בקשה לתובענה ייצוגית נגד אגד הוגשה בשם 45 אלף לקויי ראייה, בטענה שהחברה אינה מפעילה מערכת כריזה כנדרש בחוק. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים דורשת פיצויים מאגד בסך כולל של 67.5 מיליון שקל, ולחייב את החברה לעמוד בדרישות החוק.
בבקשה נטען כי חברת אגד מפרה בשיטתיות את חוק ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בכך שאינה מפעילה מערכת כריזה בכלל האוטובוסים העירוניים שפועלים מטעמה. בנוסף לתלונות שהתקבלו, ומתוקף סמכותה של הנציבות, ערכו מפקחים מטעמה סדרה של בקרות מדגמיות באוטובוסים העירוניים. בכ-27% מתוך 570 המקרים שנבדקו נרשמו הפרות.
עופר, לקוי ראייה בן 48 ממודיעין, שהגיש את התלונה עם הנציבות לאחר שנתקל בכריזה שלא עובדת בקווי אגד בירושלים, אמר לוואלה! NEWS: "החוק הזה נועד להקל על אנשים כמוני עם לקויות ראייה ועיוורים. אני שמתי לב שבירושלים בעיקר באגד, הכריזה לא עובדת בחלק גדול מהאוטובוסים.
"המערכת אמורה להודיע על יעד האוטובוס ומספר הקו, באוטובוס עצמו הכריזה מודיעה בכל פעם שהאוטובוס עוצר לאיזה תחנה הוא הגיע וכך מסייע לאנשים בעלי לקויות ראייה", אמר עופר שהסביר כי בירושלים המצב לא טוב: "אני כתבתי מכתב לאגד ירושלים בשנת 2015 וקיבלתי תשובה כלאחר יד שהם עושים את מירב המאמצים לתת את השירות לאנשים עם מוגבלויות. אני לקוי ראייה, ואם אני מגיע לתחנה והכריזה לא עובדת, אני חייב לשאול מישהו, איזה קו הגיע, כשאני באוטובוס ואני לא עוקב ולא שואל כל הזמן איפה אנחנו נמצאים אני יכול לפספס את התחנה שבה אני נמצא.
"בירושלים אחוז האוטובסים שלא כורזים הוא גדול מאוד. בנוסף רמת התחזוקה של המערכת הזאת היא ירודה מאוד. בהרבה מהמקרים אני יכול לפספס את התחנה ולהמשיך לתחנות אחרות, או למצוא את עצמי שואל את נהג האוטובוס בכל פעם איזה מספר אתה. זה ההבדל בין להיות עצמאי לבין להיות תלוי ולהידרש לעזרה. לצורך העניין הכריזה היא העניים של לקויי הראייה".
עופר מסביר גם כי מלבד העובדה שהכריזה לא עובדת גם הנהגים לא מתודרכים לתת שירות לבעלי ליקויי ראייה: "כשאני שואל אותם למה הכריזה לא עובדת הם עונים לי 'האוטובוס עכשיו יצא מהמוסך', או 'ככה קיבלתי אותו', אני מרגיש מאוד רע עם זה, בזה שאני חייב להיות תלוי באחרים, חייב להיות במתח תמידי ולשאול איזה קו הגיע, או לאיזו תחנה הגענו, זה גורם לי להרגיש בצורה חזקה יותר את הקושי שלי. גם כשאני שואל את הנהגים שאלות, והרב קו שלי אומר להם שאני עיוור, הם עונים לי 'הנה תסתכל', הם לא יודעים לסייע לאנשים עם צרכים".
לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והתקנות שהותקנו מכוחו, הפעלת קו אוטובוס עירוני מחייבת בהתאמות נגישות, ובין היתר, התקנה והפעלה של מערכות כריזה פנימית וחיצונית. "החובה החוקית נועדה לאפשר לאנשים עם מוגבלות לעשות שימוש עצמאי ושוויוני בשירותי התחבורה הציבורית. מערכת הכריזה מאפשרת לרבים מהם להמתין בתחנה בנחת לאוטובוס ולמצוא את דרכם למעוז חפצם, באופן עצמאי. היעדר הנגישות פוגע בזכותם לכבוד ובחופש תנועתם", אמר אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
הנציבות הגישה את הבקשה בהתאם לסמכות המוקנית לה בחוק התובענות הייצוגיות, על מנת לקדם התרעה אפקטיבית מצד אחד, ומצד שני לפעול עבור עשרות אלפי הנפגעים מהיעדר הנגישות. לצד נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, החוק מגדיר שני גופים נוספים שיכולים להגיש תובענות ייצוגיות - נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ורשות הטבע והגנים - אך זו הפעם הראשונה שגוף ציבורי במדינת ישראל מגיש בקשה לאישור תובענה כזו.
"אין תקלה נקודתית שיכולה להסביר מספר כה משמעותי של ליקויי נגישות, לאורך תקופה כה ארוכה. אגד היא שחקן מרכזי ומשמעותי בתחום התחבורה הציבורית בארץ, כך שלהפרות אלה השלכות על אלפים מאזרחי ישראל. זו אמנם הפעם הראשונה שפעלנו באופן של תובענה ייצוגית, אך נמשיך לפעול כך ככל שיעלה הצורך", הוסיף הנציב טורם.
(עדכון ראשון: 20:20)