תחנת כוח מצרית לעזה: ההצעה המהפכנית שמערערת את פתח וחמאס

(בווידאו: מצרים העבירה מכליות דלק לסיוע במשבר החשמל בעזה)

נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי צפוי להיוועד ביום ראשון הקרוב עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן והפגישה ביניהם המתוארת קריטית ליחסים בין הרשות וקהיר. אחרי אין ספור פרסומים בתקשורת הערבית והפלסטינית בדבר המגעים בין מוחמד דחלאן, יריבו הפוליטי הגדול של אבו מאזן, לבין נציגי חמאס ברצועת עזה שהתקיימו במצרים, יבקש יו"ר הרשות הבהרות באשר לתוצאות של אותן פגישות. אבו מאזן, כמו גם אנשיו, מוצפים בשמועות בדבר העסקה הנרקמת בתיווכן של מצרים ואיחוד האמירויות הערביות מאחורי גבה של הרשות הפלסטינית.

הפגישות הללו שהתנהלו בקהיר תחת פיקוחו ההדוק של המודיעין הכללי המצרי בראשותו של חאלד פאוזי, התפרשו כיריקה בפרצופו של יו"ר הרשות. אבו מאזן יבקש לדעת אם המהלכים של פאוזי מקובלים גם על הנשיא א-סיסי. אבו מאזן לא אהב בלשון המעטה את התרגיל שעשה לו המודיעין המצרי בזמן שניסה להפעיל לחץ כבד על חמאס בעזה לוותר על השלטון ברצועה, באמצעות הקיצוץ במשכורות וכמות החשמל. הנשיא הפלסטיני נדהם מהעובדה שדווקא בשיאו של מהלך דרמטי כל כך מצדו להכניע את חמאס, המצרים, שנתפסו בעבר כבעלי בריתו, למעשה הציגו לארגון חבל הצלה בדמותו של מוחמד דחלאן - יריבו הגדול בהווה של הנשיא אבו מאזן.

לקריאה נוספת:
גורמים מדיניים: אבו מאזן דורש ממצרים את האחריות על מעבר רפיח בעזה
מצרים החליטה להרחיב את פתיחת מעבר רפיח; ישראל בוחנת השלכות
משבר החשמל קרוב לסיום; בתפקיד המושיע של עזה - מוחמד דחלאן

ההצעה של דחלאן לחמאס כפי שהוצגה בפניהם בפגישות וחלק מפרטיה נחשפים כאן לראשונה, היא לא פחות ממהפך: תחנת כוח שתיבנה בצד המצרי ותספק חשמל לכל רצועת עזה בהשקעה של 150 מיליון דולר, פתיחת מעבר רפיח באופן קבוע תחת פיקוח של גוף ביטחוני חדש (נוסח רשות המעברים) וכניסת סחורות לרצועת עזה ממצרים. בעזה תוקם רשות אנרגיה חדשה, עצמאית, שתגבה מהתושבים כסף בגין החשמל שיקבלו וכך החשמל העזתי לא יסתמך על סיוע כלכלי חיצוני. אלה רק חלק מההצעות המפתות שהציגו דחלאן ואנשיו בפני בכירי חמאס שנפגשו עמם בקהיר, כולל בשבוע האחרון.

החבילה שמביא עמו דחלאן, בגיבוי ומימון של איחוד האמירויות, אמורה להשיג כמה מטרות שישרתו את האינטרסים של רבים מהצדדים, מלבד אולי אלה של יו"ר הרשות הפלסטינית וצמרת פתח בגדה. ראשית, אם חמאס יסכים לקבל חזרה בעזה את דחלאן ואנשיו, הכלכלה של הרצועה תזכה לחיזוק משמעותי. התושבים בטווח הזמן הארוך לפחות, יזכו לקבל חשמל כל יום כל היום. בהנחה שתחנת הכוח ברפיח המצרית אכן תוקם - הם יוכלו לצאת מרצועת עזה והסחורות שיקבלו יהיו זולות יותר.

