הפעם הראשונה שלו: העולם ממתין בדריכות לנאום טראמפ באו"ם

(בווידאו: פגישת נתניהו-טראמפ לקראת נאומו בעצרת האו"ם)

כמדי שנה מתכנסים רוב מנהיגי העולם בניו יורק לעצרת הכללית של האו"ם. הפתגם הידוע על 15 דקות התהילה שכל אדם יקבל – בדיוק לזה נועד. כל מדינה מסקרת את נאום המנהיג שלה, פגישותיו ומעשיו, והתחככויותיו בשאר המנהיגים – והנאום הנוסף שכל העולם מסקר בתשומת לב הוא של המארח, נשיא ארצות הברית.

יש נאומים חשובים נוספים אחרים, אבל נאום מנהיג מעצמת העל החזקה בעולם הוא בהגדרה מעל כולם. הפעם מדובר בנאומו הראשון בפני העצרת של נשיא שנוי במחלוקת, בארצו כמו בעולם, הנואם בפני ארגון שאותו אינו מעריך ובפני מנהיגים שעם רובם יש לו יחסים מורכבים, בלשון המעטה.

עוד בנושא עצרת האו"ם בניו יורק:
פגישה פומבית ראשונה: נתניהו נועד עם א-סיסי בניו יורק
נתניהו אחרי הפגישה עם טראמפ: דורשים לפנות את איראן מכל סוריה
מעטפה נוספת עם חומר חשוד נשלחה לקונסוליה הישראלית בניו יורק

לא ברור על מה ידבר טראמפ ובאיזו נימה. בסבירות גבוהה הוא יזכיר לפחות שתי מדינות: קוריאה הצפונית ואיראן. הטון שלו יכול להיות פייסני מעט יותר או לוחמני יותר, אבל סביר שהוא יקרא לקהילה הבינלאומית לפעול יחד נגד האיום מצד המדינות הסוררות. יש לו גם דוגמאות למדינות שנראה שמדי יום רק עושות מאמצים כדי להוכיח לעולם ובמיוחד לארצות הברית, שאכן יש סיבה לחשוש מהן ושיש סיבה להתעמת איתן.

הנשיא כנראה ידבר גם על הסכנה הגדולה הנוספת – מלבד אותן מדינות סוררות המבקשות או שכבר הצליחו להתחמש בנשק השמדה המונית – הטרור הבין לאומי, או ליתר דיוק הטרור האסלאמי, ובמיוחד דאע"ש ואל-קאעדה. הוא ידבר על הקמת קואליציות בינלאומיות כדי לרדוף את הטרוריסטים, ועל הצורך להילחם בהם בכל מקום.

הניואנסים בנאום – קריטיים. במיוחד כשמדובר בטראמפ. האם הוא יקרא, ולו ברמת הרטוריקה, לפיוס בינלאומי? לעבודה יחד למען עתיד טוב יותר? עם רוסיה, עם סין, או האיחוד האירופי? למען דמוקרטיה, מניעת רעב, בריאות וחינוך בעולם כולו? אולי אף הכרה מסוימת בהתחממות הגלובלית, גם אם לא בתפקיד האדם בה? האם לצד שרטוט האיומים והדגשת הנחישות להילחם בהם –האם יציג חזון חיובי?

טראמפ עומד להתייצב בפני אולם מלא מנהיגים שרובם, והוא יודע זאת, היו מעדיפים לראות בתפקיד את קודמו או את יריבתו. למעשה, חוץ מישראל וכמה מדינות בעולם הערבי הסוני, אין לטראמפ הרבה מעריצים בקרב מנהיגי העולם. זה כולל, אולי אפילו במיוחד, את בנות בריתה של ארצות הברית. ובכל זאת טראמפ הוא הנשיא, ואיתו על כולם לעבוד. מחר, ממוסקבה עד ברלין, מבייג'ין עד ירושלים יאזינו בקשב רב לדבריו של הנשיא – לאלה שיאמרו, ולאלה שיירמזו. הם גם יתעכבו על הדברים שידלג עליהם ולא יזכיר אותם, כדי להבין לאן פני ארצות הברית בזירה הבינלאומית, וכמה אפשר למתוח את החבל ולהתגרות בה, ובמנהיג שלרשותו היכולות הרבות בעולם.