(נתניהו בפגישתו עם נשיא צרפת עמנואל מקרון בפריז, בתחילת השבוע)
ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן לקח היום (שלישי) אחריות על "חטאיה" של ארצו במלחמת העולם השנייה, אך בקהילה היהודית במדינה עדיין לא רואים בכך בקשת סליחה או מחילה, וגם לא לקיחת אחריות מלאה. לדברי הרב שמואל רדנוטי, נשיא מועצת הרבנים של יהדות הונגריה, עדיין אין כאן לקיחת אחריות על מעשיה ממשלת הונגריה בזמן מלחמת העולם השניה.
אורבן אמר היום לצדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "הונגריה טעתה וחטאה כששיתפה פעולה עם הנאצים ולא הגנה על היהודים", רדנוטי טוען כי "זה רק חצי אמת, כי ההונגרים בעצמם עשו את החטא הזה ושיגרו יהודים למחנות ריכוז והשמדה. הנאצים נכנסו להונגריה במרץ 1944, לפני כן היו יותר מעשרים חוקים נגד יהודים, גם בכלכלה וגם בחינוך, ולפני כן המדינה שלחה את היהודים לעבוד במלחמה בלי נשק. ואת זה ממשלת הונגריה בעצמה עשתה ולא הנאצים".
רדנוטי מצביע על כך שאורבן לא חזר בו מאמירתו מעוררת המחלוקת לגבי שליט הונגריה בזמן מלחמת העולם השניה, מיקלוש הורטי, אותו כינה בחודש שעבר "מדינאי דגול", וכלל לא הזכיר את שמו בדבריו היום. "זה התחלת הדרך ואולי זה יפתח חלונות ודלתות שאפשר לדבר על כל החטא של הונגריה. זאת התחלה, אבל לא הסוף", אמר.
בשבועות האחרונים לקראת ביקורו של נתניהו בבודפשט, הראשון מאז כינון היחסים בין ישראל להונגריה ב-1991, גברה המתיחות בין הקהילה היהודית לבין אורבן, מנהיג ימני לאומני שעלה לשלטון ב-2010. זאת, בין היתר, בשל השבחים שנתן להורטי, וגם לאור קמפיין ממשלתי רחב היקף נגד המיליארדר היהודי-הונגרי ג'ורג' סורוס, שתומך ומקדם קליטה של מהגרים במדינה, בניגוד לעמדת ומדיניות הממשלה.
הקמפיין עורר זעם גדול וגינויים אצל הקהילה היהודית במדינה, שראתה בקמפיין מוטיבים אנטישמיים, ושגריר ישראל בהונגריה, יוסי עמרני, הוציא גם הוא הודעת גינוי. עם זאת, כדי לא לחבל בביקור, ראש הממשלה הנחה את משרד החוץ להוציא הודעת הבהרה חלופית, שאמנם גינתה את האנטישמיות אך גם ביקרה בחריפות את סורוס, המממן שורה של ארגוני זכויות אדם וארגוני חברה אזרחית לא רק בהונגריה אלא גם בישראל. בעוד בהונגריה סורוס הואשם כ"סכנה לביטחון המדינה", הודעת משרד החוץ תקפה אותו כמי ש"חותר תחת הממשלות הנבחרות בישראל על ידי מימון ארגונים שמוציאים את דיבת המדינה רעה".
אורבן, שקיבל היום את פניו של נתניהו במשמר כבוד מרשים, הבהיר כי "יש לממשלה מדיניות של אפס סובלנות כלפי אנטישמיות", אך בקהילה היהודית עדיין לא משוכנעים. מחר בערב צפוי ראש הממשלה לבקר יחד עם אורבן לבקר בבית הכנסת הוותיק דוהאן, הגדול בבודפשט, ואחרי הטקס צפוי להתקיים מפגש בין השניים לראשי הקהילה היהודית.
"אני מצפה שנתניהו יגיד שבשום אופן ושום מילה ושום צורה אי אפשר לעשות נזק ליהודים ובהרגשה שלהם ובהיסטוריה שלהם", אמר היום הרב רדנוטי בשיחה עם וואלה! NEWS. בניגוד להתנערות של נתניהו מסורוס, בשל עמדותיו הליברליות ותמיכתו בארגוני חברה אזרחית, רדנוטי מסביר כי פגיעה בסורוס היא כמו פגיעה בקהילה כולה. "אם מישהו עושה משהו נגד ניצול שואה כמו סורוס - זה פוגע גם בנו ביהודי הונגריה. אף על פי שסורוס יצא מהונגריה ב-1946 הוא ניצול שואה, ויש קשר נשמתי ונפשי בינינו. הוא נשאר הונגרי, יהודי וניצול שואה", הוסיף.
עוד לפני המפגש הטעון עם הקהילה היהודית, ישתתף מחר נתניהו לראשונה בוועידת וי-4, ועידת הווישיגראד - גוש מזרח אירופי שהולך וצובר כוח בתוך האיחוד האירופי, ומייצג את פולין, הונגריה, צ'כיה וסלובקיה. ראש הממשלה ייפגש עם מנהיגי ארבע המדינות - ראש ממשלת צ'כיה בוהוסלב סובוטקה, ראשת ממשלת פולין ביאטה שידלו וראש ממשלת סלובקיה רוברט פיצו לפגישת פסגה משותפת, וגם עם כל אחד לחוד, כשהמטרה העיקרית של המפגש היא שיפור היחסים עם כל מדינה ומדינה במישורים הבילטרליים של כלכלה וחדשנות. בתמורה, יבקש נתניהו את תמיכת המדינות בפורומים הבינלאומיים השונים שבהם ישראל סובלת מנחיתות, כחלק ממדיניות הולכת ומתרחבת של ישראל בזירה הבינלאומית.
תמיכתן של ארבע המדינות, שגם כך החלו להנהיג מדיניות פרו ישראלית באו"ם ובארגונים בינלאומיים אחרים, משמעותית ומכריעה במיוחד באיחוד האירופי, אחת הזירות העוינות ביותר עבור ישראל, שכן כדי לקבל החלטות על מדיניות חוץ באיחוד האירופי נדרש קונצנזוס של כל החברות; מספיק שאחת תתנגד וההחלטה תסוכל.