נושאים חמים

במקום צ'יפס ובורקס – פירות וטחינה: מהפכת התזונה בצהרונים

בתום מאבק ממושך, כבר בשנת הלימודים הקרובה ייכנסו לתוקפן התקנות החדשות שאישרה ועדת הבריאות בכנסת. בין המוצרים האסורים: שמן קנולה, אבקת מרק, שוקולד ומזון מטוגן. יוזמת החקיקה, ח"כ עזריה: "לילדים בני חמש יש רמת כולסטרול של בני 50"

צילום: ניב אהרונסון, עריכה: מתן חדד

(לפני כחצי שנה: שר הבריאות ליצמן מודיע על איסור שוקו בקייטנות)

במקום בורקס, קטשופ ושתייה ממותקת – פירות, טחינה ותה עם נענע: ועדת הבריאות בכנסת אישרה היום (שלישי) את התקנות את המסדירות את מוצרי המזון הבריאים שיוגשו בצהרונים בכל רחבי הארץ החל משנת הלימודים הקרובה, שתיפתח ב-1 בספטמבר. בתום כשנה וחצי של מאבק שהובילה חברת הכנסת רחל עזריה (כולנו) יחד עם השלטון המקומי ונציגי המשרד, הילדים בגילאי שלוש עד חמש שנים, שמתחנכים במסגרות משלימות לפעילות הגנים בשעות אחר הצהריים, יעברו לתזונה בריאה.

על פי התקנות החדשות, תיאסר רכישתם של מוצרי מזון שיוגדרו "אסורים", וחברה חיצונית שתועסק על ידי משרד הבריאות תהיה אחראית לאכיפה ולבקרה של הנהלים. כבר בימים הקרובים תועבר למפעילי הצהרונים רשימה מסודרת של המזונות האסורים והמותרים, במקביל לסגירת חוזי העסקה של העיריות עימם, ועם תחילת השנה, יפרסמו המפעילים את תפריטי הארוחות המסופקות בצהרון, וכן את שמות ספקי המזון המספקים להם את מוצרי הגלם לארוחות.

עוד בוואלה! NEWS:
דוח: ההוצאה הציבורית על בריאות בישראל - מהנמוכות ב-OECD
10% מההורים דיווחו על אלימות מילולית של מורים כלפי ילדיהם
ארוחות חמות וחוגי העשרה: מה יכללו הצהרונים שיסבסד משרד החינוך?

ילדים אוכלים בגן (ShutterStock)
"מקצצים הרבה צ'ופרים שעולים לא מעט כסף" (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

בין המזונות שלא יוגשו יותר בצהרונים, נמצאים שמן קנולה, רטבים מוכנים כמו מיונז וקטשופ, מרגרינה וחמאה, ואבקת מרק. עוד נאסר להגיש מאפים עתירי שומן, כמו בורקס, מלאווח וג'חנון, ומאפים מתועשים ועשירים בסוכר כמו קרואסונים, רוגלך, עוגות אישיות ועוגיות. את אלה יחליפו מאפים מקמח מלא, ועל בסיס שמן זית, במקום שמן קנולה. גם בגזרת המתוקים, לא יוגשו יותר ממרחים ממותקים כמו שוקולד, חלווה, דבש, ריבה, ואפילו סילאן, שמוגש כיום כפתרון בריא. לא יוגשו מזונות מתוקים, למעט ארבע סוגי פירות בשבוע.

כמו כן, המטוגנים יוצאים מהתפריט. נאסר להגיש אוכל שעבר טיגון כלשהו, והמזונות שיוגשו יעברו אפייה, צלייה, בישול, הקפצה או אידוי. גם מנות מתועשות להכנה מהירה, כמו תערובות להכנת מרקים, צ'יפס ומנות אישיות ארוזות יוצאות מהתפריט. בגזרת השתייה, תיאסר שתייה ממותקת על כל סוגיה, כולל משקאות דיאטטיים. במקום זאת, יוגשו לילדים מים או תה עם נענע ללא סוכר.

מזונות אסורים

צ'יפס וקטשופ (ShutterStock)
(צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

- שמן קנולה
- מיונז וקטשופ
- מרגרינה וחמאה
- אבקת מרק
- בורקס, מלאווח וג'חנון
- שוקולד
- חלווה
- דבש, ריבה וסילאן
- מוצרי בשר מעובדים
- מוצרי חלב עתירי שומן
- צ'יפס ומזון מטוגן
- שתייה ממותקת

מזונות מותרים

אבוקדו בשקית נייר (ShutterStock)
(צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

- שמן זית
- מאפים מקמח מלא
- פירות וירקות
- בשר בקר רזה
- עוף ללא עור
- דג
- קטניות
- מוצרי חלב רזים
- מים ותה עם נענע ללא סוכר
- חומוס וטחינה
- אבוקדו
- ממרח בוטנים ללא סוכר

בשורה בריאה משמעותית נוספת בתקנות היא במנה העיקרית שמוגשת לילדים בארוחת הצהריים. לא יוגשו יותר מוצרי בשר מעובדים, אלא בשר עשיר בחלבון ודל בשומן כמו בשר בקר רזה, עוף ללא עור, ותבשיל קטניות בימים בהם מוגשת מנה צמחונית. יתרה מכך, הילדים יעברו ממוצרי חלב עתירי שומן - גבינות רכות עם יותר מ-5% שומן וגבינות קשות עם יותר מ-9% - למוצרי חלב רזים.

