שגריר רוסיה לוואלה! NEWS: נתניהו לא היה היסטרי מול פוטין – זה שקר

    השגריר בישראל אלכסנדר שיין אמר עוד כי ארצו לא תאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני וכי על צפון קוריאה לחדול מהניסויים שהיא עורכת בתחום. לדבריו, מוסקבה מעריכה את ישראל על שלא הצטרפה לסנקציות של המערב נגדה על אף יחסיה עם ארה"ב

    אורן נהרי ורומן רייב
    צילום: יותם רונן, עריכה: אריאל תמרין

    "התמונה שיצאה מהפגישה בין פוטין לנתניהו היא מעוותת ואינה נכונה" – כך אמר אתמול (חמישי) בריאיון מיוחד לוואלה! NEWS שגריר רוסיה בישראל אלכסנדר פטרוביץ' שיין. לדבריו השיחה בין שני המנהיגים בשבוע שעבר התנהלה "באווירה חברית, עם אמון, באווירה של הבנה הדדית". הוא הוסיף כי "מופצות שמועות על אווירה לא נוחה - זו לא אמת. הייתה הודעה בנושא של דוברו של הנשיא. אני יודע את זה לא רק מההודעה הזו, יש לי מידע מקצועי ואני יודע איך הכל התרחש שם במדוייק". בדיווח שפורסם בעיתון "פראבדה" לאחר הפגישה תואר ראש ממשלת ישראל כנסער וציין שתביעותיו מהנשיא לא נענו.

    "שני המנהיגים כבר מכירים היטב ומבינים אחד את השני", הוסיף שיין את אבחנתו לגבי היחסים האישיים בין נתניהו ופוטין. "מתקיימים ביניהם יחסים באווירה של אמון, יחסים שחשובים ויקרים להם. זה מאוד בריא לשתי המדינות, לדרגים הפוליטיים שלהן, במיוחד במצב המורכב כיום באזור הזה". שיין מכיר היטב את "המצב המורכב", בלשונו הדיפלומטית, באזור. הוא דיפלומט מקצועי, בן 65, שהתמחותו בעולם הערבי – בין היתר, שירת שיין בתוניסיה, באלג'יריה, בסוריה, בעיראק ובירדן. לפני שהיה שגריר בישראל כיהן בתפקיד גם בעיראק, בירדן ובתוניסיה. "אני יכול להגיד שיש ביניהם חיבה הדדית", סיכם שיין את אבחנתו לגבי נתניהו ופוטין.

    עוד באותו נושא

    נתניהו לאחר הפגישה עם פוטין: "להוציא את איראן מסוריה כדי למנוע מלחמה"

    לכתבה המלאה
    "אווירה של אמון". פוטין ונתניהו בפגישתם בסוצ'י, בשבוע שעבר (צילום: רויטרס)

    שיין הדגיש את היחסים החמים, מלאי החיבה והאמון בין שני המנהיגים. נשים בצד את נושא האמון – לא בטוח שמי שצמח בקג"ב כמו פוטין הוא אדם שאמון בזולת הוא הצד החזק שלו. אבל עם כל הכבוד לידידות האישית - מעבר לכך ישנם היחסים בין המדינות. פעם אחר פעם, לאורך כל מלחמות ישראל ועד עתה רוסיה חוברת לאויבי ישראל, מספקת נשק, גיבוי דיפלומטי וסיוע כלכלי.

    " מאז שברית המועצות התפרקה ולזירה הפוליטית הגיעה רוסיה הדמוקרטית, המדינה שלי מבצעת מדיניות המתמקדת באיזון היחסים עם כל המדינות באזור, כולל מדינות ערב, ישראל ואיראן. יחסים מאוזנים", הדגיש השגריר. באופן טבעי הוא מבקש להתחמק מנושא ברית המועצות, המדינה שלמעשה לחמה דרך שליחיה ולעתים ישירות נגד ישראל לאורך עשרות שנים ובמיוחד במלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. ובאשר לרוסיה בזירת המזרח התיכון כיום – רוסיה בהחלט רוצה ביחסים טובים עם ישראל; אבל האינטרס, כתמיד, גובר - והאינטרסים הרוסים מושקעים בשימור המשטר הסורי, ועל כן בברית עם איראן.

