כשבכנסת סירבו לחתום על מגילת העצמאות: "אלמד את זה ונראה"

במחאה על חוק הלאום החתים ח"כ יואל חסון כ-60 חברי כנסת מכל הסיעות על העתק של נוסח המגילה. בין המסרבים היו שתהו "מה התרגיל?" ו"מה שינית פה?". סגן השר משולם נהרי אף טען בציניות: "אני חתום על המגילה המקורית". צפו בתגובות הח"כים

צילום: יקי אדמקר, עריכה: ורד לידני

חוק הלאום שעלה אתמול (רביעי) לדיון בוועדה המשותפת בכנסת גרר מתקפה קשה מצד חברי הכנסת באופוזיציה. הם קראו קריאות ביניים, כינו את ההצעה "גזענית" ו"הזויה" והאשימו את ראש הממשלה בנימין נתניהו בקידומה. חבר הכנסת יואל חסון (המחנה הציוני) לא הסתפק בפעילות אופוזיציונית רגילה ויזם החתמה של ח"כים על מגילת העצמאות בטענה כי "היא ורק היא מגדירה את אופייה של מדינת ישראל".

חסון עבר בין לשכות השרים וחברי הכנסת, הסתובב במסדרונות המשכן וביקש מכל אחד ואחד לחתום על הנוסח המקורי של המגילה. למעלה מ-60 חברי כנסת נענו בחיוב אף שלא קיבלו התראה מראש.

בין החותמים היו גם חברי מפלגת הליכוד. השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל טענה כי יש במשכן הכנסת מי שצריך "ללמוד מה כתוב במגילת העצמאות"; שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס אמר כי זהו "מסמך מכונן שמספר את סיפורו האמיתי של העם היהודי"; וח"כ ד"ר ענת ברקו הוסיפה כי מגילת העצמאות "תמיד נשארת בתוקף גם אם נעשה את ההשלמות והתיקונים עם חוק הלאום". סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז תהה בפני ח"כ חסון "מה שינית פה ולא אמרת לי? למה צריך את זה?", אך האחרון הסביר כי לא שינה דבר ואמר כי "אנחנו רוצים לתת אשרור ותוקף למגילת העצמאות".

עוד באותו נושא

דיון סוער על "חוק הלאום" בכנסת: שישה ח"כים הוצאו מהדיון

לכתבה המלאה
ח"כ חסון עם מגילת העצמאות, אתמול

גם באופוזיציה נעתרו בחיוב לבקשה של חסון. יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג שהופתע תוך כדי שיחות בלשכתו אמר כי "בחוק הלאום מוציאים את המילה שוויון" לעומת מגילת העצמאות שבה "כתוב שמדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה". ח"כ ציפי לבני הסבירה כי "החלק היפה במגילת העצמאות הוא שהיא איחדה את כולם". אל השניים הצטרפו גם ח"כ מרב מיכאלי שטענה כי מדובר ב"טקסט יפהפה", ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) שהגדירה את המגילה "מסמך מכונן" וקראה "להפסיק לנסות ולשנות אותה", ועוד חברי כנסת רבים.

יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים
"המגילה טובה מחוק הלאום אבל לא אחתום עליה"

לעומתם, ח"כים רבים סירבו לחתום על המגילה, בהם חברי הכנסת מהרשימה המשותפת. ח"כ עבדאללה אבו מערוף וח"כ אוסמה סעדי התחמקו; ח"כ עבד אל-חכים חאג' יחיא טען בלשכתו כי לא יחתום אף שהמגילה "כוללת בה גם את הפן האנושי", לעומת חוק הלאום, שנועד לדבריו "להדגיש את המדינה היהודית על פני הדמוקרטית". ח"כ מסעוד גנאים טען כי מגילת העצמאות "טובה יותר מחוק הלאום אבל אני לא חותם עליה".

לא רק חברי הכנסת הערבים סירבו לחתום - גם כמה מחברי הכנסת החרדים היססו, התחמקו ולא חתמו, בהם ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה וסגן שר הפנים משולם נהרי מש"ס שטען בציניות כי הוא "חתום על המגילה המקורית". סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי תהתה "מה התרגיל?" וחרף הסבריו של חסון היא המשיכה בדרכה ושר הכלכלה אלי כהן מכולנו נבהל מהמצלמה והודיע: "אלמד את זה ונראה".

ח"כ אוחנה בישיבת הוועדה המשותפת שדנה בחוק הלאום (צילום: ערוץ הכנסת)

חסון גייס יותר מ-60 חתימות של נציגי סיעות בקואליציה ובאופוזיציה, ולאחר ההצלחה הגדולה הודיע בשיחה לוואלה! NEWS כי החליט להגיש בפתח המושב הבא את מגילת העצמאות "כחוק יסוד וכאלטרנטיבה לכל היוזמות חסרות הביטחון של הימין".

בדיון שהתקיים אתמול בוועדה המיוחדת לדיונים על הצעת חוק הלאום, הגדיר חסון את ההצעה "בזויה" ו"בדיחה". הוא הוצא מהדיון אותו הגדיר "מסע פריימריז" של ח"כים בליכוד, והחל בהחתמות על מגילת העצמאות. חסון הסביר כי הוא "מאמין שיש אלטרנטיבה שיכולה להיות מוסכמת באופן נרחב", ולדבריו "מגילת העצמאות נכתבה בחכמה על ידי מייסדי המדינה והגיע הזמן לעמוד מאחוריה ולחזור אל המקורות".

הדיון בחוק הלאום, אתמול (צילום: ערוץ הכנסת)

על פי נוסח חוק הלאום המתגבש, "מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי, בו הוא מממש את שאיפתו להגדרה עצמית על פי מורשתו התרבותית וההיסטורית". בסעיף נוסף נקבע כי "הזכות למימוש ההדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי" וכי "ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי". בנוסף לכך, נכתב כי "האמור בחוק יסוד זה או בכל דבר חקיקה אחר יפורש לאור הקבוע בסעיף זה".

בשני נושאים מרכזיים טרם הצליח צוות השרים לגבש נוסח מוסכם, וייתכן כי יכריעו עליו רק לקראת ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית במושב החורף הבא. הוויכוח הראשון הוא סביב השאלה אם לקבוע כי מדינת ישראל היא "מדינה יהודית ודמוקרטית" או "מדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטית". ויכוח נוסף נוגע לסעיף הקובע את מעמדה של השפה הערבית. לפי נוסח אחד, "לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה, ולדובריה זכות נגישות לשונית לשירות המדינה", בעוד נוסח אחר קובע כי "אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני תחילתו של חוק יסוד זה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully