש וחצי יצאו מבידו חמישה או שישה פועלים שלא שמעו על ההחלטה והתקרבו אל השער. המג"בניקים שלחו אותם חזרה הביתה. "הרוב פה שמאלנים, בהתנחלות הזו, מדברים על דו קיום, וזו היית סטירת לחי", אומרת נטלי שחף, 11 שנים ביישוב.
שחף הביאה את בנה לבית הספר היסודי ביישוב שזכה הבוקר לאבטחה כבדה. שלושה או ארבעה מאבטחים נפרסו מסביב וגם שוטרים במדים כחולים תגברו את השמירה. "האבטחה נראית ככה היום בגלל מה שקרה אתמול", סיפרה שחף. "בדרך כלל השער של בית הספר אפילו לא נעול. יש מרמור של התושבים שרוב המאבטחים פה לא קרביים. הר אדר לא שונה מכל מקום אחר בארץ שיכול להתרחש בו פיגוע, שקט פה בדרך כלל. צריך לשנות פה את סידורי האבטחה וזה שמחבל הצליח לפגוע בארבעה אנשים לפני שדוממו אותו אומר דרשני".
חזי קנדיל, 18 שנה בהר אדר אומר כי "מנסים להמעיט את מה שקורה באמת. העובד הזה היה יכול בקלות לא לקחת נשק אלא להיכנס לתוך בית, לקחת סכין ולפגוע במשפחה שלמה. אז מה היו אומרים? זה שסגרו היום את המעבר זה נוהל לקראת החגים, זה יחזור. הם אנשים מקסימים בדרך כלל אבל צריך לדעת לשמור. יש ירי מהכפרים ורעש של המואזין ובמשך שנים לא פותרים את זה, כי רוצים לשמור על יחסים טובים. בסוף אנחנו חוטפים".
בחצר בית הספר הילדים מתרגשים מההמולה שבחוץ. שחף, שבנה לומד בכיתה א', מספרת כי "היו שיחות עם הילדים. זה חזר פה עם כל הילדים מסיפורים שהחלפתי עם חברות בישוב. לא היה ילד אחד שזה עבר לידו. אתמול עשינו אמבטיה והבן אמר 'אם יבוא פורץ', אמרתי לו שנעלנו את הדלת. אמר 'ואם מחבל' אמרתי לא יבוא כי הרגו אותו. זה סיטואציות קשות. הילד שאל אם ירו בו חץ הרדמה. הסברתי לו שירו בו כדור אמיתי של אקדח".
