רצף הפיגועים האחרון על אדמת אירופה שעליו קיבל אחריות ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) ממחיש ביתר שאת את שיטת הפעולה החדשה של הארגון. לא עוד "מדינה", אלא חיקוי פרימיטיבי של קודמו ברצף האבולוציוני של האסלאם הרדיקלי - אל-קאעדה. מיד לאחר הקמתו, ניסה דאעש לאמץ אסטרטגיה חדשה, שונה מאלה של בני בריתו מאל-קאעדה, שהפכו למתחריו. לא עוד ארגון טרור מוסלמי, אלא כזה שחותר להקמת חליפות ומבסס מדינה של ממש בשטחים שהוא כובש.
המדינה הזו כללה בתי משפט, מערכת של גביית מיסים, איסוף זבל ומערכת חינוך. אולם רצף הכיבושים וההצלחות של דאעש מ-2014 נעצר מהר מאוד ופינה את מקומו לתבוסות צבאיות קשות ברחבי המזרח התיכון. כעת לא נותר הרבה מאותה מדינת דאעש. הארגון התגלה כתופעה ארעית, שנסוג מול כוחות צבאיים לא מרשימים במיוחד, כדוגמת הכורדים.
עוד בוואלה! NEWS:
משאיות עמוסות חומרי נפץ: מתקפת הטרור ברחבי ברצלונה שסוכלה במקרה
"דאעש בגן עדן": עיירת החוף הקטלונית שמתרגלת לפיצוצים ולניידות
עשרות טונות של מכונת הרג: אירופה מדממת מהנשק הקטלני של דאעש
מה שכן נותר מהמדינה האסלאמית הוא רעיון שעמו קשה להתמודד ברמה הצבאית. הרעיון הזה לא נעצר בגבולות המזרח התיכון, בוודאי כשזרם של פליטים מהאזור ממשיך להציף את אירופה בכל רגע נתון. הפליטים האלה, כמו גם עשרות אלפי המהגרים המוסלמים שהגיעו לאירופה מהמזרח התיכון בעשורים האחרונים, באים לרוב מרקע כלכלי נמוך ונחשבים בארצות שהם מתגוררים בהן כאזרחים סוג ב'. האידיאולוגיה של דאעש נחשבת עבור רבים מהם פסולה, פוגענית ואנטי-מוסלמית. אלא שכבכל חברה אחרת, גם בקרב הפליטים והמהגרים ישנם אנשי שוליים הממהרים לאמץ רעיונות קיצוניים ואלימים כמו זה של דאעש.
בשונה מאופן הפעולה של אל-קאעדה, המחבלים החדשים של אירופה אינם בהכרח חברים רשמיים בדאעש. מספיקה הזדהות אידיאולוגית מינימלית ברשת כדי להשתייך לארגון הזה ולאפשר לו לקבל אחריות, על אף שספק אם יש קשר בין המחבלים בברצלונה, סיביר או פינלנד למפקדי דאעש המעטים שנותרו בחיים. המחבלים מודל 2017 גם אינם זקוקים להכשרה צבאית יוצאת דופן, נוסח זו שעברו מבצעי ה-11 בספטמבר 2001. הם נוקטים בשיטות פרימיטיביות יחסית, כמו דריסה או דקירה או השילוב שביניהם וגם ניסיונותיהם להוציא לפועל פיגועים ראוותניים יותר לא תמיד מצליחים, בשל קשיים טכניים.
אך דווקא אי השתייכותם הרשמית לארגון, והאמצעים הבסיסים כל כך שהם משתמשים בהם, הופכים את המחבלים לקשים לאיתור. יכולותיהם של גופי המודיעין של מדינות אירופה לעקוב אחר הקהילות המוסלמיות החיות על אדמתן הן מוגבלות גם כך, וישתפרו מן הסתם עם הזמן, אך לא תוך שבוע, חודש או שנה. גם לישראל לקח יותר משש שנים להפסיק את פיגועי ההתאבדות של העשור הקודם, ויש לזכור שבמקרה הזה מדובר בתא שטח גדול הרבה יותר ללא רשת מודיעין יעילה. מכאן שהפיגועים נוסח ברצלונה צפויים למרבה הצער להימשך, והסוף שלהם לא נראה באופק בשנים הקרובות. אירופה עוד צפויה לחוות טראומות לא מועטות עד שתדע להתמודד עם איום הטרור האסלאמי בצורה יעילה יותר.