פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משבר החשמל קרוב לסיום; בתפקיד המושיע של עזה - מוחמד דחלאן

      הודות לקשריו המצוינים עם מצרים ואיחוד האמירויות הצליח בכיר פתח, שכישלון תנועתו בעזה רשום על שמו, להביא להסכמה של קהיר להכנסת סולר לרצועה. משמעויות המהלך הן התרחקות סכנת המלחמה בקיץ, אך גם סטירת לחי מצלצלת לאבו מאזן

      משבר החשמל קרוב לסיום; בתפקיד המושיע של עזה - מוחמד דחלאן
      צילום: רויטרס

      משבר החשמל ברצועת עזה קרוב לסיום – או כך לפחות עולה מהדיווחים בתקשורת הפלסטינית ובעיקר העזתית. מצרים עשויה להכניס כבר ביממה הקרובה עשרות משאיות עם סולר לעזה שאמורות לחדש את פעילותה של תחנת הכוח של עזה ובכך לספק חשמל לתושבי הרצועה. ההסכמה המצרית להכנסת כמה מאות טונות של סולר תעשייתי היא תולדה של הסכם פיוס או פשרה בין תנועת חמאס לבין מי שהיה האויב הגדול ביותר שלה, מוחמד דחלאן, בכיר הפתח לשעבר. הסכם זה נראה כאחד הדרמטיים ביותר שידעה הזירה הפלסטינית בעשור האחרון מאז ההפיכה שביצע חמאס בעזה.

      למעשה, האיש שכישלון פתח ברצועת עזה במהלך ההפיכה לפני עשר שנים רשום על שמו, הוא שמצטייר כעת כמי שמושיע את עזה הודות לקשריו המצוינים עם מצרים ואיחוד האמירויות. להכנסת הדלק לעזה יש משמעויות מרחיקות לכת הרבה מעבר להגברת זרם החשמל. ראשית, אם אכן ייפתר משבר האנרגיה של עזה, גם באופן זמני, משמעות הדבר שסכנת המלחמה מול ישראל בקיץ הקרוב מתרחקת. לצד הצהרות בכיר חמאס חליל אל-חייה שלפיהן לחמאס אין כוונה לצאת למלחמה מול ישראל, אפשר להבין כי לארגון אין שום אינטרס בעת הנוכחית ללכת להסלמה מול ישראל.

      לקריאה נוספת:
      שבוע לאחר החלטת הקבינט: החלה הגבלת אספקת החשמל לעזה
      בכיר חמאס: "לא ניזום מלחמה, אבל המשך המצור על עזה מסוכן"
      ליברמן על המשבר בעזה: "אם הפלסטינים ישלמו – הם יקבלו חשמל"

      נשים מבשלות לאור נרות במהלך הפסקת החשמל ברצועת עזה (רויטרס)
      המשבר קרוב לסיום. עזה ללא חשמל (צילום: רויטרס)

      שנית, ולא פחות חשוב, דחלאן הופך לאיום פוליטי של ממש עבור יו"ר הרשות אבו מאזן. הראיס, שעשה רבות כדי לבודד את דחלאן בתוך פתח ובגדה המערבית, הוא שהחליט לקצץ את הדלק לעזה ואת תשלום המשכורות ובכך הצטייר כמי שפוגע קשות באחדות הפלסטינית ובתושבי הרצועה. מנגד, דווקא דחלאן הוא שהצליח לנקוט מהלך מורכב שהציב אותו בעמדה כאדם שיכול לפתור את בעיותיה של עזה ואולי אף "להושיע" את הפלסטינים מצרותיהם.

      סטירת לחי מצרית מצלצלת בפניו של אבו מאזן

      אחת התעלומות הגדולות בפרשה היא התנהלותה של מצרים. אם הדיווחים על אודות הסכם הפיוס בין דחלאן לחמאס אכן נכונים, הרי שמדובר בסטירת לחי מצרית מצלצלת בפניו של אבו מאזן, לא פחות. בעוד יו"ר הרשות פעל בחודשים האחרונים לבודד את הרצועה והפעיל לחץ אדיר על חמאס לוותר על שלטונו בעזה – קהיר וחמאס החזירו לרצועה את האויב הגדול ביותר של אבו מאזן מבית – דחלאן ואף אפשרו לו לקבל סמכויות ניהול מסוימות. בכך חמאס ישמר את שלטונו, מעמדו של דחלאן יתחזק, בעוד זה של אבו מאזן יישחק עוד יותר.