התקנות החדשות אף מפרטות את מרכיבי התפריט היומי לכל ילד על פי גרמים. כך, למשל, ילדים בני שלוש יקבלו לארוחת הצהריים 60 גרם נתח בשר - חזה הודו, עוף, פרגית, שניצל אפוי, תבשיל בשר או דג ללא עצמות - ובגילאי ארבע וחמש יקבלו הילדים 80 גרם. גם תוספות המנה העיקרית מדויקות - חצי כוס ירקות טריים, רבע כוס ירקות מבושלים ושלושת רבעי כוס קטניות על בסיס דגנים מלאים.

ארוחת המנחה, המחולקת לילדים בשעות אחר הצהריים, מוגדרת לראשונה גם היא. ארוחת הביניים תכלול חצי כריך עם 15 גרם ממרחי ירקות או קטניות, כמו חומוס, טחינה, אבוקדו וממרח בוטנים לא ממותק. על פי התקנות, נדרש גיוון של שלושה סוגים לפחות וחצי מנת פרי במהלך השבוע.

"אוכל משמין ולא בריא, מלא בשמן"

מדובר במערכה נוספת במהפכת המזון הבריא עליה עמלים בעת האחרונה במשרדים הממשלתיים, ובעיקר במשרד הבריאות. ח"כ עזריה הובילה את המהלך בצהרונים, לאחר שהצעת החוק בנושא עברה כבר במושב החורף של הכנסת, והתעכבה בשל היעדר ניסוח התקנות.

עזריה מספרת כי מהפכת הצהרונים נולדה עוד בתפקידה הקודם כסגנית ראש עיריית ירושלים, כשערכה פיילוט מוצלח לתזונה בריאה בכלל צהרוני העיר. "קיבלתי מלא תלונות מהורים על אוכל משמין ולא בריא, מלא בשמן", סיפרה לוואלה! NEWS. "ערכתי פיילוט בירושלים במשך שנה, ועכשיו העתקתי את זה לכלל הארץ".

לדבריה, "במהלך התקופה שעבדנו על התכנית בכנסת, נחשפתי לנתונים מזעזעים ממשרד הבריאות - ילדים בני חמש עם רמת כולסטרול של בני 50. כשרצו לבדוק ממה זה נובע, הם בודדו את מרכיב התזונה בצהרונים". עזריה הסבירה כי "ההורים שלחו במשך תקופה את הילדים עם ארוחות בריאות מהבית, והילדים עברו בסוף התקופה בדיקת דם שהראתה שיפור משמעותי ברמת הכולסטרול בדם".

אילוסטרציה (ShutterStock)
"אנחנו במגיפה שאנחנו לא מודעים אליה" (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

"אנחנו במגיפה שאנחנו לא מודעים אליה, והצהרונים הם החלק הראשון במלחמה בתזונה בריאה למען הילדים", הוסיפה. למרות שהמעבר לתזונה בריאה מצריך בהכרח מעבר למוצרי גלם יקרים יותר כמו שמן זית, מוצרים מחיטה מלאה ובשר טרי, עזריה טוענת כי זה לא אמור להשפיע על העלויות של ספקי מזון, ולכן גם לא יחול כל שינוי במחיר הצהרונים. "כשעשינו מהלך כזה בירושלים זה לא עלה יותר", הבהירה. "מקצצים הרבה צ'ופרים כמו עוגות, מאפים וממרחים, שעולים לא מעט כסף, ונותנים תחליפים שווים במחיר. גם הספקים היו בעד המהלך, כך שזה עבד טוב".

ב"אחודה - הקואליציה לחיים בריאים", המייצגת ארגוני הורים, רופאים דיאטנים וארגוני מגזר שלישי, בירכו על אישור התקנות. "כעת נותר להעביר את התקנות לפיקוח על איכות המזון במוסדות חינוך לילדים עד גיל 18, שתקועות בוועדת החינוך של הכנסת כבר 4 שנים", הוסיף פרופ' איתמר רז, יו"ר הקואליציה. לדבריו, "התקנות לא מקודמות בגלל סחבת בין משרד החינוך ומשרד המשפטים. אנו מקווים שהדבר ייפתר בקרוב ויכנס לתוקף כבר בשנת הלימודים הקרובה".