פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מחקר חדש: רופאים נשחקים בעבודה - ופונים לניתוחים פלסטיים

      מחקר חדש מצביע על נטייה של בעלי מקצועות שוחקים לניתוחים פלסטיים ואסתטיים. בקרב רופאים נמצא קשר גדול לניתוחים לשאיבת שומן: "הנטייה היא להתחדש, להרגיש טוב יותר ולהיראות טוב יותר"

      רופאים בחדר ניתוח (ShutterStock)
      הלחץ עושה את שלו. רופאים בחדר ניתוח (צילום: Shutterstock)

      מחקר חדש שפורסם בחודש האחרון בעיתון האסתטי המוביל בעולם "Aesthetic Plastic Surgery" העלה את נושא השחיקה המקצועית, הפופולרי בקרב רופאי ישראל. הרופאים בארץ, בכלל התחומים, עוברים מסלול מקצועי מפרך עד לפרישתם לפנסיה, הכולל שנים ארוכות במערכת הרפואה הציבורית של משמרות בנות 24 שעות ומעלה, שעות נוספות מדי יום, תורנויות סופי שבוע וכוננויות, וזאת לאחר שבע שנות לימוד רפואה והתמחות תובענית, אחת ממערכות הלימודים הנוקשות והמוערכות בעולם.

      אלא שבשנים האחרונות נושא השחיקה המקצועית במקצועות הרפואה הפך לעיקרי, ונערכו עליו מספר עבודות מחקריות. הספרות המקצועית עוסקת בו לא מעט, וקושרת אותו לטעויות מקצועיות, לחוסר ריכוז ולהשפעה על מצבם הנפשי של הרופאים, כאשר גם תוספות שכר אינן משפרות את השחיקה.

      עוד בוואלה! NEWS:
      ארבעה חודשים לפני התאונה: הגשר שקרס צלח בדיקת תקינות חיצונית
      גשמי קיץ: התרגיל המיוחד שהביא לשוטרים חורף באמצע אוגוסט
      ההורים מאיימים להשבית את הגנים בתל אביב: "אין מאבטח? אין גן"

      הפגנה של מתמחים וסטודנטים לרפואה בתל אביב, אוקטובר 2011 (דרור עינב)
      מסלול הכשרה מהמפרכים בעולם. מחאת הרופאים המתמחים ב-2011 (צילום: דרור עינב)

      המחקר הנוכחי התבסס על שאלון שהופץ בקרב מאה רופאים ומאה אנשי מקצוע שאינם בעלי תואר אקדמי. הוא נסב סביב התעניינותם בניתוחים פלסטיים קוסמטיים, במיוחד בהליכים מינימליים או פולשניים, ועסק בתשע פעולות אסתטיות ספציפיות. 59.5% מהנשאלים היו נשים, והגיל הממוצע של הרופאים עמד על 34.

      עד כה נרשמו מספר גורמים המנבאים משיכה לניתוחים פלסטיים ואסתטיים: מין, מצב משפחתי, השכלה, רשתות חברתיות והפרעה בדימוי הגוף – אך מעולם לא נבדק אם במקצועות בעלי אחוזי שחיקה גבוהים כמו רופאים, נמשכים ומבצעים יותר ניתוחים פלסטיים ומדוע.

      תוצאות המחקר היו מובהקות: נשים ורופאים הם אלו שנטו להתעניין יותר בניתוחים פלסטיים קוסמטיים. באשר למקצוע הרפואה ולעניין שהביעו בפעולות נקודתיות נמצא קשר גבוה בין שחיקת הרופאים לבין ניתוח לשאיבת שומן. החוקרים סברו כי המשיכה של הרופאים לניתוחים פלסטיים כתוצאה מהשחיקה והתסכול, היא קודם כל מאחר והליכים פולשניים הם שדה המוכר לרופאים כרוטינה יומיומית, ולכן נטייתם לשם. הם אף רמזו שהמתאם הגבוה בין שחיקת הרופאים למשיכה לניתוחים פלסטיים יכול להיות דרך עבור הממונים עליהם כיצד להתמודד עם דרישות העבודה.

      ניתוח פלסטי (ShutterStock)
      ניתוח פלסטי (צילום: Shutterstock)

      "יש הרבה עבודות שמדברות על למה אנשים פונים לטיפולים וניתוחים קוסמטיים, אבל המחקר הזה מדבר על קורלציה בין שחיקת רופאים להתעניינות גוברת בטיפולים קוסמטיים וזה מעניין בפני עצמו כי אוכלוסיית הרופאים בישראל נתפסת כשונה וחריגה משאר המקצועות", אומר ד"ר דין עד-אל, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית וכוויות בבית החולים במרכז הרפואי רבין בילינסון ובבית החולים שניידר.

      "המחקר הזה אולי מחדש לציבור את העובדה הפשוטה שגם רופאים הם בני אדם, וכשאר בני האדם, במצבים של תסכול, שחיקה, מצבים אישיים פחות טובים, ואפילו מיתון כלכלי - הנטייה היא התחדשות, בניסיון להרגיש טוב יותר ומכאן גם להיראות יותר טוב - ולכן הם פונים לטיפולים וניתוחים קוסמטיים.

      "מיתון כלכלי הוא גם סיבה ידועה מאד לטיפולים אסתטיים. המחקר, למשל, נערך ביוון והיא נמצאת בשפל כלכלי. אצלנו בישראל השחיקה של הרופאים נובעת גם ממעמד פוליטי שהוא בשפל חסר תקדים - חוק ההסדרים שהוא לרעתנו, הגבלת הרפואה הפרטית כאשר מערכת הרפואה הציבורית קורסת, היחס לרופאים הפך מרם מעלה לגנבים בפוטנציה".

      עד-אל אמר כי הוא נתקל בקליניקה בלקוחות מכל הסוגים – אך גם בהרבה רופאים מכל התחומים. "הם מגיעים לטיפולים קוסמטיים לשיפור המראה שלהם, בעיקר השתלת שיער, הרמת עפעפיים והזרקת בוטוקס. זה נושא שמאד מוצנע בארץ, לא אוהבים לדבר על זה פה, בארצות הברית למשל זה מאד מקובל. כירורגים פלסטיים למשל צריכים להיראות מיליון דולר כדי למשוך אליהם לקוחות, פה בארץ כירורגים פלסטיים מובילים אמנם לא יבואו בסנדלים לקליניקה אבל גם לא משקיעים במראה החיצוני שלהם, בלשון המעטה".