      על פי גורמים פלסטיניים, ההבנות בין חמאס למצרים כוללות הסכמה של דחלאן לכך שחמאס יישאר האחראי לביטחון הפנים וביטחון החוץ של רצועת עזה. במילים אחרות, הזרוע הצבאית של חמאס תמשיך לתפקד ללא הפרעה. ואילו דחלאן יהיה הגורם האחראי למדיניות החוץ של עזה. בפועל, בשלב הראשון, כוללות ההבנות רק צעדים הומניטריים – פתיחת מעבר רפיח לתקופות ארוכות יותר; הכנסת סולר לרצועת עזה, כנראה במימון בעלת בריתו של דחלאן, איחוד האמירויות; וכניסה ויציאה של פלסטינים מעזה לחו"ל.

      בכיר פתח מוחמד דחלאן ברמאללה, 2011 (AP)
      מעמדו יתחזק. דחלאן (צילום: אי-פי)

      ואולם, בשלב השני אם ההסכם אכן יתקדם כמצופה, הרי שעזה תתנהל כישות מדינית נפרדת, ולמעשה יתרחש פיצול של ממש בין עזה והגדה. חמאס מצדו יתחייב לפעול ביתר שאת נגד פעילות גורמי ג'יהאד עולמי ובכלל זה ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) ברצועה ובגבול בין עזה לסיני, וכן יאפשר את חזרתם של אנשי "מחנה דחלאן" לעזה, אותם אלה שנמלטו מהרצועה לפני עשר שנים במהלך ההפיכה.

      לא מדובר במהלך מצרי מקרי או כזה שהתרחש מתחת לאפם של השלטונות המצריים. מחנה דחלאן נפגש עם משלחת חמאס בפיקוחם של אנשי המודיעין הכללי המצרי, בראשות השר חאלד פאוזי. ארבע פגישות בסך הכול התנהלו בין יחיא סינאוור, רווחי מושתהא והאחרים מחמאס, לבין אנשיו של דחלאן, סמיר משהראווי ואחרים. בסיומן נערכה פגישה שנמשכה כשעתיים בין דחלאן וסינוואר לבדם.

      דחלאן וסינוואר מכירים מילדות; הם גדלו במחנה הפליטים של חאן יונס, למדו באוניברסיטה האסלאמית והתחרו על תפקיד יו"ר אגודת הסטודנטים. באחת מעצרות הבחירות בשנות ה-80 המוקדמות, נאמו שניהם בזה אחר זה בניסיון לשכנע את הסטודנטים להצביע להם. ועדיין בין השניים פעורה תהום. דחלאן הוא הנהנתן, בעל האמצעים הבלתי מוגבלים, שהיה אחראי לתיאום הביטחוני בעזה מול ישראל כמפקד הביטחון המסכל בשנות ה-90; בעוד סינוואר, האיש הקיצוני שריצה 22 שנות מאסר בכלא הישראלי וממשיך להוביל את המחנה הנצי בתנועה.

      עצרת זיכרון למאזן פוקהא, עזה, 27 במרץ 2017 (רויטרס)
      מכיר את דחלאן מילדות. סינוואר (צילום: רויטרס)

      מי שאחראי כנראה למהלך הפיוס הזה הוא שר המודיעין פאוזי. השר, שלפי אישים שונים שפגשו אותו, בז בכל מאודו ליו"ר הרשות. פאוזי רואה צורך של ממש להחליף את אבו מאזן ורואה בו מכשול בפני תהליך מדיני-אזורי שמצרים רוצה לקדם גם על חשבון הרשות הפלסטינית. יותר מפעם אחת סירב אבו מאזן להתכופף בפני פאוזי וקהיר ובכך עורר עוד יותר את זעמו, שמאז רק מחפש דרכים לסגור איתו חשבון. ייתכן שהפעם פאוזי מצא את הנקמה שאותה חיפש.

      בינתיים, ברשות הפלסטינית עוברים להתקפה. בכירי פתח תוקפים את מצרים על הניסיון הבוטה להתערב בעניינים פנים-פלסטיניים, אולם גם הם מבינים שאם מהלך הפיוס בין דחלאן לחמאס יתממש, הרי שמשמעותו הגשמת חלום ישן נושן של חמאס ושל הימין בישראל – מדינה פלסטינית דה-פקטו בעזה והותרת הכיבוש הישראלי בגדה המערבית בעינו.