לעוור את נסראללה: צבא המתאבדים שמחכה בשמיים למלחמה הבאה

אזור הציד מוגדר מראש, הקומנדו כבר מצויד ובנק המטרות תפח ושודרג. הרחפנים החמושים והמל"טים המשוטטים חולשים על שמי המזרח התיכון, מספקים לישראל מבט חד על המתרחש ורק מחכים להתרסק על המטרה

צילום: צלמי וואלה!NEWS, תע"א וארכיון המדינה, עריכה: שניר דבוש

העיסוק הישראלי במל"טים המתאבדים החל כבר בראשית שנות השבעים, כשברית המועצות מכרה לסוריה ומצרים מערכות הגנה אוויריות שאיימו על חילות אוויר מערביים. המכ"מים שנועדו לאתר כלי טיס ישראלים במזרח התיכון, והטילים הקטלניים תוצרת מוסקבה הפכו מקור לדאגה, והאתגר המשמעותי העסיק את מהנדסי התעשייה האווירית. רעיונות קמו ונפלו במהירות, ועם הזמן נסללה הדרך הדו-נתיבית לפתרון: קהילת מודיעין שפועלת להשיג מידע שיאפשר תקיפות אוויריות נגד האיום, לצד תעשייה אווירית שעומלת על פריצת דרך בקנה מידה עולמי.

מלחמת המוחות בין הצדדים הולידה שרטוטים רבים בחטיבת הטילים והחלל של התעשייה, והמשימה התחדדה לשאלה אחת מרכזית: איך לתקוף מכ"מים עוינים, לעוור את עיני האויב ולשמר את עליונות חיל האוויר הישראלי במזרח התיכון.

האתגר הוליד מטבעו משימות משנה רבות, ובהן הצורך באיתור של סוללות ההגנה, שהפכו עם השנים לניידות. בשטח, ניהלו הצבא הסורי והמצרי מערכת תנועה חשאית שנועדה להערים על ישראל ולמשוך את הקרקע מתחת לרגלי סוכניה. התשובה הציונית: HARPY.

עוד בוואלה!

לא רק אנחנו סובלים: משבר האקלים פוגע בחיות המחמד שלנו. אז מה עושים?

לכתבה המלאה
אזור ציד מוגדר. ההארופ בפעולה (צילום: מערכת וואלה! NEWS, יח"ץ התעשייה האווירית)
"הצלחנו לפתח טיל שלא מסכן חיילים, ומצמצם בכוח אדם ובהיקף אימונים כי מדובר במערכת מאוד חכמה. אתה מתכנן משימה, משגר - ושלום"

הטיל המשוטט, כהגדרת התעשייה האווירית, משוגר מחוץ לשדה הקרב על ידי משגר קרקעי. אורכו הוא 2.7 מטרים, מוטת כנפיו מגיעה ל-2.1 מטרים ומשקלו נע סביב 135 ק"ג. הוא טס באופן עצמאי לטווח של מאות קילומטרים מנקודת השיגור, ומסוגל להגיע למהירות של כ-200 קמ"ש תוך שהוא פועל במרחב שהוגדר לו מראש כ"אזור ציד". על בסיס מידע זה, הטיל משוטט בשמיים, מאתר מטרות איכות, אוסף נתונים, ננעל על מטרה ומתאבד עליה במהירות גם אם היא ניידת. החזון: טיל חכם שפועל לאורך זמן בשדה הקרב ומתמקד במטרות-על.

אחרי שהרעיון הבשיל והפך משרטוט למוצר מעבדה, תוצאות הניסויים בשטח היו מלהיבות. ישראל הקדימה בצעדי ענק צבאות זרים ותעשיות ביטחוניות שחיפשו פתרון דומה.

"בשונה ממפציצי צבא ארצות הברית שהטילו פצצות היישר אל המטרה לאחר שגורמים אחרים איתרו אותה, אנחנו המצאנו טיל משוטט שמקבל נתונים לפעול במרחב מסוים שבו אנחנו מעריכים שהמטרה נמצאת. הוא משוטט לאורך זמן, מאתר ותוקף", הסביר א', ראש מנהלת טילים משוטטים. לדבריו, "התפיסה בעצמה היא פורצת דרך. זו הייתה התפתחות מאוד משמעותית בשדה הקרב. הצלחנו לפתח טיל שלא מסכן חיילים, ומצמצם שימוש בכוח אדם ובהיקף אימונים כי מדובר במערכת מאוד חכמה. אתה מתכנן משימה, משגר ושלום. לא פחות חשוב - הוא זול מאוד ביחס למערכות אחרות או לפעילות צבאית שבסופה אתה צריך להשמיד מטרות. אנחנו מדברים על עוד שכבת הגנה".

