פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תלמידים בנים במגזר החרדי – בעלי סיכוי גבוה יותר להישאר כיתה

      חוקרים מ"מכון טאוב" בדקו לראשונה את הפער בין מסלולי ההתקדמות הרגילים לחריגים – הכוללים ירידה או קפיצה של כיתה. מהממצאים עולה כי במעיין החינוך התורני כ-38% נשארו כיתה ובבתי הספר החרדים נדרש יותר זמן בממוצע לתלמיד להשלים שנת לימוד

      תלמידים בנים במגזר החרדי – בעלי סיכוי גבוה יותר להישאר כיתה
      צילום:רוני כנפו עריכת וידאו:ניר חן

      (בווידאו: פתיחת שנת הלימודים, לפני כשבועיים)

      מחקר "מכון טאוב" על מסלולי הלימוד החריגים - כל הפרטים:

      - מסלולי התקדמות בלתי רגילים כמו ירידה או קפיצה של כיתות נפוצים בעיקר בקרב תלמידי המגזר החרדי
      - המחקר מתבסס על טענות לפיהן קיימים אי סדרים ברישום התלמידים במערכת החינוך
      - שכיחות המסלולים החריגים עלתה בחינוך החרדי, ונותרה יציבה בשאר הזרמים

      קפיצת כיתה, חזרה על שנת לימודים ואפילו ירידה לכיתה קודמת שכיחות יותר במערכת החינוך החרדית ובעיקר ברשת מעיין החינוך התורני – כך עולה ממחקר חדש של "מרכז טאוב". על פי המחקר, מסלולי התקדמות בלתי רגילים כמו ירידה או קפיצה של כיתות נפוצים בעיקר בקרב תלמידי המגזר, כמו גם שילוב בין השניים בשנים עוקבות. כמו כן נמצא כי תופעת מסלולי ההתקדמות הבלתי רגילים בבתי הספר החרדיים נמצאת במגמת עלייה עם השנים בקרב החרדים, ואילו בשאר המגזרים היא נותרת יציבה ואף ירדה. שכיחות התופעה אינה נובעת מצרכים חינוכיים אישיים של התלמידים, אלא משיקולים ארגוניים ומנהליים.

      המחקר המדובר מתבסס על הטענות לפיהן קיימים אי סדרים ברישום התלמידים במערכת החינוך, אולם על פי רוב טענות אלו מתבססות על מקרים נקודתיים. פרופ' אלכס וינרב ונחום בלס, חוקרים ראשיים במרכז טאוב, החליטו לבחון את הנושא באופן מקיף ושיטתי באמצעות בחינת ההתקדמות של תלמידים בין הכיתות בשכבות א'-ח'. המחקר מתבסס על נתוני משרד החינוך לכלל התלמידים הרשומים שנולדו בשנים 2000-1994 ולמדו בכיתות א'-ח' בשנים 2015-2001, ובודקת – לראשונה בישראל – את הפער בין מסלול ההתקדמות הצפוי של כל תלמיד, כלומר למידה של שנת לימודים אחת בכל כיתה, ובין המסלול שהם עוברים בפועל. מסלולי התקדמות חריגים במערכת החינוך כוללים קפיצת כיתה (דילוג על שכבה אחת), חזרה על כיתה, ירידה לכיתה נמוכה יותר, ובמקרים נדירים – שילוב בין שני מסלולים בשנים שונות למשל, חזרה על כיתה ובשנה אחרת קפיצה לכיתה גבוהה יותר.

      עוד בוואלה! NEWS:
      אתר ניאו נאצי: "אנחנו אתר המעריצים #1 של יאיר נתניהו"
      לפיד על פסיקת בג"ץ: גמרנו להיות פראיירים, גיוס הוא לכולם
      נתניהו סתר את האלוף יאיר גולן: "ישראל רואה ב-PKK ארגון טרור"

      בית הספר בצפון תל אביב בו המורה נחשד בעבירות מין בקטינים 7 ביוני 2017 (ראובן קסטרו)
      החריגות הגבוהות ביותר נמצאו בקרב בנים (צילום אילוסטרציה: ראובן קסטרו)

      מסלולים אלו נועדו בבסיסם לספק מענה חינוכי אישי לתלמידים שמסיבות שונות לא הצליחו לסיים כיתה מסוימת בהצלחה או מתקדמים בקצב מהיר במיוחד וזקוקים לאתגר. הממצא המרכזי של המחקר הוא שקיים שוני משמעותי בשיעורי התלמידים המתקדמים במסלולים חריגים בין מגזרי החינוך וסוגי הפיקוח השונים. החריגות נפוצות יותר בבתי ספר חרדיים ונמוכות יותר בבתי הספר הממלכתיים. החריגות הגבוהות ביותר נמצאו ברשת מעיין החינוך התורני ובעיקר בקרב בנים.