    הדגיש את היחסים המאוזנים עם ישראל. השגריר שיין (צילום: יותם רונן)

    מה שמעלה את נושא הנשק הגרעיני. השגריר התחייב בשם ארצו שרוסיה לא תאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני. "רוסיה מתנגדת להתפשטות הנשק הגרעיני בעולם. זה אחד מעקרונות היסוד שלנו במדיניות החוץ", אמר. "באשר לקוריאה הצפונית, אין לנו ויכוח עם אף אחד בנושא - רוסיה יחד עם מועצת הביטחון גינו פה אחד את הניסוי הגרעיני שערכה". אולם לדבריו, רוסיה וסין דוגלות בעמדה כי יש לפעול להרגעת המצב.

    זאת, על ידי הפחתת כמות האימונים הצבאיים שעורכות יחדיו ארצות הברית וקוריאה הדרומית בקרבת הגבול עם הצפון. "בתמורה פיונגיאנג צריכה להפסיק את הניסויים הגרעיניים והבליסטיים שלה", הוסיף. "באשר לאיראן, אנחנו היינו חלק מההסכם הכולל שמאפשר לסוכנות הגרעין העולמית לפקח על איראן ועל תכניתה הגרעינית למטרות שלום כדי שלא תהפוך למעצמה גרעינית צבאית", ציין. "אנחנו מתנגדים בתוקף למצב של איראן גרעינית ולא נאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני".

    "רוסיה לא תשב בחיבוק ידיים אם במערב יחיו את המלחמה הקרה"

    היחסים בין רוסיה לבין המערב ובינה לבין שכנותיה ידועים והמושג "המלחמה הקרה השנייה" כבר הפך לחלק מהשיח סביב הנושא. בימים אלה מבצעת רוסיה תמרון צבאי תחת השם "מערב", והמדינות השכנות ממערב לה – בהן, פולין, אוקראינה והמדינות הבלטיות - עצבניות. בראייה רוסית, ולא בפעם הראשונה, רוסיה היא הצד המתגונן, הצד המאויים על ידי המערב המתפשט אל תוך אזורי השפעה רוסים מסורתיים.

    "האם ברית המועצות תקפה מישהו? האם היא תקפה את ארצות הברית או את מערב אירופה?", שאל שיין. "לברית המועצות הייתה את ברית וורשה, ברית צבאית מול ברית נאט"ו. ברית וורשה התפרקה אבל נאט"ו רק מתרחבת, גם בכמות וגם בשטח. איזה קו של ברית המועצות רוסיה ממשיכה? רוסיה לא יוזמת הסכם וורשה חדש". לדבריו, רוסיה רוצה להתקיים "בשלום ובשיתוף פעולה עם שכניה".

    לא מבינים את מהלכי ארה"ב. פוטין בפגישתו עם טראמפ, בחודש יולי (צילום: אי-פי)

    שיין הוסיף כי מוסקבה "אינה מבינה" למה כוחות אמריקנים וכוחות נאט"ו מרוכזים קרוב לגבולה של רוסיה, במדינות הבלטיות ובמזרח אירופה. "אנחנו לא מבינים למה הם עושים זאת. אם הם רוצים להפחיד את רוסיה אז הם לא ישיגו את המטרה הזו. למה הם עושים זאת?", אמר, כשהוא מדגיש כי הוא מתייחס להנהגה הפוליטית והצבאית של ארצו. "אנחנו לא יודעים. אנחנו צריכים לתחזק את הכוחות שלנו ברמה גבוהה כדי להבטיח ביטחון למדינה שלנו".

