בית המשפט השלום בחיפה הכיר בקשר בין מחלת הסכיזופרניה שהתפרצה אצל חייל לבין מראות של חיילים הרוגים ופצועים שאליהם הוא נחשף. נ', שהתגייס לצה"ל בשנת 2004 ושימש כנהג קרבי בצפון הארץ, טען כי מחלת הנפש שלו התפתחה לאחר שחרורו בגלל שירותו הצבאי וביקש כי יכירו בו כנכה צה"ל, אך קצין התגמולים דחה את תביעתו. ואולם, בית המשפט קיבל את ערעורו באופן מלא וקבע כי קיים קשר סיבתי מוחלט בין מחלתו של נ' לבין אירוע דחק מתמשך במהלך שירותו באזור סכנה חריג בגבול לבנון.
נ' שירת במוצב צבאי בגבול, ובמהלך מלחמת לבנון השנייה בסיסו שימש כנקודת ריכוז של חיילים הרוגים ופצועים, וכן כנקודת יציאה של כוחות רפואה אל שטחי הלחימה. במסגרת תפקידו כנהג, היה אחראי נ' על הובלת חללי צה"ל, וכן שימש כש"ג במהלך שעות היממה. על כן, נחשף למראות קשים של חיילים פצועים בדרגות שונות שהגיעו לבסיסו לקבלת טיפול רפואי. כל זאת, הוא טען, בנוסף לקולות הירי והנפץ בסביבת הבסיס במהלך ימי הלחימה, יצרו אצלו טראומה והחמירו את מצבו הנפשי.
עוד בוואלה! NEWS:
הלחימה בסוריה מהדהדת ברמת הגולן: "הימים האחרונים חריגים"
חקירת תאונת ההאמר: הכיסא שבו ישב החייל שנהרג ניתק ממקומו
לוחם בחטיבת הנח"ל נרדם במהלך תרגיל מפקדיו נשלחו יחד איתו לכלא
במהלך שירותו איים בנטיות אבדניות יותר מפעם אחת וביקש להיפגש עם קב"ן (קצין בריאות נפש). באחד האירועים אף דרך את נשקו במטרה למשוך תשומת לב ולהיפגש עם גורם מקצועי מבריאות הנפש, ועל עבירה זו נשפט לימי מחבוש בבידוד. במהלך המאסר שנמשך חודש החל להביע חשש כי נדבק באיידס וניסה להתאבד.
לאחר המלחמה חל שינוי בהתנהגותו של נ'; הוא החל לסבול מנדודי שינה, עצבנות יתר וקושי ביצירת קשרים חברתיים. כאמור, הוא ביקש הכרה כנכה צה"ל, אולם בקשתו נדחתה. יתרה מכך, קצין התגמולים קבע כי מצבו של המערער נובע בשל עזיבת האב את בית המשפחה, מצב כלכלי ירוד בביתו כן הפרעות התנהגות בילדותו. מעבר לכך, בצבא טענו כי במסגרת תפקידו לא יכול היה להיחשף לגופות חיילים. אלו, נטען, הובאו עטופות בכלי רכב סגורים לתחנת איסוף בבסיס, שאליה יכלו להיכנס רק קצין שלישות חטיבתי, רב היחידה ושני מזהים.
במסגרת ערעור על החלטת קצין התגמולים שהוגש לבית משפט השלום בחיפה על ידי עו"ד שחר המאירי, טען נ' כי מחלתו נגרמה עקב חשיפה למראות הקשים במהלך המלחמה ועקב כליאתו. לצד חוות דעת שהציגו התובע ומשרד הביטחון, מינה גם בית המשפט פסיכיאטר מומחה. המומחה מטעם בית המשפט קבע שלכל היותר ניתן להכיר בקשר של החמרה במחלת הסכיזופרניה לשירות הצבאי של התובע.
השופט אפרים צ'יזיק וחברי הועדה, פרופ' ולטר מרקביץ וד"ר אלכס קורת, קבעו כי קיים קשר סיבתי מלא בין מחלת הסכיזופרניה ממנה סובל נ' לבין אירוע דחק מתמשך שנמשך חודש ימים, בעת ששירת באזור סכנה חריג, וכליאתו לאחר מכן. מלבד הפסיקה, חייב בית המשפט את משרד הביטחון בתשלום הוצאות למערער בסך של 12 אלף שקלים.
עו"ד המאירי, שייצג את החייל, מסר כי "מדובר במקרה מצער שבו משרד הביטחון מסרב לקחת אחריות על חייל שנפגע נפשית בצבא, וכתוצאה מכך נכפה עליו ועל משפחתו לנהל הליך משפטי ממושך ומסובך. במקרה של נ' יצא הצדק לאור, בית המשפט פסק בצורה נכונה וראויה בהתאם לראיות שהוצגו בפניו. בקרוב יזומן נ' לוועדה רפואית שתקבע את שיעור נכותו". עו"ד המאירי הסביר שלהערכתו נ' יוכר כנכה צה"ל ותקבע לו נכות גבוהה ביותר, נוכח מצבו הנפשי הקשה.