ממשלת גרמניה החליטה לאחרונה לדחות את מועד החתימה על מזכר ההבנות להשלמת עסקת המכירה של שלוש צוללות גרעיניות לישראל - כך נמסר היום (שלישי) מהמועצה לביטחון לאומי (מל"ל). המזכר לקראת השלמת העסקה בשווי מיליארד דולרים וחצי היה אמור להיחתם בשבוע הבא, אולם בשלב זה, בצל החקירה הפלילית בנוגע לטענות לשחיתות בפרשה, אירוע החתימה נדחה למועד שטרם התברר.
גורמים במל"ל הסבירו כי מוקדם מדי לקבוע אם עיכוב החתימה יפגע בתהליך הרכש, מאחר ולא ברור עד מתי גרמניה תעכב זאת. במידה והחתימה תתעכב מעבר למצופה, לדברי הגורמים, עשוי להתעכב תהליך שלם של תכנון וייצור שטרם החל, וכתוצאה מכך לעכב את החלפתן של הצוללות הישנות בחיל הים. אם החתימה תידחה מעבר לספטמבר, אז ייערכו בחירות כלליות בגרמניה, ההסכם עשוי להיות בסיכון מבחינה פוליטית.
עוד בוואלה! NEWS:
ביטן: "נתניהו אמר שגם אם יהיה כתב אישום - הוא לא יתפטר"
מעצרו של גנור הוארך בהסכמה; מגעים להפיכתו לעד מדינה
בנט: פרשת הצוללות מלמדת שיש להגביר את הבקרה על תקציב הביטחון
בסוף החודש שעבר דווח בעיתון הגרמני "דר שפיגל" כי המועצה לביטחון לאומי של גרמניה אישרה את עסקת המכירה. על פי הדיווח, החלטת המועצה הגרמנית - לבקשת קנצרלית גרמניה אנגלה מרקל ובאישורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו - קובעת כי אם תוכח שחיתות במסגרת החקירות המתנהלות בנושא בישראל או בגרמניה, לברלין יש את הזכות לבטל את החוזה באופן מלא.
בתוך כך, מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (במיל') אודי אדם יצא היום לביקור ראשון בגרמניה מאז נכנס לתפקידו. גורמים במשרד הביטחון הבהירו כי מדובר בביקור שנקבע מראש, לפני, כשנה ואין לו כל קשר לצוללות או לעסקה המדוברת.
הפרשה החלה עם החשיפה כי חברת הבת הישראלית של הספקית הגרמנית "טיסנקרופ" שכרה את שירותיו של עורך דינו הפרטי של נתניהו, דוד שמרון, לייצגה. איש העסקים מיקי גנור, שתיווך מטעם התאגיד הגרמני את עסקת הצוללות וחשוד בעבירות שחיתות, נמצא בימים אלה במגעים להפוך לעד מדינה בפרשה, שזכתה לכינוי תיק 3000.
פרשת הצוללות עלתה בשבוע שעבר שלב בחקירה עם מעצרי המעורבים בה שמרון, גנור, ממלא מקום ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר אבריאל בר יוסף, שכתב את חוות הדעת לטובת "טיסנקרופ", ומפקד חיל הים לשעבר אליעזר (צ'ייני) מרום. חקירתה הפלילית החלה בחודש פברואר השנה, חודשיים לאחר שנחשפה בחדשות 10 על ידי העיתונאי רביב דרוקר. החשדות שבגינם נחקרים המעורבים הם עבירות שוחד וקבלת דבר במרמה, עבירות מס על פי פקודת מס הכנסה וחוקי מע"מ, וכן הלבנת הון שעלו בשתי עסקאות לרכישת צוללות וספינות.
שתי עסקאות רכש נמצאות בבסיס הפרשה. העסקה הראשונה עוסקת ברכישת שלוש צוללות מסוג "דולפין" בעלות של 1.2 מיליארד אירו מתאגיד "טיסנקרופ" הגרמני. צוללות אלו אמורות להגדיל את מספר הצוללות בצי של חיל הים הישראלי לתשע. אלא ששר הביטחון לשעבר משה יעלון טען כי אין לישראל צורך בתשע צוללות.
העסקה השנייה עוסקת ברכישת ספינות טילים שנועדו להגן על אסדות הגז. על רקע גילוי מאגרי הגז ב-2012 עלה הצורך ברכישת ספינות מסוג "סער 6" שיגנו על האסדות. אלה נקנו בעלות של 430 מיליון אירו מחברת טיסנקרופ הגרמנית בעסקה שנחתמה ב?2015. ממשלת גרמניה מימנה 115 מיליון אירו מתוך העסקה.
עסקה זו עוררה שאלות, בין היתר כיוון שטיסנקרופ כלל אינה מייצרת ספינות כאלה ושכרה לשם כך שירותים של חברה אחרת. בעקבות זאת, עלה צורך לבצע התאמות בין המערכת האזרחית של החברה הגרמנית לזו הצבאית הישראלית, בעלות של עוד כ-50 מיליון אירו. הטענה היא כי ראש הממשלה בנימין נתניהו והמועצה לביטחון לאומי (מל"ל) לחצו על משרד הביטחון לסכל את המכרז לקניית הספינות שנפתח עבור כמה חברות, כך שההתקשרות תבוצע עם טיסנקרופ הגרמנית, המיוצגת בידי גנור, שעורך דינו הוא דוד שמרון.