- בג"ץ ביטל את תיקון 21 לחוק שירות ביטחון, המאפשר את הארכת הפטור מגיוס לתלמידי ישיבה עד לשנת 2023.
- ההחלטה התקבלה בהרכב מורחב של תשעה שופטים בראשות הנשיאה נאור, השופט סולברג היה בדעת מיעוט.
- שר הבריאות ליצמן: "החלטה אומללה וגרועה שתיכנס להיסטוריה של פסיקות איומות בעולם היהודי"
- ליברמן: "אין שום כוונה להכניס אף אחד לכלא. אם אנחנו רוצים להיות יעילים, ולא להפוך דווקא את הסרבנים לגיבורים, אני לא חייב כלא. אני יכול לרשום להם רישום פלילי".
שר הביטחון אביגדור ליברמן אמר הערב (רביעי) על פסיקת בג"ץ שמבטלת את הארכת הפטור לחרדים לומדים משירות צבאי, כי "אין כוונה להפוך סרבנים לגיבורים". "אנחנו לא נלחמים נגד חרדים או נגד בית המשפט העליון. אנחנו משתדלים לגשת לבעיה לפי הקריטריון הכי חשוב: השכל הישר", אמר במוזיאון לארצות המקרא בירושלים. "המרכיב הכי חשוב לעוצמה של מדינה הוא החוסן הלאומי. חברה מגובשת והומוגנית היא בסופו של דבר מנצחת. מי שיותר נחוש ומאמין בערכים משותפים".
ליברמן המשיך ואמר: "שואלים אותי, 'איך תגייס את כולם? עשרות אלפים לא ירצו, אז מה תעשו?'. אין שום כוונה להכניס אף אחד לכלא. אם אנחנו רוצים להיות יעילים, ולא להפוך דווקא את הסרבנים לגיבורים, אני לא חייב כלא. אני יכול לרשום להם רישום פלילי. אני יכול לדרוש מהמדינה לא לסבסד אותם בשום מלגה - לא אוניברסיטה ולא מכללה. יש פה מכשירים אפקטיביים כדי להסביר לכל מי שמסרב לשרת, שיש לזה מחיר. וזה חל על כולם, ללא יוצא מן הכלל. אם מדינה רוצה לשמור על ערכים משותפים, השירות המשותף הזה הוא חובה".
לדבריו, "כשאנחנו מדברים על שירות לכולם ושאין סוג א' וסוג ב' כל צעיר שמגיע לגיל 18 חייב להגיע לשירות צבאי או לאומי. זה לא יכול להיות אחרת. אני מדבר גם על יהודים, גם על מוסלמים וגם על נוצרים זה לא משנה".
מוקדם יותר היום ביטל בג"ץ את תיקון 21 לחוק שירות ביטחון, המאפשר את הארכת הפטור מגיוס לתלמידי ישיבה עד לשנת 2023. התיקון לחוק, כתבה הנשיאה מרים נאור, "סובל מקשיים אינהרנטיים". ההחלטה התקבלה בהרכב מורחב של תשעה שופטים וברוב דעות, כשדעת המיעוט הייתה של השופט נועם סולברג.
"קיים כשל עמוק ביכולתו של התיקון לחוק לממש את המטרה של צמצום משמעותי של אי השיוויון בחלוקה בנטל השירות הצבאי", כתבה הנשיאה נאור. "בתקופת ההסתגלות הראשונה (עד לשנת 2023, א"ס) ההסדר וולונטרי לחלוטין וחסר כוח כופה. למעשה ליעדי הגיוס בתקופה זו אין כל משמעות". גם בתקופה שלאחר מכן, כתבה נאור, החוק מאפשר פטור מגיוס לתלמידי ישיבה עד גיל 21, ולמעשה מעניק כוח רב מדי לשיקול דעתו של שר הביטחון.
נאור הוסיפה כי בחוק קיימים "כשלים גנטיים", בהתייחסה להיסטוריה שלו, ואף תקפה את העובדה כי החוק לא מציע כלל פיתרון קבע למצב הקיים כיום שיחול לאחר שנת 2023. "לנוכח לקחי העבר, יש להודות כי למרבה הצער, הציפיה שהסדר הגיוס החדש יביא לשינוי אמיתי במצב הדברים היא לא יותר ממשאלת לב במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב, זהו לא יותר מאמצעי לדחיית הקץ.