    שיין הדגיש את רצונה של רוסיה בשלום ובשיתוף פעולה עם שכנותיה – אך לא בטוח עד כמה הדברים מקובלים על השכנות בהווה. כך למשל, גיאורגיה שאליה פלשה רוסיה בשנת 2008 או אוקראינה, שממנה כבשה את חצי האי קרים ב-2014 וכעת נאבקת על השלטון במזרחה מול בדלנים פרו-רוסיים הנעזרים ברוסיה. בהתאם למעמדה החדש ישן של רוסיה בעולם כמעצמה, יש שיאמרו תוקפנית, הוסיף שיין כי "אם שכנינו במערב רוצים להחיות מצב של מלחמה קרה, זו בחירה שלהם, רוסיה לא תשב בחיבוק ידיים במצב כזה, גם לה יש אינטרסים. רוסיה היא מעצמה עולמית ולא מעצמה אזורית".

    "היחסים עם ישראל קיימים גם בלי ההקשר האמריקני"

    באשר ליחסי רוסיה וישראל הרי שמאז ומעולם היו יחסים מורכבים בין המדינות ובין ישראל לברית המועצות. הצבא האדום הוא זה ששפך את דמו כדי להביס את הנאצים, וחייליו הם ששיחררו את מחנות המוות. ברית המועצות של סטלין הצביעה בעד הקמת מדינת ישראל באו"ם – ומיד הייתה ישראל לאויב, או בת ברית של האויב. האם מכיוון שישראל היא בת ברית של המערב, של ארצות הברית היא מתוייגת במוסקבה בעמודת היריבים, שלא לומר אויבים?

    "קודם כל הדוקטרינה ביחסי החוץ והדוקטרינה הצבאית לא מגדירה את ארצות הברית ואת אירופה המערבית כאויב", אמר שיין. "אם יש ראייה כזו בצד השני, זה לא אומר שיש לנו את אותה העמדה. אנחנו מנסים להתגבר על המשבר שיש ביחסינו עם ארצות הברית ואירופה ויחסינו לישראל קיימים גם בלא ההקשר האמריקני". לדבריו, "אנחנו מאוד מעריכים את העובדה שישראל, שהיא בעלת ברית של ארצות הברית, הרי זה לא סוד שאתם בעלי ברית, לא הצטרפה לסנקציות המערביות נגד רוסיה ומנהלת מדיניות עצמאית כלפי רוסיה ונשארת נייטרלית בכל מה שקשור ליחסים בין רוסיה לאוקראינה" (מדינות האיחוד האירופי וארצות הברית מטילות סנקציות על רוסיה מסיבות שונות, המרכזית שבהן היא כיבוש חצי האי קרים מידי אוקראינה וסיפוחו לרוסיה, א"נ).

    טנקים של צבא אוקראינה בגבול רוסיה, לפני כשנה (צילום: אי-פי)

    ולבסוף – האנטישמיות. במאה ה-19 רוב מוחלט של העם היהודי חי תחת הצאר, ששלט גם במרבית פולין. היהודים הופלו לרעה בגלוי. פוגרומי "סופות בנגב", "פוגרום קישינב", זיוף הפרוטוקולים של זקני ציון על ידי האוכראנה, המשטרה החשאית של הצאר זכורים לרעה גם הם. בברית המועצות, שלכאורה היתה שיוויונית לחלוטין ברוח הקומוניזם אכן הגיעו יהודים לבולטות מרשימה – בהנהגה הקומוניסטית (טרוצקי, זינובייב, קגנוביץ'), במדע (לנדאו), בתקשורת (לויטן, ארנבורג, גרוסמן) בספרות ובשירה (פסטרנק, מנדלשטאם, ויסוצקי).

