פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      למרות המילים החריפות: בג"ץ החזיר את ההכרעה על הגיוס לכנסת

      במשך שנים ארוכות נמנעו שופטי בית המשפט העליון להכריע בנושא גיוס החרדים, וגם הפעם הם לא שמו עצמם מעל למחוקק – אלא פסלו הסדר שאינו חוקתי, ושלא עמד ביעדים שהוצבו לו. פרשנות

      למרות המילים החריפות: בג"ץ החזיר את ההכרעה על הגיוס לכנסת
      צילום: ניב אהרונסון

      נושא השוויון בנטל השירות בצה"ל בוער בחברה הישראלית כבר שנים ארוכות. כמו נושאים אחרים שקיימים בהם מחלוקות ושסעים גם נושא זה הגיע לדיון בבית המשפט העליון לא פעם ולא פעמיים.

      שנים ארוכות נמנעו שופטי בג"ץ מלהכריע בנושא, לא בגלל היותו מורכב מבחינה משפטית אלא דווקא בשל הנפיצות הכה גדולה שהוא טומן בחובו. פעם אחר פעם החזירו השופטים את תפוח האדמה הלוהט אל המחוקק, שמסיבות ידועות של חישובים פוליטיים דחה עוד ועוד את ההכרעה בו.

      כך נהגו השופטים עד כה, ובמידה מסוימת כך הם נהגו גם בפסק דינם שניתן אתמול, כפי שאסביר בהמשך. כל מי שבא אתמול בטענות נגד השופטים על כך שהם מתערבים בנושאים כה רגישים ושנויים במחלוקת יודע היטב שהם עשו זאת רק לאחר שכלו כל הקיצין, ולאחר שנים ארוכות של המתנה לחקיקה שויונית, שלא הגיעה.

      לקריאה נוספת:
      בג"ץ ביטל את חוק גיוס חרדים המאפשר פטור לתלמידי ישיבות
      לפיד על פסיקת בג"ץ: גמרנו להיות פראיירים, גיוס הוא לכולם
      זעם על החלטת בג"ץ על גיוס החרדים: "להוט למלחמת גוג ומגוג"

      הפגנה של הפלג הירושלמי החרדי נגד גיוס לצה"ל בירושלים, 28 במרץ 2017 (נועם מושקוביץ)
      הפגנת חרדים נגד הגיוס בירושלים (צילום: נועם מושקוביץ)

      לאחר עתירות רבות שהוגשו בסוגיית השויון בנטל ונדחו, קבעו שופטי בג"ץ לפני מספר שנים שעל הכנסת לקבוע הסדר חוקי שיצמצם באופן ממשי את הפערים הקיימים בין תלמידי ישיבה שתורתם אומנותם לבין צעירים אחרים החייבים בגיוס.

      הכוונה הייתה להסדר מדורג שיביא בסופו ליתר שוויון ולשינוי חברתי אמיתי. המחוקק הוציא תחת ידו לאחר גלגולים שונים הסדר חוקי שבנה על רצונם הטוב של תלמידי הישיבות להתגייס, ושתוקפו יפוג בשנת 2023, כשאיש אינו ערב למה שיתרחש לאחר מכן.

      בחינת נתוני הגיוס של ציבור הצעירים החרדיים העלתה שבמציאות השינוי הנדרש לא התרחש, ואין כמובן שום בטחון שהסדר זה היה מביא לצמצום הפערים גם בטווח הרחוק יותר.

      השופטים מרים נאור ואליקים רובינשטיין בטקס פרישתו 13 ביוני 2017 (נועם מושקוביץ)
      לא שמו עצמם מעל המחוקק. השופט בדימוס רובינשטיין והנשיאה נאור (צילום: נועם מושקוביץ)

      השופט רובינשטיין כתב בפסק דינו כך: "לא יתכן חולק על חשיבות לימוד התורה, וקולה של התורה כמגינה ומצילה, ובוודאי כהמשכיות קיומנו כעם, יוסיף להישמע כערך מערכי המדינה – אך עניין השירות בצה"ל, המצפון והמוסר, וההגינות כלפי כולנו, מה יהא עליהם?".

      אחרי דברים נוקבים אלה, וביטויים חריפים נוספים המדגישים את הפגיעה המתמשכת והעמוקה בשוויון לאורך השנים, ואת היעדר התקווה שהסדר הגיוס הנוכחי יתרום לצמצום האפליה, ואחרי הקביעה החד משמעית שההסדר אינו חוקתי ולכן בטל, החליטו שופטי בג"ץ שבטלותו של ההסדר תיכנס לתוקף רק בעוד שנה. זאת, על מנת לאפשר היערכות לקראת ההשלכות הכרוכות בכך. במילים אחרות, שופטי בג"ץ פסלו אמנם את החוק הנוכחי, אך החזירו את הכדור למגרש הפוליטי, לכנסת ישראל, שם יתקבלו ההחלטות, על ידי מי שנבחרו לייצג את רצון העם, בתקווה שיהיו אלה החלטות שיקרבו את השוויון בין המגזרים.

      כל הטענות כאילו בג"ץ שם את עצמו מעל המחוקק אינן יכולות לעמוד במבחן המציאות. פעם אחר פעם מצביעים השופטים על כך שההסדרים אינם מתמודדים עם הבעיה הקשה של היעדר שוויון בנטל השירות בצבא, צבא העם המגן על אוכלוסיית המדינה כולה, ופעם אחר פעם נותנים השופטים זמן נוסף למחוקק למצוא הסדר חוקי שיביא לצמצום הדרגתי של האפליה.

      גם עתה נותרה למחוקק שנה תמימה למצוא הסדר חדש, שוויוני יותר. בלבה החברתית הרותחת מאפשרים השופטים את הקפאת המצב הנוכחי לשנה נוספת, וקוראים בפסק דינם להרגעת השיח הציבורי ולנסיון למצוא הסדרים בהסכמה ולא בכפייה. לו יהי.