אגב, אנשי התעשייה האווירית מעדיפים את המונח "טיל משוטט" על פני "מל"ט מתאבד", היות ולאחרון יש חתימה מודיעינית גדולה יותר ולכן הוא גם פגיע יותר. לתפיסתם, "המשוטטים" פועלים בחופשיות רבה יותר וממוקדים מראש במטרות איכות ולא במשגר רקטות גראד, למשל.

בנק המטרות שודרג. ההארופ משוגר (צילום: מערכת וואלה! NEWS, יח"ץ התעשייה האווירית)
"זו הבאה של החוט לחור של מחט הזהב"

פריצת הדרך האדירה התבססה על פעילות מתקדמת של מהנדסי התעשייה האווירית בעולמות תוכן שהעידו על גודל האתגר: תוכנה, מכניקה, הנעה, אווירודינאמיקה, בקרה, אלגוריתמיקה, אלקטרוניקה, חימוש ותקשורת – אך הזמן חלף והאיומים הלכו והתגברו. דור מתקדם יותר של טילים משוטטים חייב היה להיוולד.

בראשית שנות ה-2000, הציגה ישראל את ה"הארופ". הוא קלט יותר מידע מהשטח, פעל בתנאי מזג אוויר מורכבים ביום ובלילה, עיבד מידע באופן עצמאי ומהיר יותר, שוגר רחוק יותר, שהה באוויר זמן רב יותר והיה קטלני יותר. "האיכות שלו באה לידי ביטוי לא רק בזמן השהייה באוויר או בטווחי הפעולה", הדגיש א'. "הגדירו לו אזור פעולה גם כשלא ידענו בהכרח איפה המטרה, והיתרון שלו הוא כשהמטרה נחשפת לפרקי זמן קצרים. זו הבאה של החוט לחור של מחט הזהב".

"תחזוקת" בנק המטרות של צה"ל נגד חיזבאללה שודרגה, על פי אגף המודיעין, במאות אחוזים מאז מלחמת לבנון השנייה, אך מישהו יידרש לתקוף אותן ולדעת גם לתקן מיקום ולהתחשב בניידותן. המ"לטים המתאבדים יוכלו לעשות את העבודה. כך, למשל, אם היה יודע אמ"ן בזמן המלחמה על הימצאות הטיל C-802 בידי חיזבאללה, סביר שאם היה ברשותו מל"ט מתאבד, היה ביכולתו לאתר את המכ"ם שמשמש לו עיניים ולתקוף אותו לפני ששוגר לעבר אח"י חנית.

נשק שובר שוויון. ההארופ במפעל (צילום: מגד גוזני)

ידיעות זרות שהתפרסמו בשנת 2009 עסקו ברכישה הודית של אחד הכלים המסווגים והרגישים ביותר בתעשייה האווירית: "מטוסים לא מאוישים מתאבדים". עם השנים הופיעו דגמים שונים של המל"טים בתערוכות צבאיות ברחבי העולם, ותשומת הלב העולמית הופנתה לכיוון ישראל.

קפיצת המדרגה התרחשה באפריל 2016, כשסרטון וידאו תוצרת "הוושינגטון פוסט" דיווח על "הארופ" - צורתו ההנדסית הייחודית וכנפי הדלתא שלו סייעו, ככל הנראה, בזיהויו - בשמי מחוז נגורנו-קרבאך הבדלני שבגבול אזרבייג'אן-ארמניה, אזור מחלוקת בין שתי המדינות. ימים אחדים לאחר מכן, טען דובר משרד ההגנה הארמני כי מל"ט מתאבד שימש את הכוחות האזרים לתקיפת אוטובוס ובו "מתנדבים ארמנים", והוסיף כי באירוע נהרגו שבעה בני אדם.

כך, צבר בשנים האחרונות כלי הטיס המתאבד תאוצה, וחמאס וחיזבאללה הצטיידו בסיוע איראני בכלים שתכליתם לפגוע בעומק שטח ישראל, או במטרות איכות אחרות שלה בים. האתגר הוליד השבוע תרגול של חיל הים ובמסגרתו "יורט" מל"ט חיזבאללה שניסה לפגוע בכלי שיט על ידי טיל "ברק 1".