    אחרי נפילת ברית המועצות קמה רוסיה החדשה, וסמלה האוליגרכים – וגם כאן נוכחות יהודית מעוררת אי נוחות: ברזובסקי, גוסינסקי, חודורקובסקי, אברמוביץ', פרידמן, וקסלברג ואחרים. האם יש עלייה באנטישמיות בעקבות כך? "לא" השיב השגריר. "יש מאבק חסר פשרות באנטישמיות. רוסיה היא המדינה הבטוחה ביותר ליהודים באירופה. אמנם יש עימותים עם זרים (שפה נקייה בעיקר למוסלמים, א"נ) אבל באופן חד-משמעי כיום השלטון נאבק באנטישמיות ואין לה ביטוי ברוסיה".

    "זה שאין אלטרנטיבה לפוטין זו בעיה של האופוזיציה"

    בשנה הבאה יתקיימו בחירות לנשיאות רוסיה, והפוליטיקאי הפופולרי ביותר במדינה, ולדימיר פוטין, טרם הודיע אם יתמודד. אם יעשה זאת, אין כלל ספק שייבחר בקלות. בתשובה לשאלה אם לדעתו פוטין יתמודד, לא סיפק השגריר תשובה חד-משמעית. כך גם לשאלות על הידרדרות אפשרית של הדמוקרטיה הרוסית. ואולי הדמוקרטיה במדינה כבר אינה קיימת - אמצעי התקשורת כולם למעשה בשליטת הקרמלין, ורבים ממתנגדי פוטין מצאו את מותם בדרכים מסתוריות.

    "אתה מתכוון לרצח נמצוב?", הגיב שיין בשאלה, כשהוא מתייחס לבוריס נמצוב, שהיה סגן ראש ממשלת רוסיה, מבקרו של פוטין ושל שלטונו, ונרצח ביריות במרכז מוסקבה בשנת 2015. "הרוצחים נעצרו, אך לא גילו מי הזמין את הרצח וזה לא אומר שהוא נרצח בגלל שהיה באופוזיציה. ורציחות העיתונאים היו לפני זמן רב", השיב.

    עצרת לזכרו של בוריס נמצוב, בפברואר (צילום: רויטרס)

    "דמוקרטיה? אני לא יודע מה זו דמוקרטיה, אני יודע שבשם הדמוקרטיה הפציצו אזרחים ביוגסלביה, בלוב", הוסיף השגריר את תשובתו. "יש דמוקרטיה ליברלית יותר ויש פחות. אני לא יודע למה אתה מתכוון. ואם פוטין יתמודד או לא, מה הקשר לדמוקרטיה? אתה רומז שהוא הרבה זמן בשלטון? אנגלה מרקל נמצאת זמן רב יותר ממנו בשלטון בגרמניה ואף אחד לא מתלונן על הפגיעה בדמוקרטיה שם", הוסיף.

    למעשה, פוטין מכהן כנשיא מאז שנת 2000 אך בשל ההגבלה על כהונות רצופות כיהן כראש ממשלה תחת דמיטרי מדבדב בשנים 2008-2012. "האם פוטין יתמודד? אני לא יודע. זה שהוא פופולרי, זה הישגו. זה שאין אלטרנטיבה, זו בעיה של האופוזיציה", סיכם שיין.

    "לגבי התקשורת, יש ערוצים שמתנגדים לפוטין ולקרמלין", אמר השגריר. "יש ערוץ מפורסם, 'גשם' שבו כל התוכניות נגד פוטין ואני רואה אותו כדי לדעת מה חושבת האופוזיציה. יש ערוץ רדיו 'אקו מוסקבה', מאוד פופולרי, אני גם מקשיב לו. יש לנו חופש אבל מה זו דמוקרטיה, אני לא יודע", מסיים השגריר. לשאלתו הרטורית ניתן להוסיף את דבריו של דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב שכנשאל על הדמוקרטיה בארצו השיב שברוסיה נהוגה "דמוקרטיה ריבונית".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully