מאות אלפי אנשים יצאו להפגין היום (ראשון) באיסטנבול שבטורקיה נגד משטרו של הנשיא רג'פ טייפ ארדואן. ההפגנות החלו לפני 25 ימים, והפכו כעת לאחת הצעדות ההמוניות הגדולות בטורקיה מאז ניסיון ההפיכה לפני כשנה. המהלך מכונה "צעדת הצדק", ושיאו הגיע היום לאחר שבועות של הליכה מאנקרה.
המפגינים נשאו את דגלי טורקיה ודגלים הנושאים את המילה "צדק" באדום ולבן צבעי הדגל והקשיבו לדבריו של יו"ר האופוזיציה של כמאל קיליצ'דראולו בעצרת לסיום הצעדה. "עיני הצדק אינן מכוסות יותר. יש להסיר את מצב החירום במדינה ולהפסיק את מעצרי חברי הפרלמנט והעיתונאים. הפשטנו את הפחדים מעלינו כשצעדנו את כל הדרך עד לאיסטנבול. 9 ביולי הוא פרק חדש. נפיל את חומות הפחד, זוהי התקומה", אמר. בסיום דבריו, הפריח יונים לבנות וזרק זרי פרחים לקהל.
עוד ידיעות בוואלה! NEWS:
התקווה התנפצה: השיחות בין טורקיה ליוון על איחוד קפריסין קרסו
מצעד הגאווה באיסטנבול: יותר מ-20 נעצרו; שוטרים ירו כדורי גומי
חיילים וספינת מזון: טורקיה מגבירה את הסיוע לקטאר המבודדת
ארדואן מתח ביקורת חריפה על קיליצ'דראולו, מנהיג מפלגת העם הרפובליקנית, כאשר החלה המחאה, בטענה ש"צדק עושים בפרלמנט לא ברחובות". כמו כן, הוא השווה בין המפגינים למארגני ההפיכה ואיים כי הם יועמדו לדין. ואולם, הצעדה יצאה לדרך חרף האיומים ו-15 אלף שוטרים הוצבו ברחבי איסטנבול לשם כך. קיליצ'דראולו קרא לתומכיו להמשיך ואלה קראו: "זכויות, חוק, צדק".
בתחילת דרכה משכה הצעדה תמיכה צנועה בלבד, אך בחלוף הימים היא הפכה למחאה הגדולה ביותר נגד גלי הטיהורים של ארדואן בשנה האחרונה. הצעדה יצאה לדרך אחרי שבחודש שעבר נשלח אחד מחברי המפלגה החילונית ל-25 שנות מאסר אחרי שהורשע בעבירות ריגול. אניס ברבראולו היה חבר המפלגה הראשון שנכלא בגלי הטיהור, כשעוד 50 אלף בני אדם נוספים נעצרו מאז 15 ביולי אשתקד, ועוד כ-150 אלף עובדי מדינה, בהם חיילים, שוטרים, שופטים ומורים הושעו או הודחו מעבודתם.
הממשלה טוענת כי מדובר בצעדים הכרחיים להגנה על ביטחון המדינה, ומאשימה את המטיף פתהוללה גולן - יריבו של ארדואן הגולה בארצות הברית - בתכנון ניסיון ההפיכה ופעולות טרור במדינה. גולן דוחה זאת בתוקף וטוען כי מדובר ברדיפה פוליטית.
התגובה של ארדואן לניסיון ההפיכה נגד שלטונו ספגה ביקורת נוקבת מצד ארגוני זכויות אדם, שגם פעיליהם נעצרו על ידי הרשויות בתקופה האחרונה. גם היחסים עם האיחוד האירופי הדרדרו, ובשבוע שעבר קרא הפרלמנט האירופי להקפיא את השיחות על הצטרפות אנקרה לאיחוד. באנקרה דחו את הקריאות, שהגיעו במקביל לכך שגרמניה אסרה על ארדואן לנאום בפני טורקים החיים בגרמניה במהלך פסגת ה-G20 שהתקיימה בסוף השבוע בהמבורג.
באפריל עבר במדינה משאל עם שקבע כי החוקה תשונה וסמכויותיו של ארגואן יורחבו כך שיתבטל תפקיד ראש הממשלה במדינה וסמכויותיו הועברו לנשיא. אלה כוללות תכנון התקציב, הכרזה על מצב חירום והוצאת צווים למשרדי ממשלה ללא אישור הפרלמנט. התיקונים מאפשרים לארדואן גם למנות ולפטר שרי ממשלה, להשתלט על הנהגת המפלגה ולמעשה למשול עד שנת 2029.
בנוסף לכך, הפרלמנט הורחב מ-550 חברים ל-600 והוא יוכל להדיח את הנשיא באמצעות רוב מיוחד. הנשיא יכול לפזר את הפרלמנט והוא יוכל למנות לעצמו סגן או כמה סגנים. לפי גישת ארדואן, השינוי יסייע לטורקיה להתמודד עם האתגרים הביטחוניים והפוליטיים שניצבים מולה.