שנית, חמאס יתרחק מקטאר ויתקרב לציר הסוני "המתון". זו בעצם תכנית הגג של איחוד האמירויות ומצרים שמעודדות את חמאס להסכים למהלך. את תחנת הכוח ברפיח המצרית אמורה לממן איחוד האמירויות, מצרים היא שתשלוט בשאלטר וכך חמאס תחת כנפי מצרים-ערב הסעודית-איחוד האמירויות, אמור להיות ממושמע יותר וצייתן.

שלישית, חמאס יוכל להבטיח את שלטונו ברצועת עזה בשנים הקרובות. כלומר, גם על פי התכנית שהציגו דחלאן ואנשיו לצמרת חמאס, הארגון אמור להמשיך להיות אחראי לביטחון הפנימי בעזה. הוא לא יידרש להתפרק מנשקו אך כן יתבקש לטפל בענייני הפנים בלבד. לנוכח המצב הכלכלי המתערער והסכנה של הסלמה מול ישראל או תחילתו של "אביב עזתי", ייתכן שחמאס יסכים לכך מתוך דאגה לעתיד שלטונו ברצועה.

ורביעית, כמובן דחלאן, שאמור לשוב למרכז הזירה הפוליטית העזתית הפלסטינית, כמושיע הגדול של רצועת עזה. דחלאן ואנשיו יהיו האחראים לטיפול בקשרי החוץ של רצועת עזה מול מצרים וביחסים מול הקהילה הבינלאומית.

ובכל זאת, משמעותה של הצעת דחלאן, היא שחמאס יידרש לשלם מחיר מסוים, אך לא יקר מדי מבחינתו. פתיחתו של מעבר רפיח תותנה בהקמתו של גוף חדש - לכאורה עצמאי - שיהיה אחראי לניהול מעבר רפיח מצדו הפלסטיני. בניגוד לדעה הרווחת כרגע, המצרים אינם מעוניינים בהעלמתו של אבו מאזן מההסדר הזה.

על פי גורמים פלסטיניים, שלל הפגישות שמתנהלות בשבועות האחרונים בין נציגי דחלאן לחמאס, נועדו לייצר לחץ על אבו מאזן דווקא להתפייס עם דחלאן. המצרים מתכננים לפייס בין השניים ובכך לסלול את דרכו של דחלאן, הבן המועדף על ראש המודיעין הכללי המצרי חאלד פאוזי, חזרה ללב העשייה הפוליטית הפלסטינית.

המצרים רוצים את דחלאן כיורש הבלתי רשמי של אבו מאזן ומוכנים לעשות לא מעט כדי לאפשר זאת. מדוע הרצון שלהם בדחלאן? לא ברור, ייתכן שמדובר פה בהעדפות פרסונליות של פאוזי ושל א-סיסי, שרואים ב"אבו פאדי" גם הגורם היחיד שיכול להחליש את חמאס בתוך רצועת עזה.

וכאן בעצם הבעיה המרכזית סביב ההצעה של דחלאן: היא זוכה בשלב זה לתמיכת הנהגת חמאס ברצועת עזה בלבד. להצעה יש לא מעט מתנגדים בצמרת הארגון בחו"ל ובגדה. החשש של בכירי חמאס רבים, הוא שדחלאן יעשה לחמאס את מה שעשה א-סיסי כרמטכ"ל לנשיא מוחמד מורסי איש האחים המוסלמים בקיץ 2013, ייזום הפיכה ויסלק את חמאס מעזה.

דחלאן, כך טוענים בכירי הארגון היושבים בקטאר, בלבנון ובגדה, היה ונותר גורם עוין לחמאס שיש לו חשבון דמים ארוך אתו. בהקשר הזה צריך לומר, לדחלאן יש אפילו תכנית כיצד לסיים את "חשבון הדמים" הזה מאירועי 2007-2006. דחלאן מקדם את פעילותה של ועדת פיוס שתעניק פיצויים למשפחות הנפגעים על פי תעריף מסוים, בדומה למנהגים השבטיים של הבדואים. כלומר, משפחה של הרוג תקבל סכום מסוים, של פצוע סכום אחר. וכמה מפתיע, המימון לאותה ועדת פיוס, אמור גם כן להגיע מאיחוד האמירויות - 50 מיליון דולר שאמורים להשכיח מכולם את אירועי ההפיכה מלפני עשר שנים.