      לדברי החוקרים, "ריבוי התלמידים במסלולים הבלתי רגילים, ובעיקר השיעור הגבוה יחסית של תלמידים במסלול המשולב שאמור להיות נדיר ביותר – תלמידים שחזרו על כיתה ובהמשך קפצו כיתה – מצביעים על כך שחלק מבתי הספר מתערבים לנוחותם בתיעוד מסלולי ההתקדמות או בעיצובם בפועל. הדמיון בשיעורי החריגות בין מחוזות שונים עשוי להעיד כי ככל הנראה הדיווח הבלתי סדיר מעוגן בנורמות ניהוליות כלל-ארציות".

      פתיחת שנת הלימודים בבית הספר אופק ברמלה, 1 בספטמבר 2015 (ראובן קסטרו)
      תלמיד ממוצע בבית ספר ממלכתי נדרש לבלות 1.015 שנים בבית הספר כדי להשלים שנת לימודים (צילום אילוסטרציה: ראובן קסטרו)

      מממצאי המחקר העלו מספר נתונים מעניינים, ומהם ניתן לראות כי בנים מתקדמים במסלולים חריגים בשיעור גבוה מבנות: בחינוך הממלכתי כ-5% בקרב בנים שחזרו על כיתה לעומת כ-3% בקרב בנות, ובחינוך הממלכתי-דתי והערבי כ-9% מהבנים לעומת כ-6% מהבנות. במגזר החרדי נמצא כי כ-20% מהבנים שהחלו את לימודיהם במוסדות הפטור, שכמעט ואינם נתונים לפיקוח של משרד החינוך, נשארו כיתה. במוסדות החינוך החרדי המוכר, שממומנים בחלקם מכספי המדינה ונתונים לפיקוחה החלקי אך לא שייכים לה, כ-23% מהתלמידים נשארו כיתה. בחינוך העצמאי כ-26% נשארו כיתה, וברשת מעיין החינוך התורני כ-38% מהבנים נשארו כיתה.

      עוד עלה מבדיקת מספר השנים הנחוצות בפועל כדי להשלים שנת לימודים אחת בכל זרם, כי תלמיד ממוצע בבית ספר ממלכתי נדרש לבלות 1.015 שנים בבית הספר כדי להשלים שנת לימודים ולהתקדם לשנה הבאה. בבתי ספר דתיים עמד הנתון על 1.025 שנים ובבתי ספר ערביים על 1.029 שנים. בחינוך החרדי העצמאי ובמוסדות הפטור כ-1.05 שנים, בחינוך המוכר שאינו רשמי כ-1.06 שנים, וכ-1.09 במוסדות של מעיין החינוך התורני.

      תמונות אילוסטרציה של ילדים הולכים לבית ספר – בצפון הישן בתל אביב (ראובן קסטרו)
      במגזר החרדי המסלולים החריגים נעשו שכיחים יותר (צילום אילוסטרציה: ראובן קסטרו)

      החוקרים בדקו אם חל שינוי בשיעור התלמידים המופנים למסלולים חריגים לאורך זמן. מהממצאים עולה שבבתי ספר ממלכתיים יהודיים מסלולי ההתקדמות דומים לאורך שבע שנות הלידה שנבדקו (שיעור נמוך מ-0.5 אחוזים מכלל המחזור), והתבניות דומות בחינוך הממלכתי-דתי ובחינוך הערבי על זרמיו. לעומת זאת, במגזר החרדי ניכרו שינויים משמעותיים בין השנים, והמסלולים החריגים נעשו שכיחים יותר עם הזמן: לתלמידים שנולדו בשנת 2000 היה סיכוי גבוה בכ-50% לרדת כיתה או לחזור על כיתה לעומת ילידי שנת 1995.