למאור פילוסוף, לוחם בחטיבת כפיר, הייתה ילדות מיוחדת. הוא גדל באפריקה, בין כפרים וחיות פראיות, ואת תחושת הסכנה שהוא חש בפעילויות מבצעיות באזור יהודה ושומרון הוא כבר הרגיש בעבר אלא שאז איימה על חייו לביאה.
פילוסוף גדל מגיל שלוש בניגריה, שם חי במשך 11 שנים. לאחר מכן עבר לגור בזמביה. בצעירותו למד בבית ספר אמריקני יחד עם תלמידים סורים, לבנונים, מצרים וגם חבר פלסטיני שנהג לענוד שרשרת של ארץ ישראל שלה קרא פלסטין.
"החיים בניגריה שונים מאוד מהחיים שלנו כאן בישראל. היא מדינת עולם שלישי שפועל בה ארגון הטרור בוקו חראם, תחושת הפחד שולטת ברחוב ואי אפשר ללכת ברחוב מבלי להישדד", סיפר פילוסוף. "זמביה היא שונה לגמרי. היא מלאה מרחבים, רוגע ופרטיות. בדיוק ההפך מכל ההמולה שכאן".
מגיל 18 עבד פילוסוף בספארי שנמצא במרחק 600 ק"מ מביתו, והגדול כפי שלוש מגודלה של מדינת ישראל. שם הוא גר יחד עם אריות, ג'ירפות, היפופוטמים וצ'יטה באותו המתחם. "יום אחד הגעתי למפגש פנים מול פנים עם לביאה רעבה שהחלה לרוץ לעברי ולעבר חבריי", סיפר. "פתאום צבי אחד הציל את חיינו הוא הסית את תשומת הלב של הלביאה ואנחנו ניצלנו מלהפוך לארוחת צהריים".
כשסיים את לימודי התיכון החל פילוסוף את התואר הראשון באוניברסיטה בקולורדו שבארצות הברית. באותו הזמן פרץ בישראל גל הטרור. "הבנתי שאני חייב לחזור ארצה, להתגייס להיות לוחם ולתרום להגנה על מדינת ישראל", אמר. פילוסוף התגייס להיות לוחם בחטיבת כפיר, והיום, עשרה חודשים לאחר מכן, הוא משרת בגדוד דוכיפת ומבצע תעסוקה מבצעית באזור יהודה ושומרון.