וכך בחודשיים הקרובים, כך נראה, תמשיך צמרת חמאס להתלבט אם לקבל את הדיל המצרי-דחלאני-איחוד האמירויות או לדחותו. בחודשיים הללו אמורה ועדת הפיוס להשלים את תכניתה לפיצויי ההרוגים והפצועים מימי ההפיכה, סמיר משהראווי, מקורבו של דחלאן, צפוי לשוב לרצועה וגם שיפוצו של מעבר רפיח בצדו המצרי, יסתיים. ואולי רק אולי, בחודשיים הללו, ייכנע אבו מאזן ללחץ הלא מתון שמפעיל עליו המודיעין המצרי ויתפייס עם דחלאן.

המהלך שעשתה הרשות הפלסטינית השבוע, הוצאתם לפנסיה של אלפי פקידי הרשות לשעבר בעזה, נועד כמובן לפגוע בכוחות של דחלאן. רבים מפקידי הרשות לשעבר בעזה נמנים עם אנשיו של דחלאן. גם כיום ל"אבו פאדי", יש קאדר נאמן של תומכים שנאמד באלפים רבים ברצועה. מבחינת הרשות הפלסטינית הדאגה המידית יותר נובעת מהתמיכה שיש לדחלאן בגדה.

ודווקא כאן צריך לומר, יריבו הגדול של אבו מאזן לא הצליח לייצר הישגים. יש לו אמנם כמה תומכים נלהבים, בעיקר במחנות הפליטים של צפון הגדה ואפילו ברמאללה (ג'יהאד טמיילה באל-אמערי, לדוגמה), אך בסופו של דבר מדובר במקרה הטוב במאות בודדות של תומכים, לא מעבר לזה, ללא נוכחות פיזית של ממש, כמו משרדים או גופים.

מבחינה ציבורית, בסקרים שבחנו את "היום שאחרי" אבו מאזן מקבל דחלאן את המקום השלישי, לאחר מרוואן ברגותי, איש הפתח הנחשב לפופולרי ביותר, ואיסמעיל הנייה מנהיג חמאס. המספרים של דחלאן רחוקים מלהרשים, בסך הכול 7%-5% תמיכה. איש הכספים שלו ג'עפר הדייה, אחראי לרבות מפעולות הרווחה של דחלאן ברצועה ובגדה שנועדו להגביר את התמיכה בו - מלגות לסטודנטים, חתונות המוניות, סיוע ליתומים ואלמנות ופעולות נוספות. ברצועה אשתו ג'לילה היא שמנהלת את הטקסים החגיגיים הללו שזוכים לסיקור תקשורתי נרחב.

דחלאן אף מפעיל שורה של כלי תקשורת שנחשבים לאוהדים במיוחד כמו אל-כראמה, אל-כופייה ואל-אמד של חברו חסן עספור. דחלאן גם ידוע בפעולותיו במחנות הפליטים של לבנון. אחד מהאישים המרכזיים במחנות הללו הוא מחמוד עיסא, שנחשב לאחד מאנשיו הקרובים. גם המודיעין הכללי הלבנוני מודע לעובדה הזו ומשום כך נזקק פעמים רבות לשירותיו של דחלאן כדי לפתור סכסוכים וקרבות הפורצים במחנות הללו. וכמובן אי אפשר להתעלם מהקשרים ההדוקים של דחלאן בסרביה ובמזרח אירופה וכן עם המודיעין המצרי ועם מי שנחשב לחברו הקרוב, מוחמד בן זייד, יורש העצר של איחוד האמירויות.