התופעה לא פסחה גם על דאעש, שתקף מטרות של משטר אסד וצבא עיראק באמצעות כלי טיס לא מאוישים או רחפנים מתאבדים. העלויות הנמוכות, והקלות הבלתי נסבלת להסב את כלי הטיס משימוש אזרחי לצורכי טרור, הרחיבו את פיתוחם והפכו אותם לנשק שובר שוויון, במיוחד בשדה קרב שבו זמן חיי מטרה נאמד בשניות בודדות.

"עולם טקטי שלם". מעבדות התעשייה האווירית (צילום: מגד גוזני)
"אנחנו מבינים את הצורך שעולה מהשטח ומשתדלים לספק פתרון למפקדים לפני שהם אומרים: 'אם היה לי את זה ואת זה הייתי עושה אחרת בקרב'"

הפרסום בוואלה! NEWS, ולפיו ה"הארופ" יזכה בקרוב לגירסה ימית, זכה לאישורו של א', שהדגיש כי "לשגר מהים מכלי שיט מתנדנד ולא יציב זה לא אירוע פשוט, אבל התגברנו גם על זה". לדבריו, "יש היום יכולת לשגר מהים כדי לתקוף מטרות בים או ביבשה. זה מכפיל כוח עבור חילות הים שמסוגלים לתקוף מטרות בדיוק רב ובכך לסייע למאמץ הכללי".

הפיתוח עולה בקנה אחד עם שאיפת צה"ל להתמודד בהצלחה עם היקפים גדולים של מטרות נעות ומוסוות, תוך סיווגן ותעדוף הסכנה שלהן. "פיתחנו עולם שלם בתחום הטקטי עבור כוחות היבשה", הסביר א'. "בתחילה עבור כוחות מיוחדים כדי שיידעו לתת מענה מיידי למגוון איומים. כשלוחם פועל בסביבת אי-ודאות הוא צריך נשק קטלני וקל להפעלה. יש לו רחפן כסוג של 'משוטט'. אני רואה ברחפן רובד משלים לטיל המשוטט".

כלי הטיס הטקטי הראשון הוא "ברקן ירוק", שפועל באופן חשמלי בטווח של 50 ק"מ ונושא ראש קרב של 2.5 ק"ג, ו"רותם", ששוקל 5 ק"ג, נושא ראש קרב שמורכב משני רימוני רסס ופועל בטווח של קילומטרים בודדים ממקום השיגור. "כלים אלו מקנים לדרגים עצמאות באש בצורה מאוד מתוחכמת. הם גם רואים ואוספים מודיעין, והרותם גם יודע לחזור הביתה", הסביר א'. "החיבור בין עולם המבצעים למילואימניקים אצלנו מסייע בפיתוח. אנחנו מבינים את הצורך שעולה מהשטח ומשתדלים לספק פתרון למפקדים לפני שהם אומרים: 'אם היה לי את זה ואת זה הייתי עושה אחרת בקרב'. במקרה של ה'הארפי' וה'הארופ' ייצרנו כאן פתרון לפני שזה קרה בעולם".

"מערכות פורצות דרך" (צילום: התעשייה האווירית)

"מערכות החימוש המשוטט הטקטיות נועדו להשלים את המשפחה ומשמשות לחיזוק היכולות של יחידות חי"ר קטנות וכוחות מיוחדים, עם דגש מיוחד על פתרון בעיות באזורים אורבניים צפופים ואספקת יכולת אש משמעותית לכוח הקדמי", הדגיש בועז לוי, סמנכ"ל התעשייה האווירית ומנהל חטיבת מערכות טילים וחלל. "מדובר במערכות פורצות דרך. שדה הקרב המודרני מחייב את התאמת הכלים והיכולות לעידן הלוחמה העדכני. המשוטטים הם חימושים מדויקים המסוגלים לרחף מעל מטרה משך זמן לא מבוטל - מחצי שעה בכלי הקטן ביותר עד תשע שעות בכלים הגדולים - ולתקוף את המטרה בעיתוי שבוחר המפעיל".

תרגיל הגיס שהתקיים בשבועיים האחרונים בצפון לימד, בין היתר, כי המלחמה הבאה תהיה רוויית שכבות ואתגרים שונים, ובהם שבשי GPS, לוחמה אלקטרונית ומתקפות סייבר. אלו, ניתן לומר, יהוו אתגר משמעותי עבור הכלים הטכנולוגיים והמודרניים שמפתחת ישראל.

אתגר טכנולוגי מורכב (צילום: מגד גוזני)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully