במערכת הביטחון מעריכים כי התקופה הקרובה תהיה מתוחה מבחינה מדינית וביטחונית, במיוחד על רקע ההתפתחויות האחרונות בגבול הצפון. לדברי בכירים בצה"ל, האיום אינו מפני פעולות טרור, אלא באחיזה ההולכת וגדלה של איראן וחיזבאללה בשטח סוריה, על חשבון היחלשותו של ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש), ובכוונת משמרות המהפכה של איראן להקים בסיסים צבאיים בלב סוריה.
המשפט שהושרש בצה"ל בעשור האחרון, "לאיראן יש גבול עם ישראל אך לישראל אין גבול עם איראן", מקבל ממד חדש לקראת סוף 2017. עד כה פעלה איראן באמצעות כוחות חיזבאללה על גבול לבנון, אך בעתיד תוכל איראן לפעול נגד ישראל משטחה של סוריה.
גורמים במערכת הביטחון מעריכים כי בקרוב יכריז נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ניצחון על דאעש ויאיץ את המשא ומתן עם רוסיה על "היום שאחרי". התוצאות לא בהכרח יהיו לשביעות רצונה של ישראל. החשש במערכת הביטחון הוא מהשאיפה האיראנית להקים בסיסים בסוריה בדומה למודל הרוסי.
לקריאה נוספת:
אסד הודה לרוסיה ואיראן בנאום תקיף: "סיכלנו את מזימות המערב"
פנים מול פנים עם דאעש: משמרות המהפכה האיראניים תועדו בלחימה בסוריה
"האזור משתנה לרעתנו": ראש המוסד מזהיר מהתעצמות האיום האיראני
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הצליח במסגרת הסיוע למשטרו של הנשיא הסורי בשאר אסד לחכור אדמה סורית להקמת בסיסי צבא לכמאה שנה. אם אפשרות שכזו תעמוד לידי הרפובליקה האסלאמית, היא תוכל להקים בסיסי טילים ומכ"מים להתראה שיהיו מכוונים לעבר ישראל. בחודשים האחרונים הועלה רעיון בטהראן להקים כבישים שיובילו מאיראן לסוריה דרך שטחים בשליטה כורדית בעיראק. המהלך עשוי להגדיל את ההשפעה האיראנית באזור.
במקביל, איראן ממשיכה לחזק את כוחה במזרח התיכון. היא שולטת בחיזבאללה ומקדמת במרץ את בניין כוחה של הזרוע הצבאית בארגון השיעי, מזרימה כספים לזרוע הצבאית של חמאס, מסייעת למורדים החות'ים בתימן ומתחזקת תשתיות טרור במספר רב של מוקדים, במזרח התיכון בפרט וברחבי העולם בכלל.
ולמרות זאת, התבססות איראנית בסוריה תשנה את כללי המשחק לא רק מול ישראל אלא מול מדינות הציר הסוני המתון כמו ירדן, ערב הסעודית, מדינות המפרץ ומצרים, ותחייב את ישראל לשנות מדיניות ורמת מוכנות לקראת ההתפתחויות. ניתוח ההתנהלות של הבית הלבן מול ההתגרויות מצד קוריאה הצפונית רק מעצים את הדאגה בישראל, שתצטרך להפעיל את כל כוחה כדי שבכל משא ומתן להסדרה בין המעצמות ישמרו האינטרסים הישראליים ורגליה של איראן יידחקו מהאזור.
זאת מערכה מדינית-ביטחונית שכבר העלתה הילוך לפני כמה חודשים ושותפים לה משרד ראש הממשלה, משרד החוץ, משרד הביטחון וצה"ל. המסר העיקרי הוא: "ישראל לא תתפשר על ביטחונה באזור ותעמוד על קווים אדומים".
לכן, האתגר המשמעותי ביותר יעמוד לפתחו של ראש אגף המודיעין, שיידרש להתמודד עם ההשלכות האזוריות אם ייכשל הניסיון לדחוק את רגליה של איראן מסוריה. תפקידו של ראש אמ"ן יהיה לא רק להתריע על המתרחש, אלא לנתח את המציאות ולהיערך מבחינה מבצעית-מודיעינית. כבר עתה דנים במערכת הביטחון באפשרות להגדיל את תקציב אמ"ן על רקע השינויים באזור.
בחודשים הקרובים צפוי הרמטכ"ל גדי איזנקוט להתחיל בשיחות לקראת סבב שיבוצי אלופים במטה הכללי, בהם גם עשוי להיות ראש אגף המודיעין הבא. תהליך זה מתקיים בהתייעצות עם שר הביטחון אביגדור ליברמן וראש הממשלה בנימין נתניהו. ראש אמ"ן הנוכחי, אלוף הרצי הלוי, שהחל את תפקידו בספטמבר 2014 אמור להתמנות בעתיד לתפקיד אלוף פיקוד מרחבי - דרום או מרכז.
בין השמות שעולים בשלב זה כמועמדים לתפקיד ראש אמ"ן נמצא ראש אגף המבצעים אלוף ניצן אלון שהתמודד בעבר על תפקיד זה, ויכול להתמודד בעתיד גם על תפקיד סגן הרמטכ"ל. שמו של אלוף פיקוד דרום הנוכחי, אלוף איל זמיר עלה גם כן כמועמד עתידי לתפקיד סגן רמטכ"ל.
מועמדים אפשריים נוספים לראש אמ"ן הם מפקד פיקוד המרכז רוני נומה, מפקד המכללות הצבאיות אלוף תמיר היימן ומפקד אוגדת יהודה ושומרון תא"ל ליאור כרמלי. יש גורמים שסבורים כי גם מפקד מפקדת העומק אלוף מוני כץ שהחל את תפקידו במרץ 2017 יכול להיות מועמד ראוי לתפקיד.