לאחר מאבק הנשים נגד סגירתו: אישום נגד מנהלת בית בושת בתל אביב

נוי חדד הואשמה יחד עם נוספים בסרסרות, פרסום שירותי זנות, הלבנת הון ועבירות נוספות. זאת, לאחר פסק דין תקדימי שמונע את סגירת בית הבושת ברחוב יצחק שדה, ומאפשר לעובדות בו להמשיך את פעילותן שם - ללא סרסור

צילום: דוד קורן, מאצ'י הוף; עריכה: יותם וקס, מרום שפיצר, טל רזניק

(עובדת בבית הבושת בתל אביב, לפני כשנה וחצי: "מבטיחה שאני לא סובלת")

לאחר שפרקליטות מחוז תל אביב כשלה בבית המשפט, ולא הצליחה להביא לסגירת בית הבושת ברחוב יצחק שדה בתל אביב, כפי שנחשף וסוקר בהרחבה בוואלה! NEWS לאחר שהנשים העובדות בו נאבקו כדי למנוע את סגירתו, היא פנתה לאפיקים פליליים. היום (שני) הגישה הפרקליטת כתב אישום לבית המשפט המחוזי בעיר נגד נוי חדד, שניהלה את המקום, ונגד נאשמים נוספים, בגין עבירות של סרסרות, הבאת אדם לידי זנות, החזקת מקום לשם זנות, פרסום שירותי זנות, שיבוש מהלכי משפט, הלבנת הון, עבירות מס ועבירות נוספות.

לצד חדד, תושבת תל אביב בת 39, הואשמה שרית יצחק-אגרנובה, תושבת רמת גן בת 43, בניהול המקום. השתיים נעצרו לפני כשבועיים, והוגשה בקשה להארכת מעצרן עד לתום ההליכים. חנה אמג'ר, תושבת תל אביב בת 62, הואשמה גם היא בסרסרות למעשה זנות, בהחזקת מקום לשם זנות ובפרסום שירותי זנות, ונאשמים נוספים – צביקה שירי, בן 61, גילי טרייסון, בת 51, מזל דהן, בת 48, אלבטינה קלוטס, בת 37, כולם תושבי תל אביב, ונטלי בן לולו, תושבת טבריה בת 31 – מואשמים בסרסרות ובסיוע להחזקת מקום לשם זנות.

עוד בוואלה! NEWS:
כך נשמעים צרכני זנות: קמפיין חדש של מטה המאבק בסחר בנשים
משרד המשפטים על הפללת צרכני זנות: "מה יעזרו עונשים ללקוחות?"
אישום רק בפעם הרביעית: משרד הרווחה מתנער מהפללת צרכני זנות

עוד באותו נושא

זנות, סמים ונטייה לאובדנות: הנוער בסיכון בישראל

לכתבה המלאה
בין שניים ל-25 לקוחות בכל משמרת. בית הבושת ביצחק שדה (צילום: ראובן קסטרו)
"חדד הנחתה את הפקידות לטעון בכזב בחקירות כי בית הבושת משמש להשכרת חדרים"

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עורכות הדין לילך שלום וטליה קלמרו מפרקליטות מחוז תל אביב, בשנת 2011 רכשה חדד את הנכס ברחוב יצחק שדה 36, והחל מאוקטובר 2013 עד ספטמבר 2016 הפעילו חדד ויצחק-אגרנובה עסק לא חוקי שבו סופקו שירותי מין בתשלום. חדד, בעלת הנכס, חתמה לכאורה על חוזה שכירות פיקטיבי עם שירי, הסובל מבעיות נפשיות, ובאופן זה הוסוותה הפעילות במקום.

בכל "משמרת", בין שלוש לתשע נשים נדרשו לספק שירותי מין בתשלום במקום, ועל פי כתב האישום, כל אישה נדרשה לקבל בין שניים ל-25 לקוחות בכל משמרת, שנמשכה חצי יום. מחצית מהתשלום, על פי כתב האישום, הועבר לחדד וליצחק-אגרנובה. כמו כן, שירותי המין פורסמו באינטרנט ובכרטיסים שהופצו בעיר. מפרטי כתב האישום עולה כי במהלך שנות הפעילות של בית הבושת, קיבלו השתיים סך כולל של בין 16 ל-49 מיליון שקלים.

"במטרה לשבש את עבודת המשטרה, הדריכו השתיים את הנשים המספקות שירותי מין בבית הבושת והפקידות למסור בכזב, במקרה של חקירה עתידית, כי שירי הוא בעל בית הבושת ומנהלו", צוין בכתב האישום. "בנוסף, לשם שיבוש חקירות משטרתיות, הנחתה חדד את הפקידות להסתיר את רשימת כניסות הלקוחות כשמגיעה המשטרה ולטעון בכזב בחקירות כי בית הבושת משמש להשכרת חדרים". אמג'ר, טרייסון, דהן, קלוטס ובן לולו סייעו לכאורה בניהול בית הבושת ועבדו כפקידות בו.

כתב האישום תואם את פסק הדין התקדימי. בית משפט השלום בתל אביב (צילום: ראובן קסטרו)

בית הבושת ביצחק שדה פעל כך עד ל-15 בספטמבר 2016, אז הוצא צו סגירה שיפוטי על ידי בית משפט השלום בתל אביב. במהלך המשפט, עלו הנשים שעובדות במקום להעיד, וביקשו שלא לסגור את מקום עבודתן, בטענה כי אחרת ייאלצו לעבוד בתנאים גרועים יותר, ואף ברחוב.

הדבר הוביל לפסק דין תקדימי, במסגרתו אישר השופט איתי הרמלין מבית המשפט לעניינים מקומיים לכמה נשים להפעיל יחד בית בושת באופן חוקי. בהחלטתו, קבע בעצם כי הנשים שיצאו למאבק נגד סגירת בית הבושת שבו עבדו לא יצטרכו להעביר את עיסוקן לרחוב, כפי שחששו. במילים אחרות, הן יוכלו להפעיל יחד בית בושת - אך ללא סרסור.

בכך, בעצם, נמנעת הפגיעה שהייתה עלולה להיגרם לכבוד האדם שלהן, ועל פי בית המשפט, הפגיעה בחופש העיסוק שלהן מצטמצמת ונותרת מידתית. הוצאת הסרסור מהתמונה אמורה לתרום לאוטונומיה של הנשים בעולם הזנות ולהגביר את יכולתן לבחור אם לספק שירותי מין. בפסק הדין כתב השופט הרמלין כי השתכנע שקיים חשש לכך שאם לא יוגבל השימוש בבית הבושת עצמו, ימשיכו לבצע בו עבירות של סרסרות למעשי זנות, החזקת מקום לשם זנות והשכרת מקום לשם זנות.

כל אלה נחשבות לעבירות על פי חוק, בעוד שעיסוק זנות אינו נחשב לעבירה. עם זאת, ציין הרמלין כי סעיף החוק הנוגע להחזקת מקום לשם זנות לא ייאכף אם מדובר באישה העוסקת בזנות בדירתה, או אם העיסוק בזנות מתבצע במקום שנשכר לצורך כך על ידי כמה נשים במשותף, או אם אישה אחת הזמינה נשים נוספות שזה עיסוקן לחלוק עמה את החלל. כתב האישום של הפרקליטות מתכתב למעשה עם פסיקה זו, אולם לא ברור מה יעלה בגורל המקום ללא הישויות שניהלו אותו.

עוד באותו נושא

המסר של בית המשפט: כל עוד הזנות מותרת - נשמור על חופש העוסקות בה

לכתבה המלאה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully